ביוטי סיטי 2014 - שווה להגיע או לא? {Hebrew post}

אז כיוון שאני קוראת יותר משאני כותבת, אני יודעת שהתשובה לשאלה זה מה שמעניין את כולם ואני מציעה אותה מההתחלה.
כן, בגדול שווה להגיע. אבל אם אתם מחפשים רק את הדילים הטובים ביותר ולא גרים בתל אביב, אולי תשקלו שנית.
בכל זאת, אני לא אגיד לכם שלא כדאי. כמו הרבה דברים בחיים, יש דברים שיש להם ערך מוסף. זה אחד מהם.  זה אירוע גדול, במתחם ענק, עם כל החברות איפור שיש תחת מטריית סופר פארם (ובטח שכבר שמתן לב - לא כל סניף מציע את כל המותגים....), עם מחירים לא רעים בכלל וחלקם אפילו טובים במיוחד, ואירועים לאורך 4 הימים של האירוע.

אומנם קיוותי להעלות את הפוסט הזה כבר אתמול על מנת שתוכלו להחליט מראש אם להגיע או לא, אבל אירועי היום השפיעו והחלטתי לחכות יממה. האיפור לא יברח.

הפוסט הזה מחולק לשניים. ראשית אירוע הגאלה שהתרחש ביום שני בערב. מודה ומתוודה, לאור העובדה שהמצב הרפואי שלי בכי רע (בלשון עדינה), כמעט ושכחתי מהאירוע עד היום שלפני.
גם ההזמנה לאורחת שלי הגיעה רק באותו יום עם אישור וודאי למחרת. (אם תהיתן, זו סיוון מהמדריך לקניית קוסמסטיקה ברשת...;-)

לאירוע הוזמנתי מטעם היח"צ המדובר, זאביק דרור. שנה שעברה הגעתי כנספחת של חברה, ועדיין יכולתי לחוש בביקורת שנה שעברה, לא רק בעיניי אלא גם בעיני אחרים.  מה שהגביר את הצלחת האירוע לטעמי השנה.
האירוע מתקיים במרכז הירידים (יענו' - גני התערוכה) וכולל, שופינג (כמובן), אוכל בהשראת הקונספט, מינלגינג וחברות, תצוגת אופנה מתובלת במספר נאומים והרבה אטרקציות לאורך המתחם.
הדבר הראשון שהיה ברור היה העובדה שהמקום לא היה עמוס כמו שנה שעברה. בקושי יכולנו לזוז שנה שעברה. כך לפחות לתחושתי. אין לי מושג לגבי מספר המוזמנים אשתקד או השנה, אבל הכל תקתק. ברמה של כרטיס החנייה אפילו, וכל מי שבאנו עימם בקשר מטעם היח"צ היו נעימים.

אומנם אני לא חובבת אוכל יפני, אבל אם אתם כן, אין ספק שהאוכל היה ברמה. שנה שעברה הנקודה הזו גם לקתה בביקורת מסויימת, וחובבת אוכל שכמותי הלכה לאכול אחר כך במסעדה. כמובן. השנה, הסתפקנו בארטיק קרח בתחנת הדלק. :-)
חשוב לציין שבמהלך האירוע יש אוכל בהשראת הנושא, ויהיה ניתן להשיג סושי ומגוון מאכלים יפניים (ממסעדת FRAME) לצד בית קפה רגיל. (לאנשים כמוני). :-)



כמובן שזו הייתה הזדמנות בשבילי להיראות, ולמרות ההתלבטות בימים האחרונים, החלטתי בסוף ללכת ALL OUT, והפגזתי בשמלה ונעלי עקב למהדרין. :-) כפי שניתן לראות.

האיפור:

מייקאפ: ביוטיקר / ברונזור: too faced / ריסים (!): E-BAY / צלליות: רובן מפלטת  a few of my favorite things - Too faced / פיגמנטים: ביוטיקר+ וואו / איילנר: ביוטיקר / גבות: תערובות שונות ומשונות. :-P

קיבלתי מחמאה עצומה במהלך הערב, כשמישהי החמיאה על האיפור והייתה בטוחה לרגע שזאת הייתה העבודה של שחר. :-)

משתטה עם שלומית.... היה מתבקש. :-) 

מירי מצהירה: אני לא יודעת עליהם כלום, חוץ משיר אחד (בערך) ושלאחד מהם קוראים הארי.

שוב, אני משתטה. 

אני לובשת: 

שמלה: ASOS / נעליים: Nine west / קלאץ': ASOS /עגילים: המשביר לצרכן

ועכשיו לעצם הביוטי סיטי, ומה תוכלו למצוא בו:
נקודה שלא הספקתי איכשהו לבדוק, הייתה חנות הקונספט. אז אם יוצא לכם לבקר שם - ממליצה לכם לעיין בניחותא ולספר לי אם מצאתם משהו מעניין. :-)

הבגדים! לפי הקומינקט זו השנה השנייה שיש שיתוף פעולה עם החברה משנקר. הבגדים מוצגים על תצוגת אופנה על הבמה בערב הגאלה ולאחר מכן הם מוצגים באירוע עצמו (שנה שעברה זה היה שתי נישות גדולות והיה ניתן להסתכל, לקרוא, לראות את הפרטים מקרוב... - בקיצור, לכו לראות. אני מתחברת מאוד לדברים האלה וזה בדיוק מסוג הדברים שנותנים לי את הנופך הנוסף).

חוץ מזה, עוד נקודה ששווה לבדוק היא כל האירועים מסביב. מה שמתרחש על הבמות והבמה המרכזית, ושווה אולי לתכנן להגיע דווקא כשיש משוה שיעניין אתכן.

אחת מהבעיות היחידות שאני כן יודעת להצביע עליהן היא הדיילות. נכון, אלה הדיילות הכה מפורסמות של סופר פארם. בסך הכל הן היו בסדר, אבל נראה שסיפקו מעט מדי פר דוכן לאירוע בסדר גודל כזה.

ולבסוף, המחירים - שווים? 

ברור שלא ערכתי סקר שוק מוקפד ודקדקני לפני כתיבת הפוסט הזו, והרשמים הם רק הרשמים הכלליים שלי. והם שהמבצעים טובים, עד טובים במיוחד. אבל כמו תמיד, דעו מה אתן קונות.
יכולה לספר לכן שאת הקנייה שלי ערכתי אצל קרליין, והצלחתי לרכוש ב-204 שקל: מייקאפ (קצת יקר לטעמי ב-80 שקל אבל זה התאזן כנראה מול השאר), עיפרון עיניים, סט רביעית צלליות, אודם ומגבונים להסרת איפור.

יכולה לספר שנצפו גם מבצעים טובים במיוחד אצל רבלון, סופט טאץ' וממה שנמסר לי גם קלרינס ולנקום לא איכזבו.

בושם חדש לאייסימיאקי (בהנחה שלא שחתתי את השם), ועוד ברוח הערב...;-) 

ולסיום, כמה בודדות מהאירוע על הבמה:

ביוטי סיטי 2013

(לסרטון ווהלוג היומי שלי מהאירוע לחצו כאן).

אפתח בוידוי: אני ממש נהנת מאירועים המונים - כל עוד לא צפוף ולא עומדים עלי. אני אוהבת אנשים וקולות של חיים וגירויים וריחות נעימים. אני אוהבת את זה. כל עוד אין לי התקף פיברו' פעיל או פוטנציאלי, זה באמת נעים לי. אני אוהבת לראות אנשים ולהגיד שלום ולראות את האנשים שמאחורי העשייה הבלוגרית. ולמרות שבאירועים מסויימים יש פוטנציאל לראות "סלבים" - אודה ואומר, הם לא מעניינים אותי. בלוגרים/בלוגריות מסויימים - מאוד מרתקים אותי.

אוקיי, ועכשיו אחרי הוידוי הזה...

לביוטי סיטי לא הוזמנתי. אומנם ניסתי למצוא את דרכי על ידי משלוח מיילים לגורמים רלוונטים, אך נותרתי חסרת מענה. עם זאת, חברה בלוגרית אחרת ניסתה לסייע בידי, וכשדיברה עם "גורם רלוונטי" - היא גילתה שההזמנה שלה היא בעצם זוגית וכך זכיתי להגיע ביחד עימה. כמובן שהדבר משמח מאוד - כיוון שלא רק כניסה, אלא חברה טובה, מהרגע הראשון שכללה את הנסיעה מאשקלון.
כמובן שהתלבשתי במיטב מחצלותיי... בדיעבד, אני מגלה שהיה מן הראוי להגיע בלבוש Formal. שזה מאוד מצחיק אותי כיוון שהבעיה המרכזית שלי היא תמיד שאני אובר דרסד. לא אנדר.:-) בחרתי בחצאית הצהובה של אסוס שהתקבלה זה מספר ימים קודם, כשהנעליים הוודג'יות בצבע טואפ בהיר ביחד עם החולצה המגניבה הזו - שניהם מרנואר, בתוספת Arm candy סימלי - והרגשתי הכי זוהרת בעולם. השיער שלי לגמרי אהב את הטמפ' והלחות בתוך האולם.:-) לגמרי החליק מעצמו. איפור עדיין לאורך כל הדרך שהחזיק יפה מאוד. אפילו בלחות של סוף יוני בישראל.


הגענו למקום די מוקדם, נגשנו לדלפק וקיבלנו את שני הצמידים. שמי כמובן לא היה רשום ותחת שמה של החברה היה רשום שני אנשים. עם זאת, לא קיבלנו במקום את הכרטיס של החברה, לא ידענו שבכלל מקבלים משהו, וגילנו זאת רק אחר כך - כשחברות בלוגריות אחרות סיפרו לנו. מסתבר שהעניין הזה של "או, שכחתי" - ממש לא היה ייחודי לנו. שיטת מצליח? :-/ כשניגשנו לקבל את הכרטיס, קיבלנו אחד אחרי שהיא בדקה ברשימה את השם עוד פעם, וכששאלתי- "רגע, אני לא מקבלת גם?" במקום לקבל תשובה אנושית, קיבלתי תשובה כל כך הזויה... "פחחחח, ממש לא!" בטונציה חצי ערסית- חצי פאקצית שלא השאירה מקום לספק שהבחורה הזו מאוד תפסה מעצמה. בסוף האירוע ניגשתי לדלפק והיא כבר לא הייתה שם, אז את השם ביקשתי מאחת הבנות האחרות. למיטב זכרונן היה מדובר ב"סיגל". ואם לא - אז הרי שהיא קלה לזיהוי (גם מהסרטון)- לאור העובדה שהייתה הבלונדינית היחידה בדלפק היח"צ והעיתונאות. מבחינתי, הדבר הזה היה אחד מהתת רמה הכי גדולים שנתקלים בהם. ושלא תטעו, אני בדרך כלל פותחת כזה פה שחבל על הזמן. הייתי שורפת אותה על המקום - אבל כנראה שהייתי כל כך המומה שנשארתי הלומה.
אותה בחורה מבחינתי צריכה לחטוף על הראש. כל ההתנהלות שלה בדלפק שם, כלפי בנות אחרות, ולא רק כלפיי - הייתה צריכה לעורר זעם. בן אדם שעיקר עבודתו היא עם אנשים ובתחום היח"צ - צריך לדעת יחסי אנוש מינמליים. או לפחות כך הייתי מצפה.


בעיה נוספת התעוררה אחרת במימוש הכרטיסים של הבנות, כשהתגלה שהם ריקים בלי שאף אחד יודע על העניין, וכשיודעו - אז לקח המון זמן לטפל בעניין. בנות מסוימות פרשו, וויתרו על מימוש הכרטיס שלהם, ומי שכן התעקשה לממשו עד הסוף, גילתה שאפשר להעביר את הכרטיס בקופה רק עם אישור כרטיס מנהל, כשהתהליך עצמו מאוד מאוד ארוך.

מימין לשמאל: שרית מונילה סקי, דיאנה משמתי עין, זוהר מsunshine girl, ואני. כמובן. :-)

הייתי רגועה לגמרי, הייתי בחברה מעולה, עם מיטב הבלוגספירה ווהלוגספירה, והעובדה שבדוכן של רבלון (דווקא רבלון, כן!), הסתובבה בחורה נחמדה מאוד, שלא הכרתי קודם, בשם כנרת, שבתפקידה היא יחצנית. היא הייתה כל כך אדיבה וכל כך קשובה, וברור לי שהיא תימרנה עם עשרים אלף דברים בראש, ועוד מיליון אנשים וקרציות - ועדיין, נשארה כל כך אנושית וחייכנית!!!! והיה ברור לי שמדובר באדם שיחסי האנוש שלהם הם יותר ממוצעים. (תוסיפו לזה שיש לי אובססיה כלפי בלונדיניות מהממות ובכלל... חצאית תכלת משגעת על גזרה מטמטמת).

שדרות שאנ-זה-לייזה זה כאן.:-)

מה שכן, המקום היה מהמם, הדוכנים היו כאלה יפים. לא היה לי מדד להשוואה מהשנים הקודמות כי לא הייתי, אבל המקום היה באמת מעוצב בצורה מוצלחת. עיר פריזאית קטנה. עם מגדל אייפל וכנסיית נורטאדם מוקטנת.  גם המרחב והמיזוג היו מעולים ונעימים ואין ספק שיש חוויה.

ביום האירוע עצמו, יום רביעי, הסתובבתי עם ענת אלדר (לינק כאן), אבל מלבד שני דוגמיות וחצי, לא היה שום דוגמיות שקצת ציפתי להם אם אהיה כנה. (לאור מה שאמרו לי אחרים על שנה שעברה). המבצעים היו זהים לאלו בסופר פארם או קצת יותר טובים (נגיד, הביבי קרים של בורז'ואה או המבצעים בכל הדוכן של ד"ר פישר שהיו באמת מעולים!!!), אבל כשאני לוקחת בחשבון את הנסיעה מאשקלון, אני תוהה.


כאמור, ייתכן שאם הייתי נרשמת להרצאה כזו או אחרת הייתי נהנת יותר ומקבלת ערך מוסף, אז אם אלך שנה הבאה זה בהחלט יהיה משהו שאני אבדוק. גם אולי אם הייתה לי סבלנות הייתי מבקשת ציור קריקטורה שלי מאחד מעשרות האמנים שהיו פזורים על גבי כל המתחם.

בסה"כ שמעתי רבות על האירוע והציפיות שלי היו יחסית גבוהות. אני די נהנת מאירועים כאלה כאמור, אבל אולי בגלל שהציפיות היו כה גבוהות הרגשתי סוג של אכזבה מסויימת.

המלצה אחרונה: אם אתן מגיעות מרחוק, בואו ברכבת. נוח ויעיל, החניה לא סתם יקרה ביחס לתל אביב, אלא מאוד יקרה. תחנת הרכבת עם זאת, נמצאת כ-150 מטר מהכניסה לגני התערוכה. אז לא רק נוחות מבחינת הנסיעה ואי הפקקים, אלא גם חיסכון משמעותי בעלויות הדלק (שלא זול בכלל בימינו).


----