קניות לסוף השבוע: טייצים

האמת היא שטייצים זה בערך אחד הפריטים הכי שימושיים אצלי בארון.
זה פשוט נוח. זה מאפשר לי לשים משהו מחמם שהוא לא גרביון. לא צריך להיאבק עם האורך (בעיות של בחורה גבוהה), וקרעים. זה פשוט עובד.
זה מאפשר להפוך כל שמלה גבולית (שוב פעם - בעיות של בחורה גבוהה) - לטוניקה שמלתית בלי לחשש להיחשף יותר מדי.

הטייצים הכי נחרשים שלי נקנו מאסוס לפני 5 שנים ויותר. והנה בשלה העת. ויש בטייצי האהובים - חורים למהדרין.

הטייצים הסטנדרטים של אסוס הם אלו. הם חוזרים ומחודשים כל הזמן, ובמיוחד בעונת הסתיו.
הם עולים במחיר מלא 8.00GBP ולגמרי שווים את זה. שימו לב שהם לא עבים בטירוף מה שלדעתי דווקא מקנה להם יתרון.

לרכישה, 8 gbp  (לא לשכוח להשתמש בקוד IL18 כשעוברים את ה-50 פאונד)

ואם אתם כמוני, שוב, גבוהות מדי ותמיד מוצאות שהקצה של המכנס/ג'יינס/טייץ' הוא כ-מ-ע-ט אז לכו על הגרסה לגבוהות. :) הקרסולים שלכם יודו לכן.

לרכישה, 8 gbp  (לא לשכוח להשתמש בקוד IL18 כשעוברים את ה-50 פאונד)

ביום שישי, במקרה, שחר ביקשה לקפוץ לעונות. אחרי שהותירה שם סכום לא גדול מדי ביחס למספר הפריטים שלהם - היא הייתה צריכה השלמה בדמות של טייץ. לאחר מדידות וניסיונות, שתינו החלטנו. הבסיסי שלהם - שחור ומוצלח ובכלל לא יקר- הכי מוצלח.  (אם זכרוני אינו מטעה - 89 שקל ובליין הפרומו).  משום מה לא הצלחתי לאתר את הטייצים הכה מוצלחים האלו לרכישה באתר של עונות, אבל כן מצאתי אחד שממש אהבתי! 

במחיר של 60 שקל אין לי ספק אפילו שאלו נועדו להיות חלק מהאוסף שלי, ולכל הפחות באוסף הפיג'מות התופח וגדל שלי. 

לרכישה, טייץ כוכבים ללא תפר, במבצע 59.90 (במחיר מלא 179 ש"ח)

אני יודעת שההמלצה הזו עלולה להיות מפתיעה. אם יש משהו שסלדתי ממנו במשך שנים היו טייצים קצרים. בעיקר בגלל שאף פעם לא מצאתי טייץ ארוך אמיתי והכל היה מטבעו - קצר. נאלצתי להתפשר על שלושת רבעי. אבל הטייצים האלה שימושים מאוד. לבידוד נוסף, לחצאיות/שמלות שאוהבות לעוף, לחיכוך ירכים לאלו מאיתנו שממש חוטאות בזה, ו... לקיבוע משאבת האינוסלין שלי. 

רק 6 פאונד. לרכישה- Asos Basick legging shorts

ואם כבר טייצים קצרים... אני לא יכולה להסביר למה, אבל התאהבתי באלו. אולי כי הן מוסיפות משוה סקסי, אולי כי זה כמו מכנסונים עדינים אבל בלי חשש שיתגלגלו למעלה (כי הם לא יושבים בנקודה הנכונה בירך). אין לי מושג. זה פשוט מדליק בעיני.

לרכישה, 4.5 פאונד במבצע, (לא לשכוח להשתמש בקוד IL18 כשעוברים את ה-50 פאונד)

אם חיפשתן את המראה הרטוב/עור - אז הנה אופציה מ-Next. אני אודה ואומר. יש לי זוג שרכשתי לפני הרבה זמן. אין לי מושג למה הוא לא עובד, אבל הוא לא. הוא לא יושב צמוד מספיק (לדעתי זה הסוד הראשון למכנסיים מהסוג הזה), והוא... חורק. בעיה מוכרת במכנסיים מעין אלו. אם רכשתן- מידדו באותו יום או למחרת. ואם הם חורקים ולו במעט, אין רחמים! מחזירים!

לרכישה, 28 gbp 

הג'ג'ינס האלו (ג'ינס+טייץ) שקניתי מתמנון (בואו לבדוק את ההול שהעלתי ממש השבוע!) הן פשוט אחת מהקניות היותר מוצלחות שיש. במידה XL, מחמיאים, יושבים טוב ולמרות שבאמת רציתי להתמקד בטייץ ההגדרה שלי הייתה הנוחות. ג'ג'ינס עדיין מהווים לרובנו ג'ינס ויש בהם "קשיחות" מסויימות. הג'ג'ינס הלו של תמנון כל כך נוחים... שנרדמתי בהם.
התמונה פה לא עושה צדק  בכלל (אבל בכלל!) לג'ינס המדהימים האלו. מתוך ששת ימי השבועע שקדמו לפוסט הזה, הם נלבשו 3 פעמים - כי הם לא רק נוחים - אלא גם מחמיאים!

Red heels and jeggings. does not get better then this. #red #shoes #heels #highheels #winter #fashion #fashionista #psfashion #plussize #plusblogger #psblogger #cfbloggers #plussizefashion ##blog #bloggerlife #youtube #youtuber #vloggerlife #vlogs #instafashion #instafollow #instabeauty #plussizeblogger #plusfashionista #plusFashion #fashionista

A photo posted by Miriam Kalson (@kittywolf85) on Dec 22, 2016 at 6:19am PST

מחיר מלא 70 ש"ח. במבצע כרגע - 49.90.

לסיום, הייתי חייבת להביא לכם את הטייץ הזה, כיף. מבדר.עדיין יכול לעבוד לרוב הדברים ואז כשמתחשק - לחשוף את ההפתעה על הטוסיק. :)

לרכישה, 8.50 gbp  ( (לא לשכוח להשתמש בקוד IL18 כשעוברים את ה-50 פאונד)

שבת גשומה ומופלאה. :) 

מירי

הגרה - אהבה מחודשת לאופנה כחול-לבן

אם יש משהו שאני בהחלט אסירת תודה עליו בתור בלוגרית או "מובילת דיעה" בתחום האופנה (בדגש על הפלאס סייז), זה דברים מסוג אלו. הבלוג עצמו מניב לי הוצאות כלכליות יותר גבוהות ממה שהוא מכניס לי, אבל הדברים האלה הם מסוג הדברים שהן הזדמנויות חד פעמיות. 

על הגרה דיברתי כבר בערב. נחשפתי למותג (מחדש), בזכות חברת היח"צ שלהם. הוזמנתי לארוחת צהריים, בדיקה של קוליקצית חורף (ומשם הלכתי להיבחן באיזו בחינה). משם יצאתי עם 3 פריטים, אחת מהן שמלה שחורה-לבנה קלאסית, והשני פריטים האחרים, לכאורה פשוטים - נחרשו למוות. טוניקה אדומה שבחהלט משמשת אותי בימים קרירים או חורפיים (כי אין באמת חורף בארץ כידוע), ובלייזר תחרה שחור - שלעיתים רבות אני נשאלת מאיפה הוא. 

שני הפריטים- נטולי "גולגולים" או "כדוריות-בד", שמאפיינות כביסות מרובות של בדים פחות עמידים או שפשוף באותה נקודה. 

את הנקודה הזו ממש הזכרתי כשעשינו סבב הכרות במפגש החברתי המשובח שלנו. בנוסף ציינתי שאצלי הגרה נקשרת לעוד מותג ישן-נושן "ראש אינדיאני". שמחתי לראות שלהרבה אחרים יש את אותו קישור. 

יש משהו בהגרה שמחבר אותי לאופנה-ישראל של פעם. אין לי פריט של משכית. אין לי יומרה שיהיה לי משכית, אבל דווקא בגלל ההקשר שנוצר אצלי בזכות העבודה שלי בשנה הקודמת בפרוייקט כחול-לבן. הבדים של הגרה מובאים מחו"ל והם משובחים ברמות שאין לתאר. אבל כל השאר נעשה אצלנו בבית. בארץ. המתפרות, הסטודיו, העיצובים, החיתוך של הבדים. תוצרת ישראלית. 

הנכונות של המעצבים ושל המנכ"ל להקשיב לנו היא אחד מהדברים שאני תמיד שמחה לראות. ראיתי איך הם קשובים אלינו בשיחה ישירה במפגש הקבוצתי, וזאת מעבר לנכונות שלהם להזמין א ותנו למפעל שלנו לראות את המקום בו קורה הקסם בשעות ערב, כדי להתאים עצמם אלינו, נשים עובדות. המעצבות חשפו אותנו לקוליקציה הבאה שעתידה לצאת ממש בקרוב, והסבירו את ההליך כמו גם הצגה של הstory boards, תענוג צרוף. 

מעבר לזה, יכולתי לראות בפירוש, שכהם נתנו לנו לסקור את המקום, נתנו לנו לבדוק ולחקור באופן יחסית משוחרר (ייאמר שגם אנחנו ילדות טובות ולא בדיוק התחלנו להזיז גלילי בד ממקום למקום וכיוצא בזה), וכשאיפשרו לנו למדוד בגדים במחסן הענקי ומעורר ההשראה - הם הקשיבו לנו. לשיח. הם היו שם ולא העיקו. תכונה שאני מאוד אוהבת אצל אנשים שעוסקים בשיווק ומכירה. הם הקשיבו ויש לי הרגשה שאנחנו נראה את התוצאות של זה מאוד בקרוב. 

ברור לי שמי הוזמנה, ואני ביניהם - נוטות לכיוון מאוד מסויים עם הטרנדים, הצבע, הסטיילינג וכו'. וכולנו הודנו ששחור מכבה אותנו, בצורה כזו או אחרת. אבל אני אכן מקבלת שזה כמעט תמיד הצבע הראשון שאוזל במלאי לדגם מסויים. עם זאת, הייתי שמחה לראות שהחנות משתמשת באלמנטים עיצוביים כדי להפוך את השחור לדגש, ולא למשהו מכבה בעיניים. 

ובעניין זה, יצא לי להיכנס ל-4 סניפים עד היום. 

שניים מהם היו מדכאים מאוד, ורק בגלל שהכרתי את הרשת ורציתי לקנות וחיפשתי פריטים מסויימים - רק בגלל זה נשארתי. אבל בשני המקרים היה מדובר בסניפים קטנים יחסית, דבר שכשלעצמו אין בעיה, אלא שהמדפים נראו עמוסים, ללא סדר, צפוף וללא משחק עם הצבעים על הקולבים. משהו שאני דווקא מאוד בהרבה רשתות. 

הסניף האחרון שביקרתי בו, הסניף בביל"ו, מומלץ ולא רק בגלל שתי המוכרות המקסימות שאני ושחר (גפני) בילינו איתם כשעתיים. שעתיים שבהן מדדנו המון. המון. המון. 

משם יצאתי עם 4 שמלות, כשאחת מהן הייתה הכי קלה בשבילי כיוון שבאמת הייתה על הכוונת עוד מביקור המחסן, ושני פריטים נוספים - אני מקווה שאוכל להזמין לסניף הקרוב אלי- באשדוד (ואז גם אוכל לחוות דעתי על הסניף). 

קו הרשת יכול להיות טיפה מבלבל. זו לא רשת של להיכנס, להינעל ולצאת. אבל ב-פחות משעה וחצי אכן מדדתי מעל 15 פריטים וסקרתי חנות מלאה ומפורטת. זו הרשת לבוא אליה ביום שישי, עם האייס קפה (וגם המוכרות יציעו לכן מים אז אל תדאגו), אחרי הפיפי, עם בגדים נוחים ולהינות מהמזגן בחנות. 

יש לרשת עדיין פריטים שלא יכולתי להבין. אני בעד עירבוב הדפסים אבל נראה שפה היו קצת יותר מדי פריטים כאלה ולמרות שלא מצאתי פריט אחד כזה בשבילי - היו לפחות 5 שאהבתי (רק לא עליי). כך שהם כן הצליחו למצוא כאלה שעובדים. 

מה שכן, הגרה זו בדיוק הרשת לבוא בשביל פריטים טובים, שמחזיקים עוד ועוד ועוד. שמלות חריש ליום יום, עם שרוולים בדגש על בדים נעימים נעימים נעימים. לא היה שום פריט שמדדתי שסבלתי ממנו מבד. הכל נושם, הכל נעים. גם בבית שחי (נקודת תורפה אישית בשבילי). 

בסופו של דבר, נמצאו  4 פריטים ב-517 ש"ח סה"כ. מנעד הסגנונות מגוון ואני נוטה לחשוב שבסופו של דבר זה כנראה הקסם של הגרה. 

The one that breaks the rules but just some

Venturing out is often very difficult confusing I can take time and during the time you don't quite know if you're on the right track it takes time to see the results.

But when you want to be successful sometimes that's the price you need to pay patients will patience that's the way to go. Sometimes like everybody else I wonder if this is path for me I don't always know that I'm on the right track but I guess only time will tell I just want to be successful and sometimes sometimes it feels like maybe it's too much but I guess I guess I just have to wait and see maybe tomorrow will bring that bright future metals what hope for.

Doing things differently mean that you will stick out and it means that you have to make it your way and if somebody 

else makes it then you can't really own it its their thing you need to make it your own thing.

Looking up at the sky that's what you can tell the only the sky is really the limit and annoying that sky is really an illusion and its old space an error well that just means that simpler.

I didn't quite realize it while I was taking these pictures but once I got home and saw these photos I knew that the main thing that looks back at you from these photos is really all about the sky the blue blue sky on a bright day.

Breaking the rules is sometimes more difficult than you would think you have to follow rules and structure in your life and order to make it through and get along with the rest of the world sometimes breaking the rules is more than just a metaphor it's a necessity following the stripes following the patterns and and realizing life is not black and white did you have to put some color into it even the best black and white look looks better with a pop of color rather it be red , neon yellow or purple.

לק לסופ"ש - מותג חדש Anny

כשהמותג הגרמני החדש נחת בארץ, ההשקה הקדימה את ההפצה. :-) כלומר, יצא לי להתנסות בלקים, במריחה בסטודיו עדי (שיינקין 5, תל אביב), וגם בקבלה של 4 לקים. את השלושה הבאים כבר יצא לי לקנות בעצמי.

בעיקרון ניתן למצוא את הלקים במשביר לצרכן ובסטודיוים שונים. המחיר הוא 45 ש"ח ללא מבצעים. 

אני הראשונה שתגיד לכם - לקים זולים. הכי טוב. הכל אותו דבר. אבל כשזה מגיע למותג הזה, כל שקל שווה. כיוון שהייתי צריכה לבדוק מלכתחילה קצת על המותג לפני שהגעתי להשקה, יצא שגם בדקתי סווצ'ים. ואני חייבת להגיד... שכל הצבעים והסווצ'ים - הראו צבעים עמוקים, חזקים, אטומים. למעשה, באירוע המריחה הגדול;-), הלקים הוכיחו שהסווצ'ים באינטרנט נאמנים למציאות. כמעט כל לק שנבחן היה אטום במריחה ראשונה.מריחה שניה רק חיזקה את זה. ואין מה לדבר בכלל על מריחה שלישית כיוון שלא היה בו צורך.

המותג הגיע אלינו מגרמניה, והיא בבעלות חברת מלו-ווילז הגרמנית אף היא. בעת ההשקה הראשונה שלי לחברה זו, בדקתי באינטרנט וכן העברתי את ארבעת השאלות החשובות שמבססות את עניין הנטול האכזריות לחברה עצמה. 

מכאן שמדובר בחברה נטולת אכזריות.

מעבר לזה, חשוב לציין שאין בלקים של אנני, את שלושת הרעלנים הללו שמצויים בלא מעט לקים.  

שני הלקים שנבחנו עד עתה הם: 

Pretty Women

זה הלק שנבחר על ידי בסופו של דבר בסטודיו ונמרח בצורה אחידה ויפיפיה (וגם ישרה, כיוון שלא אני מרחתי לעצמי;-)).

הלק החזיק מיום רביעי ועד יום שני בשבוע שלמחרת, בלי פגע! ממש ככה. העמידות של הלקים של אנני מוכיחים את עצמם ולגמרי מצדיקים את ההוצאה של 45 ש"ח. אפשר למרוח ולשכוח! 

הגוונים העמוקים והיפים הם חלק מסדרה של 114 לקים (נכון לעכשיו), כשכל 8 שבועות (חודשיים), החברה מוציאה קוליקציה קטנה של 8 לקים. מתוך כל קוליקציה נבחרים הלקים המוצלחים ביותר ומוכנים לסדרה הקבועה. משעממים הם לא. 

הבעיה היחידה עם הלקים האלה היא העובדה שקשה לבחור איזה צבעים, מעבר לזה, אין לי שום תלונות או השגות על המוצר. לגמרי מוצר מנצח. 

בלוגריות ישראליות - אופנה מלאה ומידות גדולות

הדיבורים על אופנה מלאה כמשהו שלוקח לקח יותר ויותר משמעותי ברחבי הרשת, הוא לא דבר חדש. נכון, הוא לא קיים פה מאז תחילת הבלוגספירה הפעילה שאנחנו מכירות כיום, אבל אין ספק שהבלוגריות המלאות והשמנות לא איחרו להפציע ברחבי הרשת. למעשה, יש משהו באמירה של בלוגריות מלאה שהתחיל להעלות את עניין האופנה המלאה על סדר היום האופנתי באופן כללי. שחר,
כלומר, קיומם של בלוגים שמדברים על אופנה מלאה ושמנה - גרם לזה שראינו דיבור משמעותי ( גם אם בשוליים) על נשים שלובשות יותר ממידה 40.
השמועה טוענת שהמידה הממוצעת לנשים מתחת לגיל 30, היא מידה 42, ומעל גיל 30 - 44. רק תסתכלו על הנשים המובחרות במקומות מסויימים ותגלו שיש נשים רבות במידות גדולות מאלו.  ולשמחתי, עולם הבלוגספירה הדביק את הקצב. הייחוד של הבלוגים הוא שהם מתבססים קודם כל על אנשים רגילים. מי שפותח אותם, ברוב המקרים הגדול - הם אנשים כמוך וכמוני (ראה, אני בלוגרית :-) ), והקוראים? הקוראים הם אנשים מן השורה, והם אלו שבוחרים את מי לקרוא. כלומר, מעין שבירה של כל תיאוריות התקשורת שלומדים סטודנטים לתקשורת המונים בשנה הראשונה. לא עוד ספירלת השתיקה, לא עוד מעגל של סדר היום שמוכתב על ידי שלושה גורמי כוח בלבד. אלא, עשייה כחלק מהתקשורת. אני כותבת, עורכת ומפרסמת - את עצמי. אני מקדמת את עצמי במדיה החברתית, בעצמי.  אז אני שולטת בתכנים שאני מפיצה, כבלוגרית.

לפני מעל שלוש שנים, התחלתי לעסוק באופנה בבלוג. לא ראיתי עצמי פאשיוניסטה, אלא רק וואנבי. כתבתי בלוגים לפני זה, ובטח ובטח שעסקתי בכתיבה עצמה. אבל אופנה הייתה מישור קצת שונה. לא חשבתי שאני שונה בנוף. חשבתי שאני אחת מכולן. הבלוגריות שקראתי בהתחלה בהתחלה, היו מאוד מצומצמות מאוד. ספי מ way too yellow, ויקטוריה מהסודות של ויקטוריה (הו אהובתי), ושרונה ראובני. גלישה בפורום אופנת נשים על מנת להשתמש בידע ובעיצות של נשות הפורום גם חשף אותי לבלוג של זוהר. אז לחלוטיין באופן בלעדי בפורטל תפוז. ידעתי שמקומי כשמנה הוא ייחודי בעולם האופנה באופן כללי, אבל לא הבנתי עד כמה זה יוצא דופן כשהדבר נוגע באווירה הישראלית.

אתן מבינות קוראות יקרות (או קוראים), בעוד שהעולם כן מקבל בלוגריות אופנה - הרבה יותר גדולות מהמידות הממוצעות, בארץ, משום מה, הדבר נתקע. בלימה חורקת. אומנם לאחרונה ראיתי ניצנים נוספים, אך זה לא מספיק. לא מספיק.

אני מקווה למפות את עולם הבלוגריות המלאות והשמנות בישראל, שלצערי אינו גדול - ולכן פוסט זה. כולי תקווה שהדבר ייתן לכן כיוון, ואולי גם השראה.

שתי הבנות הראשונות שאציין הוזכרו כבר לעיל.

שרונה ראובני, או "יוצאת מהארון- בלוג לא קונביציאלי" בוודאי מוכרות לשנים רבות. נכון, לא תמצאו פה סטילטו וגוזיות סטרפלס במידה 48, אבל כן תמצאו אישה אמיתית שמספרת על שופינג, על מלבושים ועל בולדוגים פה ושם. אהה, וגם חתולסקי שכזה.

השניה, זוהר אברהמי (למרות החתונה כנראה שלנצח תישאר אברהמי), או Little miss sunshine, היא אחת שיש כאלו שאוהבים, יש כאלו ששונאים, ויש כאלו שאוהבים לשנוא. אינני יודעת לאיזה זרם אתם משתייכים - אבל אי אפשר להתעלם מהנוכחות הבלוגספרית שלה, מהרעש שהיא עושה, ומהקריאה שלה ככל שהדבר נוגע לנשים מלאות.

הבאה בתור, היא ענת אלדר. הבלוג שלה The banker, יחסית חדש. ואם פיספסתם אותו - אנא, הגיע הזמן לבדוק אותו. מדובר באישה קריירסטית אמיתית, אימא ואשת איש. אבל אישה. אהה, והיא גם במקרה במידה 44. לא משהו שגורם לה לעצור או להימנע מלהתלבש יפה, נשי ומגובש. מתוקתקת. כן. מתוקתקת. באופן אישי, יש לי אהבה אמיתית לענת משום הקרבה באמצעות פורום אופנת נשים בתפוז, אבל באמת שהדבר מוצדק. היא אחת מהנשים הכי נעימות ואמיתיות שפגשתי בחיי.

את שרון בן שבת, תמצאו דווקא בישראבלוג. קימורים פוטוגניים הוא בלוג שעלה לכותרות בעקבות הקריאה של שרון לחנויות ועל הבעיה במציאת בגדים במידות מלאות. שוב, ייצוג די הולם למידות ה-40 פלוס. עם גזרה די לוהטת לטעמי. חשוב לציין שיש טעם נוסף לבלוג של שרון והוא העובדה ששרון היא גם צלמת במקצועה.

מיכל שטרן, מהבלוג "מוציאים את השלדים מן הארון", היא בלוגרית מלאה מהספקטרום הנמוך יותר. מידה 42 אם זכרוני אינו מטעה אותי. ולמרות שהאג'דנה של הקשיים פחות מתעוררת בכתיבה שלה, אין ספק שהיא מעניקה לנשים קצת יותר מלאות, השראה אופנתית. היא גם תופרת ועושה DIY - כלומר, בניגוד אלי, מציעה גם טאצ'ים אישיים בלבוש שלה. :-)

כמובן, שאני אציין את עצמי. מירי קלסון - חתולת האופנה.  שמנה במידה 44-46, כי גם במידה 44 אפשר לאהוב אופנה. חובבת חתולים, איפור ונעלי עקב (לא בהכרח בסדר הזה), ושמחה להיות עצמה.

מעבר לששת הבלוגים האלו, יש ניצנים נוספים של בלוגריות מלאות ושמנות נוספות. ניצנים שאני שמחה לראות והייתי שמחה לראות עוד.

ראשית, אני מפנה אתכם לבלוג של שחר גפני. "יומנה של מאפרת". כחברה קרובה, אני נהנת לעשות שופינג בשבילה. אני נהנת לדחוף אותה לכיוונים חדשים, ולהציע הצעות קצת שונות מהסטנדרט האוהלי שרוב חברות האופנה המלאה היו רוצות שנלבש כנראה. כמובן שהשינויים נעשים לגמרי בכוחות עצמה. היא נכונה ונבונה, והכל קורה רק כי היא נכונה לקבל את העיצות ולנסות דברים חדשים. אני לא מאמינה שהבלוג שלה יעשה המרה גמורה לעולם האופנה, אך בתור מתלבשת במידה גדולה - זה יהיה נחמד לראות פוסט שבועי/דו-שבועי/חודשי על מלבושים, עיצות וחוויות.

שנית, אני מפנה אתכן לבלוג של טל חמלינצקי Phoenix Black. שוב, שותפה לאהבתי לאיפור, ומוכשרת בטירוף. סיפרתי לה שהייתי שמחה לראות יותר דברים שקשורים לאופנה אצלה, והיא סיפרה לי שהיא הייתה שמחה לעשות יותר. אז הנה. תעשי  יותר! :-)  אין לי ספק שעם דחיפה קטנה היא גם תתחיל לפרסם ולהעלות יותר.



שלוש נוספות, שנמצאות כנראה בקטגוריה של התעשייה עצמה הן ריי שגב (דוגמנית למידות "גדולות"), גאלה גטייל ויעל רגב מקלבה אין גלאם טאון.



כמו שאתן חוזות, הרשימה קצרה מאוד. קצרה מדי. ואני תוהה איך זה שישראל מתחזקת מעצמות אופנתיות לא קטנות, עם מותגים רבים למדי, ועדיין - מספר הבלוגריות אופנה הישראליות מתרבות ואילו בלוגריות האופנה המלאות נשארות מועטות במספר.
אם החששות לגבי איכות וכיוצא בכך מדאיגות אתכן, אני מזכירה לכן. בלוגים הם אישיים שלכם. הם לא חייבים להיות מושלמים, וניסיוני מלמד שאם מתחילים לייצר תוכן, הוא גם משתפר עם הזמן. בעוד שאם לא מעלים בתואנה שהאיכות לא משהו ולא תעלו עד שהאיכות תהיה גבוהה - בעצם, לא תעלו אף פעם תוכן.

אם פיספסתי בנות במידה 42 ומעלה, או בנים לצורך העניין, אתן יותר ממוזמנות להשאיר קישור לבלוג רלוונטי כתגובה כאן. אשמח לראות עוד בלוגים ישראלים מלאים. 

פרו שופ. אהבה ממבט שני

כן, פרו שופ אינה אהבה ממבט ראשון בשבילי. נחשפתי אליה טיפין טיפין. עוד לפני ההכרות האישית שלי עם שחר גפני, שהיא אחת ממקימות פרו-שופ. חנות מקוונת לאיפור מקצועי - ולא במחירים מופרזים.

למרות שפרו שופ פונה למאפרות מקצועיות, אין ספק שכל אחת מאוהבות האיפור סביבי, ימצאו לא מעט דברים בפרו שופ בשבילהן. כי אם את מבינה קצת באיפור, והתעסקת עם צללית פה ושם, אז את תמצאי את האיכות מעוררת השראה. נגיעה ולטיפה קטנה של צללית, ואת מבינה את המשמעות של צללית פיגמנטית. אבל באמת פיגמנטית.

האמת, שבהתחלה הייתי ספקנית. נכון, זה לא כזה פשוט לקנות בפרושופ. הם לא מוכרים לנו קולקציות מוגבלות פעמיים בשנה, או מדפיסים הלו קיטי על האריזות שלהם. הם גם לא מוכרים לנו ליפסטיק ב-4.5 שקל. אז כן. קצת יותר קשה. העובדה גם שמדובר בחנות מקוונת, אומר שאנחנו לא מעבירים את המדפים מול עיננו ומלקטים לתוך סלסלה. אלא סלסלה וירטואלית. אבל ככל שנחשפתי לפרו שופ באופן אישי, כך מצאתי את עצמי מריירת. כי האמת היא שגם אני סאקרית של עטיפות יפות. גם אני רכשתי את הנייקד, וגם אני מתלהבת ממוצרים "מא-גניבים" שכולם חושקים.

אבל בפרו שופ, מציעים לכם מוצרים טובים, במחירים טובים. נקודה.

החולשה הגדולה שלי כרגע היא כלפי כמה מוצרים. את מברשות המותג, חשקתי כבר כמה חודשים.
אבל היי! זה נמצא באתר רק חודש, חודש וחצי.
אז כן. כי שמעתי על המברשות כשהן חיכו לשיחרור מהמכס או ביורקטיה כזו או אחרת.והחשק רק עלה ועלה ועלה.... זה שהמברשות הגיעו בתיאום לחשק גובר לפלטה בהרכבה אישית, ועוצר מתוכנן, ומפוקח מאוד - זה לא עזר לשיגעון שלי.

את חלק מהמברשות זכיתי ללטף בידיים של אנשים אחרים, ולשמחתי הם תופסים תאוצה עוד ועוד. ובצדק. מדובר במברשות מדהימות. לא רק זאת, אלא - שמדובר במברשות סינטתיות איכותיות להחריד, כמעט ברוב המקרים של המברשות. נכון, יש כמה משיער טבעי, לאלו המעדיפות.

אפילו אספר לכן אנקודטה בעניין זה:
איך שהמברשות נחתו בחנות, הלכתי ובחרתי לי 3 מברשות. מרוב התלהבות, לא שמתי לב שחלק מהמברשות אינן סינטתיות. לצורך העניין - כל אלו שסינטתיות מסומן בP נחמד וגדול, עם ארנב. למען הסר ספק. כך יצא שיש בידי 2 מברשות משיער טבעי, ועוד אחת סינטתיות. גילתי זאת כאשר שחר דווקא שאלה אותי אם שמתי לב למה שרכשתי. אז לאחר בדיקה גילתי שאכן התבלבלתי. אבל כבר השתמשתי בהן ולכן לא היה ניתן להחזיר.


מדובר ב-3 מברשות עיניים:

 563 - בזו אני מעדיפה להשתמש בעיקר לצלליות. היא סופחת ומרימה הרבה חומר על המברשת, אבל מניחה את הצללית בצורה עדינה ולא "כתמית" (מלשון כתם).

556 - במברשת הטשטוש אני מעדיפה להשתמש ל... טשטוש! :-) כמה מפתיע. היא מבצעת את העובדה יפה מאוד, ולא מוחקת בטשטוש בודד את כל העבודה. מה שנהדר בשביל עבודה מדורגת.

564 - במברשת האחרון אין לי ספק שיש העדפה לקונסילר, אבל השתמשתי בה גם לצלליות, וגילתי שהיא מעולה גם לפיגמנטים! מה שנוטה לרוב להתפזר לכל עבר. עוד שימוש מאוד מוצלח הוא כמובן צלליות קרמיות.

בשלב זה יש היצע לא רע של מברשות באתר, אבל יודעי דבר רמזו שבהמשך יובאו עוד מברשות. אז שווה לרכוש את מה
שיש, ולבדוק את האתר להבא.  אחרי שקונים את המברשות, אפשר לעבור לשאר האתר. :-)

Spring fling - לרכישה לחצו כאן

כשנחשפתי לצלליות, לא צרחתי באוויר. אבל כשהתחלתי להתאפר איתן - אז צרחתי באוויר. מדובר בצלליות פיגמנטיות בטירוף, ששורדות בצורה מטורפת. העמידות שלהם, אפילו בלי שום פריימר לעיניים, היא משהו שראוי לציין. והמחיר? שווה לכל כיס. מדובר בצלליות שאני מתכוונת ללקט באופן הדרגתי. לפי הצורך והמחשבה. הפלטה של ה-10 צלליות תהיה הבסיס שלי, אבל אפשר לאחסן אותן כפי שהן מגיעות בפוט שלהם - בלי להתעסק יתר על המידה. אם תרצו לראות איך אני משתמשת, הכנתי סרטון בדיוק בשביל זה. תכל'ס, הכנתי שניים. כאן להנאתכן. :-)





האתר מציע גם תיקים של ענבר-גור-אריה. איכותיים בטירוף. ואישית, אני מפנטזת על הנרתיק המתגלגל של המברשות. אפשר לאחסן אותו סגור, או להציב אותו פתוח לשימוש. מה שנחמד, זה שלמרות שאני מדברת על הנרתיק הזה אינוספית שחר בחיים לא דחפה. אפילו שאני רואה אותו איזה מיליון פעמים בשבוע. כמה שאני חופרת על הנרתיק הזה ולא רוכשת, בחיים לא אמרה מילה. שיטפתי אותה בחששות הלא ברורים שלי. וככל שאני חושבת על זה יותר, כך אני מבינה שהגיע הזמן לעשות את המהלך. אצל כולנו המברשות נמצאות במעין תצוגה כוסית שכזו. גם אצלי. אבל אצלנו גם המברשות סופחות אחלה בחלה של אבק מהאוויר. והאמת? שהחדר שלי הוא מקור מדהים למברשות. אז די. זו הרכישה הבאה שלי. משקיעים כל כך הרבה כסף לפעמים במברשות, בהחלט אפשר להרשות לעצמנו רכישה שווה כזו של נרתיק מתאים.
האמת שאני כל כך רגילה לאיך שהתיק הזה נראה כי אני חומדת את זה של שחר. אבל  מסתבר שלפעמים זה לא לחלוטיין ברור, אז אפשר למצוא פוסט שלם ממש כאן בבלוג של שחר גפני, וברגע שהתיק ינחת אצלי בידיים - אם תרצו, אשמח לעשות סרטון שמדגים את הגלגול שלו. :-)


וזהו להפעם... ביי פאשיניסטיות. :-) 

אז מה קסטרו מציעים לנו לחורף-קיץ 2013/14?

כמו שכבר אמרתי ברשומה הקודמת שלי על תצוגת האופנה של קסטרו, יש משהו חדשני בקסטרו, שמתעקשים להיות מותג ההלבשה של כל גבר ואישה (ובקרוב גם לילדים...) ישראליים. הם לא רק מייצרים בגדים, הם מעצבים קונספט, מנסים לכוון למספר כיוונים, אבל מתחת לכל מותג הם מגבשים רעיון גמור ולא בליל בלתי מוזר.

את הבגדים של קסטרו מחלקים לשלוש קבוצות:
Red - קולציית הקאזו'ל שלהם. העונה עומדת בעיקר על שנות ה-90, מחזיר אותי עמוק לימי הגראנג' שלא הייתי חלק מהם, אבל בהחלט מחזירים אותי בחזרה לקליפים ישנים של נירוונה וסאונדגראדן.
Blue - קולקציית הג'ינס שלהם כשלא הכל ג'יינס. הייתה שם חצאית ג'אקרד מדהימה שלא רק אני ריירתי עליה. מדהימה, גם על המסלול וגם בשואורום.
Black - הקולקצייה המחוייטת, הרשמית שלה. מה שעל פניו, ולא רק על פניו, היא הקולקצייה בשבילי.

האמת שבעוד שלקולקציית הרד לא התחברתי, מאוד התחברתי לשחור ובכחול סימנתי לעצמי פריטים ספיצפיים. איכשהו אני רואה את הרד על נשים שהם יותר פאנקיות ונועזות, כמו דיאנה לדוג', שכבר חנכה בתצוגת האופנה - את השמלה האדומה המשובצת הזו. גם על אסיה, אני יודעת שאני יכולה לראות הרבה מהדגמים. את הפריט או שניים היחידים שחשקתי מהחלק הזה של הקולקצייה, ידעתי שאין מצב, כיוון שזה קצר מדי.

באופן כללי הטענה הזו הושמעה לא רק על ידי, בפני מי שהציגה בפנינו את הבגדים בשואו רום. ונראה שהיו מאוד קשובים למה שאמרנו. באופן כללי, אני חייבת להגיד שתודעת השירות כמו שירות הלקוחות של קסטרו מאוד מרשימים אותי, ואני אומרת את זה כיוון שיש לי בעייתיות ידועה אל מול קסטרו בימים אלו. אני לא שוללת כניסה לשם, ואני גם בכיף אקנה שם. אני חושבת שיש להם פריטים מעולים, ואני כן יכולה להגיד לכם, שמהבחינה הזו אין לי בעיה עם קסטרו. הייתי רוצה לראות אותם מגדילים את טווח המידות שלהם (ואני לא אופתע אם השלב הבא של קסטרו אחרי שהשתלטו על עולם הילדים, יהיה ליין במידות גדולות....)

האמת שנורא קשה לי לבחור את התמונות שאני הכי אוהבת מהתצוגה. מאוד מאוד קשה לי. וזו רק עדות לכמה שזה היה מוצלח בעיניי.
החלק השלישי של התצוגה, מה שעכשיו נמצא באתר של קסטרו כבר, תחת "ג'ונגל עירוני" היה החלק הכי אהוב עליי.

אפשר לראות כן את הסריגון הזה, שאני חומדת. בהחלט משהו שאני חושבת שיאזן את חלקי הגוף שלי ויתן מראה רך ונשי, אופציה למשהו חמים, אבל לא יחנוק ועדיין יעבוד מתחת לרוב המעילים. 

אהבתי, רק תוהה לגבי אורך השמלה עליי. 

-

והנה לכם השקעה נבונה!! אחלה של שמלה מחוייטת עם שרוולים שלא יחתכו משמני זרועות, אורך אידאלי, קווי תפירה שמחטבים, וגם הגזרה נראית ידידותית (הכל עדיין נתון לבדיקה... כמובן). אחלה של שמלה. בחיי. לא מאמינה שהיא תשאר יותר מדי בחנויות.