The one from my 31'th Birthday - יום הולדת 31, פוסט באיחור

לאט לאט.. בלי ששמתי לב. המספר השתנה.

לא בת 30 יותר. 31.

גיל סתמי, ריק כזה. 

ואי אפשר להעביר עוד יום הולדת בלי לסכם. 

ולכאורה, שוב, גיל סתמי.

לכאורה, אין נקודות ציון משמעותיות בשנה האחרונה. טרם מצאתי התמחות, לא בדיוק סיימתי את התואר אחרי שנותר חובה אחת בת 2 נק"ז, ולא עזבתי את הבית או מצאתי זוגיות משמעותית. 

ועדיין. אני מוצאת את השנה הזו כמוצלחת מאוד. בה חזרתי לעצמי. בה חזרתי לעבוד על בסיס יום יומי, בצורה מסודרת מאז האיבחון של הפיברו (בשנה הקודמת חזרתי לעבוד בכלל, וזה בהחלט היה קשה).  חזרתי לתחום שממנו באתי (משפטים) וחזרתי לבלוג שלי בצורה לא מחייבת (מה שאני באמת צריכה והכי מתאים לי).

אז השנה, הייתה השנה שבה חזרתי להנות מהחיים. הדברים טרם התייצבו. המצב הרפואי חזר לשליטה גם אם מדי פעם אני צריכה לבקר את רופאי מחלקת פנימית ד' בברזילי (ולמדתי להתמודד עם החרדות שכרוכות בזה), במצב שבו אני מנהלת את הסוכרת שלי ולא היא אותי.

שאני מציבה את עצמי במקום הראשון ובן זוג, לא נמצא שם. מזה הרבה שנים. לא בן זוג ספציפי וגם לא החיפוש אחר אחד כזה. מטבע אופיי - אני נוטה להציב את בן הזוג שלי כמישהו שחשוב לי ממנו וסדר עדיפיות גבוה. והחלטתי שפשוט אין לי זמן לזה.

למדתי להגיד בלי להתבלבל - "אני שונאת את הפיברומיאלגיה" שלי ואני לא מרגישה שום צורך להתנצל על זה. אני לא רוצה לראות מה הטוב שיצא לי ממנה. היא הרסה לי את החיים והייתי יכולה להתקדם הרבה יותר בלעדיה. אין בה שום תועלת ולא הפקתי ממנה דבר. נקודה.

קיבלתי איבחון רפואי משני "קטן" (שחלות פוליצסטיות) שפתאום עשה לי המון סדר בהרבה דברים שסבלתי מהם מגיל צעיר. פתאום  ההפרעות אכילה נראות אחרת. פתאום ההטפות של הרופאי סוכרת והרופאי ביה"ח נראים אחרת. ואני רגועה.

נהייתי שלוה לצד החרדה הטבעית שלי שנובעת מחוסר התייצבות במישור הכלכלי. אבל אני חותרת לשם ואגיע לשם בסופו של דבר. נכנסת לתוכנית הבראה לשלב השני שלה החל מספטמבר ובתקווה - בשלב השלישי והאחרון - אגיע עד ינואר. 

בסופו של דבר, לא מדובר באיזה סיכום משמעותי. יום ההולדת שלי סימן בדיוק את מה שאני: 

חגגתי אותו בחלקים עם אנשים שונים מרחבי החיים שלי כשאני בוחרת פעיליות שונות ומפוזרות ולא מעמיסות. בדיוק כמו שאני חיה את החיים שלי עכשיו: מלאים, עשירים, מגוונים ומלאים אנשים שאני אוהבת. 

ההופעה הזו מיום שישי שיום לאחר היום הולדת שלי. בחרתי לבלות אותו עם חברה מהצבא שתמיד סימנה בשבילי את האישה הרצינית, הבוגרת ומעוררת ההשראה. רציתי להיות כמוהה במשך תקופה משמעותית בצבא. ואני לא מתביישת להודות ולומר לה את זה (אור. זה בשבילך). 

כשהיינו במקס סטוק בפתח תקווה, פנתה אלי אם שהייתה עם הבת שלה. הבת שלה רצתה להגיד לי שהיא אוהבת את הזר שלי. שאלתי אותה אם היא רוצה שאסביר לאימא איך עושים אותו שהייתה קצת המומה - שזה תוצרת יד. היא שמחה לקבל את ההכוונה ונראה לי שעשיתי לילדה את היום. 

כשהסתובבתי ככה, היה ברור לי שאי אפשר לפספס אותי. גם זר ענקי, ורוד, עקבים והכל על 1.75 לא קטנים (גם לרוחב ולא רק לאורך), וזו בדיוק מה שאני. אם כבר אתם הולכים להסתכל עליי - אני הולכת לתת לכם סיבה. 

ביוטי סיטי 2014 - שווה להגיע או לא? {Hebrew post}

אז כיוון שאני קוראת יותר משאני כותבת, אני יודעת שהתשובה לשאלה זה מה שמעניין את כולם ואני מציעה אותה מההתחלה.
כן, בגדול שווה להגיע. אבל אם אתם מחפשים רק את הדילים הטובים ביותר ולא גרים בתל אביב, אולי תשקלו שנית.
בכל זאת, אני לא אגיד לכם שלא כדאי. כמו הרבה דברים בחיים, יש דברים שיש להם ערך מוסף. זה אחד מהם.  זה אירוע גדול, במתחם ענק, עם כל החברות איפור שיש תחת מטריית סופר פארם (ובטח שכבר שמתן לב - לא כל סניף מציע את כל המותגים....), עם מחירים לא רעים בכלל וחלקם אפילו טובים במיוחד, ואירועים לאורך 4 הימים של האירוע.

אומנם קיוותי להעלות את הפוסט הזה כבר אתמול על מנת שתוכלו להחליט מראש אם להגיע או לא, אבל אירועי היום השפיעו והחלטתי לחכות יממה. האיפור לא יברח.

הפוסט הזה מחולק לשניים. ראשית אירוע הגאלה שהתרחש ביום שני בערב. מודה ומתוודה, לאור העובדה שהמצב הרפואי שלי בכי רע (בלשון עדינה), כמעט ושכחתי מהאירוע עד היום שלפני.
גם ההזמנה לאורחת שלי הגיעה רק באותו יום עם אישור וודאי למחרת. (אם תהיתן, זו סיוון מהמדריך לקניית קוסמסטיקה ברשת...;-)

לאירוע הוזמנתי מטעם היח"צ המדובר, זאביק דרור. שנה שעברה הגעתי כנספחת של חברה, ועדיין יכולתי לחוש בביקורת שנה שעברה, לא רק בעיניי אלא גם בעיני אחרים.  מה שהגביר את הצלחת האירוע לטעמי השנה.
האירוע מתקיים במרכז הירידים (יענו' - גני התערוכה) וכולל, שופינג (כמובן), אוכל בהשראת הקונספט, מינלגינג וחברות, תצוגת אופנה מתובלת במספר נאומים והרבה אטרקציות לאורך המתחם.
הדבר הראשון שהיה ברור היה העובדה שהמקום לא היה עמוס כמו שנה שעברה. בקושי יכולנו לזוז שנה שעברה. כך לפחות לתחושתי. אין לי מושג לגבי מספר המוזמנים אשתקד או השנה, אבל הכל תקתק. ברמה של כרטיס החנייה אפילו, וכל מי שבאנו עימם בקשר מטעם היח"צ היו נעימים.

אומנם אני לא חובבת אוכל יפני, אבל אם אתם כן, אין ספק שהאוכל היה ברמה. שנה שעברה הנקודה הזו גם לקתה בביקורת מסויימת, וחובבת אוכל שכמותי הלכה לאכול אחר כך במסעדה. כמובן. השנה, הסתפקנו בארטיק קרח בתחנת הדלק. :-)
חשוב לציין שבמהלך האירוע יש אוכל בהשראת הנושא, ויהיה ניתן להשיג סושי ומגוון מאכלים יפניים (ממסעדת FRAME) לצד בית קפה רגיל. (לאנשים כמוני). :-)



כמובן שזו הייתה הזדמנות בשבילי להיראות, ולמרות ההתלבטות בימים האחרונים, החלטתי בסוף ללכת ALL OUT, והפגזתי בשמלה ונעלי עקב למהדרין. :-) כפי שניתן לראות.

האיפור:

מייקאפ: ביוטיקר / ברונזור: too faced / ריסים (!): E-BAY / צלליות: רובן מפלטת  a few of my favorite things - Too faced / פיגמנטים: ביוטיקר+ וואו / איילנר: ביוטיקר / גבות: תערובות שונות ומשונות. :-P

קיבלתי מחמאה עצומה במהלך הערב, כשמישהי החמיאה על האיפור והייתה בטוחה לרגע שזאת הייתה העבודה של שחר. :-)

משתטה עם שלומית.... היה מתבקש. :-) 

מירי מצהירה: אני לא יודעת עליהם כלום, חוץ משיר אחד (בערך) ושלאחד מהם קוראים הארי.

שוב, אני משתטה. 

אני לובשת: 

שמלה: ASOS / נעליים: Nine west / קלאץ': ASOS /עגילים: המשביר לצרכן

ועכשיו לעצם הביוטי סיטי, ומה תוכלו למצוא בו:
נקודה שלא הספקתי איכשהו לבדוק, הייתה חנות הקונספט. אז אם יוצא לכם לבקר שם - ממליצה לכם לעיין בניחותא ולספר לי אם מצאתם משהו מעניין. :-)

הבגדים! לפי הקומינקט זו השנה השנייה שיש שיתוף פעולה עם החברה משנקר. הבגדים מוצגים על תצוגת אופנה על הבמה בערב הגאלה ולאחר מכן הם מוצגים באירוע עצמו (שנה שעברה זה היה שתי נישות גדולות והיה ניתן להסתכל, לקרוא, לראות את הפרטים מקרוב... - בקיצור, לכו לראות. אני מתחברת מאוד לדברים האלה וזה בדיוק מסוג הדברים שנותנים לי את הנופך הנוסף).

חוץ מזה, עוד נקודה ששווה לבדוק היא כל האירועים מסביב. מה שמתרחש על הבמות והבמה המרכזית, ושווה אולי לתכנן להגיע דווקא כשיש משוה שיעניין אתכן.

אחת מהבעיות היחידות שאני כן יודעת להצביע עליהן היא הדיילות. נכון, אלה הדיילות הכה מפורסמות של סופר פארם. בסך הכל הן היו בסדר, אבל נראה שסיפקו מעט מדי פר דוכן לאירוע בסדר גודל כזה.

ולבסוף, המחירים - שווים? 

ברור שלא ערכתי סקר שוק מוקפד ודקדקני לפני כתיבת הפוסט הזו, והרשמים הם רק הרשמים הכלליים שלי. והם שהמבצעים טובים, עד טובים במיוחד. אבל כמו תמיד, דעו מה אתן קונות.
יכולה לספר לכן שאת הקנייה שלי ערכתי אצל קרליין, והצלחתי לרכוש ב-204 שקל: מייקאפ (קצת יקר לטעמי ב-80 שקל אבל זה התאזן כנראה מול השאר), עיפרון עיניים, סט רביעית צלליות, אודם ומגבונים להסרת איפור.

יכולה לספר שנצפו גם מבצעים טובים במיוחד אצל רבלון, סופט טאץ' וממה שנמסר לי גם קלרינס ולנקום לא איכזבו.

בושם חדש לאייסימיאקי (בהנחה שלא שחתתי את השם), ועוד ברוח הערב...;-) 

ולסיום, כמה בודדות מהאירוע על הבמה:

סיכום שבועי - 29.11.13

אז אמרו לי שקשה לעקוב אחריי. אז אמרו.

ואז החלטתי להריץ ערוץ מסויים ביוטוב ולפתוח עוד אחד חדש. אז נהייה יותר טוב קשה. אפילו אני כבר מאמינה.

אז למרות שלי יש פחות או יותר סדר קבוע להעלאת סרטונים חשבתי שפעם בשבוע, ביום שישי, יעלה פה סיכום. (סרטונים, בדרך כלל, אינם מועלים בשבת כבר....).

חוץ מזה אני מבטיחה להעלות יותר פוסטים. אני מתחילה ממש להשתלט על זה, ואחרי שכבר הגעתי לאיזושהי נקודה - כבר קרסתי. לא עוד! בחזרה לצלם הופעות. :-) התגעגעתם? ;-)

העלתי סרטון ראשון של מתכון ממש מומלץ וקל להכנה. :-)

מאפינס קקאו עם שוקולד לבן.:

סרטונים חדשים בערוץ בעברית.

סרטון קניות - איפור וקוסמטיקה

ועל טיפול ברוקטאן

שלוש בשלוש (סקירות).

בערוץ באנגלית

הול איפור 

והול איביי

וערוץ ולוגים חדש....וקצת צולע, אבל נו. :-P

הנה שני הסרטונים הראשונים שלי:

פרו שופ. אהבה ממבט שני

כן, פרו שופ אינה אהבה ממבט ראשון בשבילי. נחשפתי אליה טיפין טיפין. עוד לפני ההכרות האישית שלי עם שחר גפני, שהיא אחת ממקימות פרו-שופ. חנות מקוונת לאיפור מקצועי - ולא במחירים מופרזים.

למרות שפרו שופ פונה למאפרות מקצועיות, אין ספק שכל אחת מאוהבות האיפור סביבי, ימצאו לא מעט דברים בפרו שופ בשבילהן. כי אם את מבינה קצת באיפור, והתעסקת עם צללית פה ושם, אז את תמצאי את האיכות מעוררת השראה. נגיעה ולטיפה קטנה של צללית, ואת מבינה את המשמעות של צללית פיגמנטית. אבל באמת פיגמנטית.

האמת, שבהתחלה הייתי ספקנית. נכון, זה לא כזה פשוט לקנות בפרושופ. הם לא מוכרים לנו קולקציות מוגבלות פעמיים בשנה, או מדפיסים הלו קיטי על האריזות שלהם. הם גם לא מוכרים לנו ליפסטיק ב-4.5 שקל. אז כן. קצת יותר קשה. העובדה גם שמדובר בחנות מקוונת, אומר שאנחנו לא מעבירים את המדפים מול עיננו ומלקטים לתוך סלסלה. אלא סלסלה וירטואלית. אבל ככל שנחשפתי לפרו שופ באופן אישי, כך מצאתי את עצמי מריירת. כי האמת היא שגם אני סאקרית של עטיפות יפות. גם אני רכשתי את הנייקד, וגם אני מתלהבת ממוצרים "מא-גניבים" שכולם חושקים.

אבל בפרו שופ, מציעים לכם מוצרים טובים, במחירים טובים. נקודה.

החולשה הגדולה שלי כרגע היא כלפי כמה מוצרים. את מברשות המותג, חשקתי כבר כמה חודשים.
אבל היי! זה נמצא באתר רק חודש, חודש וחצי.
אז כן. כי שמעתי על המברשות כשהן חיכו לשיחרור מהמכס או ביורקטיה כזו או אחרת.והחשק רק עלה ועלה ועלה.... זה שהמברשות הגיעו בתיאום לחשק גובר לפלטה בהרכבה אישית, ועוצר מתוכנן, ומפוקח מאוד - זה לא עזר לשיגעון שלי.

את חלק מהמברשות זכיתי ללטף בידיים של אנשים אחרים, ולשמחתי הם תופסים תאוצה עוד ועוד. ובצדק. מדובר במברשות מדהימות. לא רק זאת, אלא - שמדובר במברשות סינטתיות איכותיות להחריד, כמעט ברוב המקרים של המברשות. נכון, יש כמה משיער טבעי, לאלו המעדיפות.

אפילו אספר לכן אנקודטה בעניין זה:
איך שהמברשות נחתו בחנות, הלכתי ובחרתי לי 3 מברשות. מרוב התלהבות, לא שמתי לב שחלק מהמברשות אינן סינטתיות. לצורך העניין - כל אלו שסינטתיות מסומן בP נחמד וגדול, עם ארנב. למען הסר ספק. כך יצא שיש בידי 2 מברשות משיער טבעי, ועוד אחת סינטתיות. גילתי זאת כאשר שחר דווקא שאלה אותי אם שמתי לב למה שרכשתי. אז לאחר בדיקה גילתי שאכן התבלבלתי. אבל כבר השתמשתי בהן ולכן לא היה ניתן להחזיר.


מדובר ב-3 מברשות עיניים:

 563 - בזו אני מעדיפה להשתמש בעיקר לצלליות. היא סופחת ומרימה הרבה חומר על המברשת, אבל מניחה את הצללית בצורה עדינה ולא "כתמית" (מלשון כתם).

556 - במברשת הטשטוש אני מעדיפה להשתמש ל... טשטוש! :-) כמה מפתיע. היא מבצעת את העובדה יפה מאוד, ולא מוחקת בטשטוש בודד את כל העבודה. מה שנהדר בשביל עבודה מדורגת.

564 - במברשת האחרון אין לי ספק שיש העדפה לקונסילר, אבל השתמשתי בה גם לצלליות, וגילתי שהיא מעולה גם לפיגמנטים! מה שנוטה לרוב להתפזר לכל עבר. עוד שימוש מאוד מוצלח הוא כמובן צלליות קרמיות.

בשלב זה יש היצע לא רע של מברשות באתר, אבל יודעי דבר רמזו שבהמשך יובאו עוד מברשות. אז שווה לרכוש את מה
שיש, ולבדוק את האתר להבא.  אחרי שקונים את המברשות, אפשר לעבור לשאר האתר. :-)

Spring fling - לרכישה לחצו כאן

כשנחשפתי לצלליות, לא צרחתי באוויר. אבל כשהתחלתי להתאפר איתן - אז צרחתי באוויר. מדובר בצלליות פיגמנטיות בטירוף, ששורדות בצורה מטורפת. העמידות שלהם, אפילו בלי שום פריימר לעיניים, היא משהו שראוי לציין. והמחיר? שווה לכל כיס. מדובר בצלליות שאני מתכוונת ללקט באופן הדרגתי. לפי הצורך והמחשבה. הפלטה של ה-10 צלליות תהיה הבסיס שלי, אבל אפשר לאחסן אותן כפי שהן מגיעות בפוט שלהם - בלי להתעסק יתר על המידה. אם תרצו לראות איך אני משתמשת, הכנתי סרטון בדיוק בשביל זה. תכל'ס, הכנתי שניים. כאן להנאתכן. :-)





האתר מציע גם תיקים של ענבר-גור-אריה. איכותיים בטירוף. ואישית, אני מפנטזת על הנרתיק המתגלגל של המברשות. אפשר לאחסן אותו סגור, או להציב אותו פתוח לשימוש. מה שנחמד, זה שלמרות שאני מדברת על הנרתיק הזה אינוספית שחר בחיים לא דחפה. אפילו שאני רואה אותו איזה מיליון פעמים בשבוע. כמה שאני חופרת על הנרתיק הזה ולא רוכשת, בחיים לא אמרה מילה. שיטפתי אותה בחששות הלא ברורים שלי. וככל שאני חושבת על זה יותר, כך אני מבינה שהגיע הזמן לעשות את המהלך. אצל כולנו המברשות נמצאות במעין תצוגה כוסית שכזו. גם אצלי. אבל אצלנו גם המברשות סופחות אחלה בחלה של אבק מהאוויר. והאמת? שהחדר שלי הוא מקור מדהים למברשות. אז די. זו הרכישה הבאה שלי. משקיעים כל כך הרבה כסף לפעמים במברשות, בהחלט אפשר להרשות לעצמנו רכישה שווה כזו של נרתיק מתאים.
האמת שאני כל כך רגילה לאיך שהתיק הזה נראה כי אני חומדת את זה של שחר. אבל  מסתבר שלפעמים זה לא לחלוטיין ברור, אז אפשר למצוא פוסט שלם ממש כאן בבלוג של שחר גפני, וברגע שהתיק ינחת אצלי בידיים - אם תרצו, אשמח לעשות סרטון שמדגים את הגלגול שלו. :-)


וזהו להפעם... ביי פאשיניסטיות. :-) 

The one from the Antonym Makeup brushes event

אני נורא אוהבת את השמלה הזו. ארוכה, מקסית אמיתית, אפילו על 1.75 שלי, ועוד עם נעליי עקב, ורכה, נשפכת, עדיין שומרת על מותן, עם עיתור בחזה, שמבטל את הצורך בשרשרת.... אחת מהתכונות הכי מרשימות של השמלה הזו הייתה העובדה שאני לגמרי מסוגלת ללבוש אותה ביום-יום וגם לאירוע שכזה.
בכלל, אני חובבת מאוד את העובדה שמדובר במשהו כמעט-כותנת. אולי בגלל הצבע, אולי בגלל השיפון. אבל אני חלשה לדברים כאלה. לכן, גם במחיר מלא ברנואר, היא נרכשה ללא חרטה ובאהבה גדולה נוכסה לארוני הלא-קטן-בין-כה-וכה.

אני לובשת:

שמלה: רנואר \ נעליים: רנואר \ צמיד: Asos \ קלאץ': Oasis

אירוע אחר הצהריים, שהרגיש לי יותר כמו אירוע חברות טובות. למקום הגיעו מיטב הבלוגריות עם מיטבן מחלצותיהן, לשיחה מאוד רועשת (סורי שחר), חשיפה של המברשות, כולל ליטופים וקריאות השתוממות, והכרה של המותג. כשהזמינו אותי אמרו לי שמדובר במברשות איפור אקלוגיות נטולות אכזרית. יאיי!
כשהתיישבתי וקלטתי את המברשות הראשונות ממש, מיד נפל לי האסימון. יעל עקובי כתבה על זה כבר! בפוסט שלה על איפור נטול אכזריות היא ציינה אותם בתור אחד מהמותגים לבדוק ולרכוש.

אחרי שקצת הסתבכתי עם המונית (ראה ולוג לחודש אוגוסט....), שלחו לי מונית אחרת והגעתי למקום. לאוכל ובנות הומות. מה זה הומות? תרנגולות...;-) אחרי שישבנו, פטפטנו עברנו לשמוע על המותג. על השולחנות מולנו הונחו המוצרים השונים של אנטונים, בדגש על המברשות. מוצרי האיפור עדיין עוברים את התהליכים הביורקטיים של המדינה ולכן יתעכבו קצת.... מזמזמנו, מיששנו, ואני מיד התיישבתי מול הסט המיני הורוד. מה שמשך גם בנות אחרות. כמה מפתיע. :-)

עוד על המותג אפשר לקרוא בפוסט הראשון שפירסמתי.

ראו! ורוד! עכשיו במחיר 279 ש"ח לכבוד החגים. 

בית הישג, בניין משגע, ברוח שיינקינת לחלוטיין. מעוצב מדהים, וגם מהווה בית לחיילים בודדים שגם בהמשך ממשיכים להיות מלווים על ידי הפרוייקט.

מיכל פורטמן, ורד הורן, שחר גפני, מורן טרסוב, גליה תורן ובחורה אחרונה שאינני זוכרת את שמה... 

המותג, מהווה למעשה אלטרנטיבה לחברות איפור יקרות שעדיין מייצרות מברשות משיער חיות. בזמן האחרון בכלל יש פריחה במברשות סינטיתיות, ואני חייבת לשבח על כך. כמובן שכמו תמיד, אני הכי שמחה בעולם על מודעות כזו שהולכת וגוברת, ואכן קוראת לכן לבדוק את המברשות מקרוב.