Learn how to fly on the wing of inspiration - The One from Purim 2014

I didn't think i was going to get dressed up this year. Purim - used to be my favorite holiday. it was MY holiday. but ever since The fibromaylgia become part of my life - Purim symbolized everything that I lost because of the illness. 

Somehow - this year, It took my be surprise when the first day i actually baked - one of my favorite thing in the world. and on the second day - I actually got dressed by total surprise. but I loved it. the makeup is compleatly fun and creative - and the outfit... well - it's pink, chiffon and glitter - how can it now make you just feel good? 

I guess that's what i love about getting dressed like this. the color grantee that i will just feel... well - magical. just like a real life fairy. 

Dreaming is one of the things that you stop doing when you get tired. i mean - when fatigue kicks in - you stop literately dreaming at night - but also in life it self. but this Purim symbolizes the return of my dreaming. about my life, and future and aspirations. it's not easy - because you have to stay realistic - but it also means that you need to push the boundaries of what you thought you can do - and be. 

More and more - I know that my dream of being bigger then life - it more then a dream. it's a goal and destiny - and you can avoid what you were destined to be. My Dairy, Which I've be keeping for many years now - is full of this - what i'm I going to be when I grow up? 

The knowledge of this feeling - that something big is going to happen to me... It become so strong about 3 years ago. and it's amazing to me. because My fibromaylgia is turning out to be the way that I found out - what exactly I was suppose to be big at.

I guess that's the thing about life sometimes. You just have to keep the faith. And then - Just when you don't realize it - life has a plan waiting for. just right for you. 

לא חשבתי שאני אתחפש השנה לפורים - שהיה החג האהוב עליי. זה היה ממש "החג" בה"א הידיעה. אבל מאז הפיברומיאלגיה, פורים נהייה התזכורת לכל מה שהמחלה הארורה הזו גרמה. 

איכשהו, השנה, זה הפתיע אותי לגמרי כשביום הראשון מצאתי את עצמי אופה, אחד מהדברים הכי אהובים עליי, אבל שהפסקתי לעשות בגלל המעמסה הפיזית על הגוף. ביום השני, מצאתי את עצמי מתחפשת, לגמרי בהפתעה, גם. 

אבל אהבתי אתז ה לגמרי. האיפור היה יצירתי ולגמרי כיף אחד גדול... והתלבושת עצמה? טוב, זה ורוד, שיפון ונצנצים. איך משהו כזה יכול לא לגרום לי להרגיש טוב? 

זה אחד הדברים שאני הכי אוהבת בלהתלבש ככה. הצבעוניות מבטיחה שאני ארגיש פשוט.... קסומה. ממש כמו פייה אמיתית. 

אחד מהדברים שאתה מפסיק לעשות כשאתה עייף זה לחלום. כלומר, אני מתכוונת כשהתשישות משתלטת, אתה מפסיק לחלום בלילה ממש - אבל גם מפסיק לחלום לגבי החיים שלך. אבל פורים השנה, סימל את החזרה של לחלום בחיי. לגבי החיים שלי, לגבי העתיד ולגבי השאיפות שלי. זה לא קל, בגלל שאני חייבת להישאר מציאותית, אבל זה גם אומר שלפעמים, צריך לדחוף את הקצה של מה שחשבתי לגבולות של מה שאני אהיה, ומה שאני אעשה בחיים. 

יותר ויותר, אני יודעת שהחלום שלי להיות גדולה מהחיים, הוא יותר מסתם חלום. זו מטרה וגורל - ואי אפשר באמת להתחמק מהגורל שלך וממה שנועדת להיות. היומן שלי, שאני מתחזקת שנים ארוכות כבר, מלא בזה. של מה אני הולכת לעשות כשאהיה גדולה? 

הידיעה לגבי התחושה הזו - שמשהו גדול הולך לקרות בחיי - נהיה ממש חזק בערך לפני שלוש שנים. וזה מדהים בעיניי כשאני מסתכלת אחורה. בגלל שהפיברומילאגיה מתגלה כמה שמניע אותי וגורם לגורל שלי להתגלות בפניי ולהבהיר לי עצמי, במה בדיוק אני אמורה להיות "גדולה מהחיים". 

אני מתארת לעצמי שזה המשמעות של החיים לפעמים. לפעמים פשוט צריך לשמור על האמונה, ואז, בדיוק כשאתה לא מבין את זה - החיים מכינים לך תוכנית, בדיוק בשבילך ורק בשבילך. 

I always found fairy's amazing. mainly because I'm one of those people who dream all the time about flying. and since were human - were not going to be growing real wings anytime soon. 

So... what's left? to dream in our mind - and to realize that we are limited in our dreams - only by what we define. so lets stop doing that - lets stop chopping off our own wings - and lets fly where ever we might go. 

If we don't dream - were won't see very far. and that is one of our biggest problems. if we don't dream about how big our life can get - we will never get there. 

So, that is my biggest promise to myself right now - to never stop dreaming. Fibromyalgia or not. 

I will be accomplished - and I will get very fat in life. 

תמיד מצאתי פיות כל כך קסומות, משום שאני אחד מהאנשים האלה שתמיד חולמים על תעופה. ולאור העובדה שאנחנו בני אדם - לא נראה שאנחנו הולכים לגדל כנפיים אמיתיים בתקופה הקרובה. אז, מה נשאר?

לחלום, אבל בדימיון שלנו - ולהבין שאנחנו מוגבלים בחלומות שלנו, רק על ידי מה שאנחנו מגדירים. אז, אנחנו מוכרחים להפסיק לעשות את זה, להפסיק לחתוך את הכנפיים של עצמו, ולתת לעצמנו לעוף על גבי הדימיון - שיקח אותנו לאן שהוא יקח אותנו. 

אם לא נחלום - אנחנו לא נראה רחוק. וזו אחת הבעיות הכי גדולות שלנו. אם לא נעז לחלום כמה גדולים החיים שלנו יכולים להיות - לא נגיע מאוד רחוק. 

וזו ההבטחה שלי לעצמי - ההבטחה הכי גדולה כרגע. לא להפסיק לחלום. פיברומיאלגיה או לא. 

אני כן אגשים את עצמי ואני אגיע רחוק בחיים, מאוד רחוק. 

Dress: Tetro \ Shoes: Nine West \ Bolero: Random 

The first one for 2014 - feeling good about your sellf

So much has been going on lately - that i feel so overwhelmed. 

I started working - from home, doing something i really enjoyed. and it seemed that the past weeks even shown that things are going well. but in the end - the manager wanted someone to work with her - and see and meet her more often. so we agreed to part ways. 

But The anxiety not just contacted to that. I'm also trying to find an internship for next year (law student after all...), and my Fibromaylgia is just acting up in such a way that I fell like screaming. 

But we have to keep going. puling thorough. This year i'm trying to change my life in different ways. i'm happy for my friends - the new wonderful friends that I have made this year. this is the best thing about 2013. people who are wonderful and supportive. people who are opening amazing career doors for me. people who let me rant like a crazy ***** for a couple of hours - with no judgment. I am very fortunate. 

כל כך הרבה מתרחש לאחרונה ואני מרגישה קצת המומה. 

התחלתי לעבוד, מהבית, במשהו שאני מאוד אוהבת. ובשבועות האחרונים היה נראה שגם קשיי האיקלום של ההתחלה הולכים ונעלמים. אבל בסופו של דבר, מסתבר שדרישות המעסיקה שונות מהמציאות, ולכן נפרדו דרכנו. העובדה שגם ככה יש לי כל כך הרבה פרוייקטים על הצלחת, והעסק שלי עצמי - בטח לא תרמו. היא מחפשת מישהי שגרה קרובה אליה, כדי שתוכל לראות אותה לעיתים קרובות, למרות דרישות העבודה הלכאורית מהבית. 

ומילא, אבל החרדה היא גם תוצר של הפיברומיאלגיה ולא רק. בניסיון נואש למצוא התמחות לספט' 2014, במשפטים (מישהו זוכר בגלל שאני סטודנטית למשפטים?), והפיברו' עושה בי שמות. 

אבל חייבים להמשיך הלאה. לצאת מזה. השנה אני מנסה לשנות את החיים שלי במספר דרכים. ואני מרגישה ברת מזל בשביל החברים שלי - החדשים והמופלאים שיצא לי להכיר השנה. זה היה הדבר הכי נפלא ומופלא ל-2013. אנשים נפלאים שתומכים, אנשים שפותחים לי דלתות קריירה, ואנשים שנותנים לי לקטר כמו כלבה פסיכית על סמים למשך כמה שעות ובלי שיפוטיות. אנשים שמאמינים בי, יותר ממה שאני מאמינה בעצמי לפעמים - אני מרגישה מאוד ברת מזל. 

Pants: Renuar \ Boots: New look \ Sweater: Asos

I think this is a good time to tell you that my styling business is going in the right direction. it actually exist. it's so rewarding to see someone look at them self in a new way and to start to love them self. so it's a good thing to remind my self. that at the age of 28 - I'm a lucky enough - that people have told me - that i have changed their life's. if that's not a huge motivator - I don't know what is.