‏הצגת רשומות עם תוויות 2014. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות 2014. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 1 ביולי 2014

ביוטי סיטי 2014 - שווה להגיע או לא? {Hebrew post}



אז כיוון שאני קוראת יותר משאני כותבת, אני יודעת שהתשובה לשאלה זה מה שמעניין את כולם ואני מציעה אותה מההתחלה.
כן, בגדול שווה להגיע. אבל אם אתם מחפשים רק את הדילים הטובים ביותר ולא גרים בתל אביב, אולי תשקלו שנית.
בכל זאת, אני לא אגיד לכם שלא כדאי. כמו הרבה דברים בחיים, יש דברים שיש להם ערך מוסף. זה אחד מהם.  זה אירוע גדול, במתחם ענק, עם כל החברות איפור שיש תחת מטריית סופר פארם (ובטח שכבר שמתן לב - לא כל סניף מציע את כל המותגים....), עם מחירים לא רעים בכלל וחלקם אפילו טובים במיוחד, ואירועים לאורך 4 הימים של האירוע.

אומנם קיוותי להעלות את הפוסט הזה כבר אתמול על מנת שתוכלו להחליט מראש אם להגיע או לא, אבל אירועי היום השפיעו והחלטתי לחכות יממה. האיפור לא יברח.

הפוסט הזה מחולק לשניים. ראשית אירוע הגאלה שהתרחש ביום שני בערב. מודה ומתוודה, לאור העובדה שהמצב הרפואי שלי בכי רע (בלשון עדינה), כמעט ושכחתי מהאירוע עד היום שלפני.
גם ההזמנה לאורחת שלי הגיעה רק באותו יום עם אישור וודאי למחרת. (אם תהיתן, זו סיוון מהמדריך לקניית קוסמסטיקה ברשת...;-)

לאירוע הוזמנתי מטעם היח"צ המדובר, זאביק דרור. שנה שעברה הגעתי כנספחת של חברה, ועדיין יכולתי לחוש בביקורת שנה שעברה, לא רק בעיניי אלא גם בעיני אחרים.  מה שהגביר את הצלחת האירוע לטעמי השנה.
האירוע מתקיים במרכז הירידים (יענו' - גני התערוכה) וכולל, שופינג (כמובן), אוכל בהשראת הקונספט, מינלגינג וחברות, תצוגת אופנה מתובלת במספר נאומים והרבה אטרקציות לאורך המתחם.
הדבר הראשון שהיה ברור היה העובדה שהמקום לא היה עמוס כמו שנה שעברה. בקושי יכולנו לזוז שנה שעברה. כך לפחות לתחושתי. אין לי מושג לגבי מספר המוזמנים אשתקד או השנה, אבל הכל תקתק. ברמה של כרטיס החנייה אפילו, וכל מי שבאנו עימם בקשר מטעם היח"צ היו נעימים.

אומנם אני לא חובבת אוכל יפני, אבל אם אתם כן, אין ספק שהאוכל היה ברמה. שנה שעברה הנקודה הזו גם לקתה בביקורת מסויימת, וחובבת אוכל שכמותי הלכה לאכול אחר כך במסעדה. כמובן. השנה, הסתפקנו בארטיק קרח בתחנת הדלק. :-)
חשוב לציין שבמהלך האירוע יש אוכל בהשראת הנושא, ויהיה ניתן להשיג סושי ומגוון מאכלים יפניים (ממסעדת FRAME) לצד בית קפה רגיל. (לאנשים כמוני). :-)



כמובן שזו הייתה הזדמנות בשבילי להיראות, ולמרות ההתלבטות בימים האחרונים, החלטתי בסוף ללכת ALL OUT, והפגזתי בשמלה ונעלי עקב למהדרין. :-) כפי שניתן לראות.

האיפור:
מייקאפ: ביוטיקר / ברונזור: too faced / ריסים (!): E-BAY / צלליות: רובן מפלטת  a few of my favorite things - Too faced / פיגמנטים: ביוטיקר+ וואו / איילנר: ביוטיקר / גבות: תערובות שונות ומשונות. :-P


קיבלתי מחמאה עצומה במהלך הערב, כשמישהי החמיאה על האיפור והייתה בטוחה לרגע שזאת הייתה העבודה של שחר. :-)




משתטה עם שלומית.... היה מתבקש. :-) 


מירי מצהירה: אני לא יודעת עליהם כלום, חוץ משיר אחד (בערך) ושלאחד מהם קוראים הארי.





שוב, אני משתטה. 



אני לובשת: 
שמלה: ASOS / נעליים: Nine west / קלאץ': ASOS /עגילים: המשביר לצרכן

ועכשיו לעצם הביוטי סיטי, ומה תוכלו למצוא בו:
נקודה שלא הספקתי איכשהו לבדוק, הייתה חנות הקונספט. אז אם יוצא לכם לבקר שם - ממליצה לכם לעיין בניחותא ולספר לי אם מצאתם משהו מעניין. :-)





הבגדים! לפי הקומינקט זו השנה השנייה שיש שיתוף פעולה עם החברה משנקר. הבגדים מוצגים על תצוגת אופנה על הבמה בערב הגאלה ולאחר מכן הם מוצגים באירוע עצמו (שנה שעברה זה היה שתי נישות גדולות והיה ניתן להסתכל, לקרוא, לראות את הפרטים מקרוב... - בקיצור, לכו לראות. אני מתחברת מאוד לדברים האלה וזה בדיוק מסוג הדברים שנותנים לי את הנופך הנוסף).

חוץ מזה, עוד נקודה ששווה לבדוק היא כל האירועים מסביב. מה שמתרחש על הבמות והבמה המרכזית, ושווה אולי לתכנן להגיע דווקא כשיש משוה שיעניין אתכן.


אחת מהבעיות היחידות שאני כן יודעת להצביע עליהן היא הדיילות. נכון, אלה הדיילות הכה מפורסמות של סופר פארם. בסך הכל הן היו בסדר, אבל נראה שסיפקו מעט מדי פר דוכן לאירוע בסדר גודל כזה.

ולבסוף, המחירים - שווים? 

ברור שלא ערכתי סקר שוק מוקפד ודקדקני לפני כתיבת הפוסט הזו, והרשמים הם רק הרשמים הכלליים שלי. והם שהמבצעים טובים, עד טובים במיוחד. אבל כמו תמיד, דעו מה אתן קונות.
יכולה לספר לכן שאת הקנייה שלי ערכתי אצל קרליין, והצלחתי לרכוש ב-204 שקל: מייקאפ (קצת יקר לטעמי ב-80 שקל אבל זה התאזן כנראה מול השאר), עיפרון עיניים, סט רביעית צלליות, אודם ומגבונים להסרת איפור.

יכולה לספר שנצפו גם מבצעים טובים במיוחד אצל רבלון, סופט טאץ' וממה שנמסר לי גם קלרינס ולנקום לא איכזבו.





בושם חדש לאייסימיאקי (בהנחה שלא שחתתי את השם), ועוד ברוח הערב...;-) 



ולסיום, כמה בודדות מהאירוע על הבמה:







יום שני, 24 בפברואר 2014

באיחור משווע - קולקציית הגרה לחורף 2014


יש חנויות שכשאני עוברת עליהם או חושבת עליהם ברטרוספקטיבה, אני חוזרת אחורה בזמן. ראש אינדיאני לדוג'. אבל גם הגרה היא לגמרי החנות הזו. משהו מהנעורים המוקדמים שלי, שלא היה רלוונטי אלי אז. ובזמננו אנו - לא נפל בחלקי להיחשף אליהם.
כשהוזמנתי לבדוק את חנות הדגל שלהם, להכיר את מעצבת הבית, ולקבל הדגמה מדוגמנית הבית, רונית אלקבץ וכן דוגמנית נוספת (מהממת!), שמחתי. אני תמיד אוהבת לראות דברים חדשים.

בגדול, יצאתי מהגרה עם שלושה פריטים חדשים בסופו של דבר (חשבון הבנק זעק אז, עכשיו אני כבר בעוצר.:-( ) אבלח שלושה פריטים משגעים שתוכלו לראות להם הצצה ראשונית בסרטון שיובא כאן בסוף הפוסט - סרטון הול קניות בגדים. בהמשך יש גם תיכנון להעלות סרטון לוקבוק לסקרניות.

אז הגרה. מה ומי.
אחד הדברים הכי חשובים לציין בעיני הוא שכאן הגרה מעדיפה להתאים עצמה קודם כל למידות הביניים. כל בחורה במידה 42-44, ומעלה, מכירה את התופעה של חנויות בגדים שמצהירות שיש להן אפילו עד מידה 50/52/54, אבל בפועל, הרבה מהדגמים נגמרים איפשהו שם.... במידה 40 או 42.:-/
מדברי המעצבת הכה מקסימה, שיצא לי לדבר איתה במהלך האירוע, הם מעדיפים לשים את הדגש דווקא על מידות הביניים. מה זה אומר? שרוב הסיכויים שתמצאו את מבוקשכם דווקא אם אתן במידות האלה, ולאו דווקא למי שבמידה 38.
חשוב לציין גם בהקשר זה - שהמידות נעות בין 38-54.








הגרה הייתה החנות הראשונה החורף שלא חטפתי דיכאון בכניסה אליה. אני לא אוהבת קולקציות חורף, זה תמיד מדכא אותי. כל השחור הזה עושה לי איכסה בעיניים ורע בלב. כבר דיברתי על זה לא פעם שדווקא בחורף אני נמנעת משחור. מספיק לי להיות בSAD כמו רוב האנושות. לא צריכה תוספות חיצוניות.

מה שמדהים בקולקציה בעיני היו המרקמים. מעבר לזה, ברור לי שקהל היעד הוא קהל יעד קצת יותר מבוגר, לאישה ולא לנערה-ילדה. למי שמחפשת לבוש חכם אבל נוח. זה לא אומר שמישהי בת 20 לא תמצא שם פריטים משלימים. אבל קשה לי להאמין שתמצאו שם חצאית בטן או דוג' ג'ונגל מטורפת על ג'ינס מודפס.
אבל שוב, אני חוזרת לעניין המרקמים.
הצבעים השולטים בחנות (כפי שתוכלו לראות מהתמונות שלי), הם שחור-שמנת-אדום/בורדו. יש כל כך הרבה דגמים אחרים שלא תפסתי במצלמה ורק כשחזרתי לאחר מכן לסניף שלהם בראשון, והיה לי זמן ממש להביט, רק אז ראיתי וקלטתי. לצערי נאלצתי להסתפק ב-3 פריטים. אבל בהחלט היו ברשימה עוד 4. כולל ג'קטים, שכמייה מדהימה ועוד.

הערה אחת לסיום, המחירים ממש טובים בפועל (אני לא אוהבת לצטט את מחירי הקולקציה הרשמיים, במיוחד כשאני רואה שיש מבצעים טובים לחנות, ואני כבר רואה שיש מבצעים טובים ולכן אני מעודדת רכישה עכשיו! רוצו-אוצו!), והכל מיוצר בארץ לדברי מחלקת השיווק.




----

לאתר החברה ורשימת הסניפים:
http://www.hagara.co.il/









יום ראשון, 12 בינואר 2014

The first one for 2014 - feeling good about your sellf


So much has been going on lately - that i feel so overwhelmed. 
I started working - from home, doing something i really enjoyed. and it seemed that the past weeks even shown that things are going well. but in the end - the manager wanted someone to work with her - and see and meet her more often. so we agreed to part ways. 

But The anxiety not just contacted to that. I'm also trying to find an internship for next year (law student after all...), and my Fibromaylgia is just acting up in such a way that I fell like screaming. 

But we have to keep going. puling thorough. This year i'm trying to change my life in different ways. i'm happy for my friends - the new wonderful friends that I have made this year. this is the best thing about 2013. people who are wonderful and supportive. people who are opening amazing career doors for me. people who let me rant like a crazy ***** for a couple of hours - with no judgment. I am very fortunate


כל כך הרבה מתרחש לאחרונה ואני מרגישה קצת המומה. 
התחלתי לעבוד, מהבית, במשהו שאני מאוד אוהבת. ובשבועות האחרונים היה נראה שגם קשיי האיקלום של ההתחלה הולכים ונעלמים. אבל בסופו של דבר, מסתבר שדרישות המעסיקה שונות מהמציאות, ולכן נפרדו דרכנו. העובדה שגם ככה יש לי כל כך הרבה פרוייקטים על הצלחת, והעסק שלי עצמי - בטח לא תרמו. היא מחפשת מישהי שגרה קרובה אליה, כדי שתוכל לראות אותה לעיתים קרובות, למרות דרישות העבודה הלכאורית מהבית. 

ומילא, אבל החרדה היא גם תוצר של הפיברומיאלגיה ולא רק. בניסיון נואש למצוא התמחות לספט' 2014, במשפטים (מישהו זוכר בגלל שאני סטודנטית למשפטים?), והפיברו' עושה בי שמות. 

אבל חייבים להמשיך הלאה. לצאת מזה. השנה אני מנסה לשנות את החיים שלי במספר דרכים. ואני מרגישה ברת מזל בשביל החברים שלי - החדשים והמופלאים שיצא לי להכיר השנה. זה היה הדבר הכי נפלא ומופלא ל-2013. אנשים נפלאים שתומכים, אנשים שפותחים לי דלתות קריירה, ואנשים שנותנים לי לקטר כמו כלבה פסיכית על סמים למשך כמה שעות ובלי שיפוטיות. אנשים שמאמינים בי, יותר ממה שאני מאמינה בעצמי לפעמים - אני מרגישה מאוד ברת מזל. 
Pants: Renuar \ Boots: New look \ Sweater: Asos

I think this is a good time to tell you that my styling business is going in the right direction. it actually exist. it's so rewarding to see someone look at them self in a new way and to start to love them self. so it's a good thing to remind my self. that at the age of 28 - I'm a lucky enough - that people have told me - that i have changed their life's. if that's not a huge motivator - I don't know what is.  









יום שבת, 17 באוגוסט 2013

The one from the Castro Fashion Show

האמת, שכשהתחלתי להתלבש באופן מודע, איפה שהוא שם בגיל 15 לערך (כן, מה לעשות, בדור שלי מודעות אופנתית לא התחילה מוקדם מדי.... פרחתי קצת מאוחר, אבל באמת שרק קצת...), קסטרו הייתה החנות האהובה עליי. עד היום יש לי שמלה שחורה קטנה מהם שאני מעריכה והיו לי שמלות אחרות שחרשתי עליהם עד שהן ממש התפרקו....

כך שכשהוזמנתי לתצוגת האופנה כמו גם השואו רום - התרגשתי.



לפני שבועיים קיבלתי הזמנה ל- ShowRoom של קסטרו במשרדים שלהם והשבוע הגענו לתצוגת האופנה. בעוד שלשואו רום הגעתי באיחור.... (פויה) דווקא לתצוגה, הגעתי, כהרגלי בקודש, מוקדם להחריד. התנסתי ברכבת ראשון- תל אביב (החנתי בראשון ואז לקחתי את הרכבת ממשה דיין למרכז הירידים). למרות שבהתחלה משום מה, הוויז בילבל אותי לגמרי ושלח אותי לרכבת ראשונים (!). ומי שמכיר ויודע מה ההבדל, נגיד שמדובר בשתי הקצוות של ראשון לציון. ממש שתי קצוות. מזל שגם לרכבת הזו כיוונתי להקדים. הגעתי לרכבת, שילמתי 21 שקל טובין ותקלין להלוך וחזור, קניתי לי זירו וחיכתי לרכבת.



אני לובשת: 
שמלה: E-bay \ נעליים: New Look \ שרשרת: Top10




למרכז הירידים הגעתי כנראה... ראשונה מבין המוזמנים. רק אני, הבחורות שחילקו את הכרטיסים ואנשי קסטרו והיח"צ. מה שאולי לא ציינתי זה שבאותו יום היה לי גם מבחן במשפט בינלאומי-פומבי. כיף כמו שזה נשמע. אז לא שקטתי על השמרים וניצלתי את הזמן ללמוד. למי שתוהה - הכי קל לי ללמוד זה בהליכות קצרות הלוך ושוב. כך שכשיש לי תירוץ לעשות את זה, כמו במסדרונות של המכללה, או ברחבי הכניסה לתצוגת האופנה של קסטרו - אני ממש לא סובלת. ולאלו מכם שתוהים - על נעלי עקב, דווקא עדיף להתהלך ולא לעמוד נקודה אחת במקום.

אנשים התחילו לטפטף אט-אט, ובשעה 9:25 הגיע רני רהב שריחם על המוזמנים בחוץ, ואמר שאולי נפתח להם את הדלתות כדי שלא יעמדו בחום? אני אגב, נשארתי בפנים מהרגע הראשון ואף אחד לא ניסה להעיף אותי. כנראה שנראתי חלק מהמקום (ואי אפשר להגיד שלא שמים לב אליי. בטח ובטח לא על נעלי עקב אדומות.:-) )אבל במקום התעקשו ורק בשעה 9:30 על הדקה הם פתחו את הדלתות. כרטיס והופ לתוך האולם. אוכל ואוכל ואוכל. היה שווה. מודה. קישים קטנים וטראפלס שוקולד. כל מה שהייתי צריכה להשלים את זה היה זירו והייתי יכולה להיות בן אדם מאוד מאושר. עוד יותר ממה שכבר הייתי.

אוקסנה, שיר, ורד המדהימה ודיאנה המש(ו)געת, אסיה וכמובן יאנה - כולן היו.  מדהימות, משגעות. אייקון אופנה, כל אחת בזכות עצמה.

אחד מרגעי השיא היה כשדיאנה ניסתה לצלם אותי ליד "הקיר", ובדיוק עבר גבר בין לביני ובין יאנה, הוא התנצל, אני חייכתי, הושטתי את היד במחווה שיעבור, והוא הכריז שגם הוא רוצה להצטלם איתי. דיאנה חייכה, ואני אמרתי - אני הולכת לאכול סרטים שאני לא יודעת מי זה, נכון? :-)
דיאנה אמרה "כן".
אחרי שהצטלמנו, שאלתי אותו לשמו, והוא אמר "מוטי". שאלתי איזה מוטי והוא ענה... "מוטי רייף".
התגובה המיידית שלי הייתה "עכשיו אני אוכלת סרטים". והוא חייך וצחק והמשיך לדרכו.

אני ויאנה - מLace and Chiffon
לצערי - לגמרי מטושטשות.:-( 


אני וורד, מ- VeredStyle


והתמונה הזו לגמרי מוקדשת לשחר...;-) 

(היו ולא צולמו אך כאן ברוחן: גם אסיה ודיאנה...) 



אחרי שהתיישבנו במקומנו, במקום לא רע בכלל ומלמעלה, שני מטר ממטרופלין שהיוו את מוסיקת הרקע לתצוגת האופנה עצמה, שני נאומים קצרים והתצוגה החלה. חולקה לשלושה חלקים, כשבתחילת כל חלק גל גדות יצאה ראשונה, ואחרי כל קולקציית הנשים, לאחריה קולקציית הגברים ואז החלק הבא.
אני צילמתי בוידאו לפחות את החלקים שרציתי - וכן, נסחבתי עם החצובה. אני המוזרה הזו. אבל אני גם נהנתי מהתצוגה עצמה וסימנתי לעצמי שמלה שאני משתוקקת אליה ואני אורבת לה כל יום לראות אם היא הגיעה לאתר. גם מקווה ומתפללת שהשמלה תהיה אחד מהפריטים שכן יתאימו לי. ממשיכה לחכות לה בשקיקה.

התצוגה בהחלט הייתה חוויה ויזואלית נהדרת ואני בהחלט סימנתי לעצמי פריטים נחשקים.


יום רביעי, 14 באוגוסט 2013

אז מה קסטרו מציעים לנו לחורף-קיץ 2013/14?

כמו שכבר אמרתי ברשומה הקודמת שלי על תצוגת האופנה של קסטרו, יש משהו חדשני בקסטרו, שמתעקשים להיות מותג ההלבשה של כל גבר ואישה (ובקרוב גם לילדים...) ישראליים. הם לא רק מייצרים בגדים, הם מעצבים קונספט, מנסים לכוון למספר כיוונים, אבל מתחת לכל מותג הם מגבשים רעיון גמור ולא בליל בלתי מוזר.

את הבגדים של קסטרו מחלקים לשלוש קבוצות:
Red - קולציית הקאזו'ל שלהם. העונה עומדת בעיקר על שנות ה-90, מחזיר אותי עמוק לימי הגראנג' שלא הייתי חלק מהם, אבל בהחלט מחזירים אותי בחזרה לקליפים ישנים של נירוונה וסאונדגראדן.
Blue - קולקציית הג'ינס שלהם כשלא הכל ג'יינס. הייתה שם חצאית ג'אקרד מדהימה שלא רק אני ריירתי עליה. מדהימה, גם על המסלול וגם בשואורום.
Black - הקולקצייה המחוייטת, הרשמית שלה. מה שעל פניו, ולא רק על פניו, היא הקולקצייה בשבילי.

האמת שבעוד שלקולקציית הרד לא התחברתי, מאוד התחברתי לשחור ובכחול סימנתי לעצמי פריטים ספיצפיים. איכשהו אני רואה את הרד על נשים שהם יותר פאנקיות ונועזות, כמו דיאנה לדוג', שכבר חנכה בתצוגת האופנה - את השמלה האדומה המשובצת הזו. גם על אסיה, אני יודעת שאני יכולה לראות הרבה מהדגמים. את הפריט או שניים היחידים שחשקתי מהחלק הזה של הקולקצייה, ידעתי שאין מצב, כיוון שזה קצר מדי.

באופן כללי הטענה הזו הושמעה לא רק על ידי, בפני מי שהציגה בפנינו את הבגדים בשואו רום. ונראה שהיו מאוד קשובים למה שאמרנו. באופן כללי, אני חייבת להגיד שתודעת השירות כמו שירות הלקוחות של קסטרו מאוד מרשימים אותי, ואני אומרת את זה כיוון שיש לי בעייתיות ידועה אל מול קסטרו בימים אלו. אני לא שוללת כניסה לשם, ואני גם בכיף אקנה שם. אני חושבת שיש להם פריטים מעולים, ואני כן יכולה להגיד לכם, שמהבחינה הזו אין לי בעיה עם קסטרו. הייתי רוצה לראות אותם מגדילים את טווח המידות שלהם (ואני לא אופתע אם השלב הבא של קסטרו אחרי שהשתלטו על עולם הילדים, יהיה ליין במידות גדולות....)

האמת שנורא קשה לי לבחור את התמונות שאני הכי אוהבת מהתצוגה. מאוד מאוד קשה לי. וזו רק עדות לכמה שזה היה מוצלח בעיניי.
החלק השלישי של התצוגה, מה שעכשיו נמצא באתר של קסטרו כבר, תחת "ג'ונגל עירוני" היה החלק הכי אהוב עליי.


אפשר לראות כן את הסריגון הזה, שאני חומדת. בהחלט משהו שאני חושבת שיאזן את חלקי הגוף שלי ויתן מראה רך ונשי, אופציה למשהו חמים, אבל לא יחנוק ועדיין יעבוד מתחת לרוב המעילים. 






אהבתי, רק תוהה לגבי אורך השמלה עליי. 

-
והנה לכם השקעה נבונה!! אחלה של שמלה מחוייטת עם שרוולים שלא יחתכו משמני זרועות, אורך אידאלי, קווי תפירה שמחטבים, וגם הגזרה נראית ידידותית (הכל עדיין נתון לבדיקה... כמובן). אחלה של שמלה. בחיי. לא מאמינה שהיא תשאר יותר מדי בחנויות. 

 




פרטים עלי

התמונה שלי
Israel
sometimes all a girl needs is a brand new pair of shoes.... 27 year old law student lives in Israel.

קוראים