מכירות את זה שיש לכן שבוע עמוס ואתן רק מחכות לסוף השבוע ואז מגלות שיש לכן עוד מיליון מטלות? אז כזה. את ההופעה הזו לבשתי לפני זמן לא ארוך, ואפילו אפשר לראות אותו בסרטון האחרון שפירסמתי ממש היום....
דווקא שני האירועים הגדולים יותר של השבוע, לא תועדו במצלמת הוידאו שלי לצרכי ולוג מאי - ויצטרכו לסלוח לי מי שרצה לראות את אירוע מוצר השנה (שיעלה השבוע בפוסט נפרד) ואת חנוכת הבית של אתמול בערב (לא שלי, של חברה). בכל מקרה, אני רוצה להתחיל להשתפר בזה. זה נראה לי ממש מגניב לתעד חלקיקי חיים בוידאו עם הערות קטנות פה ושם...
ביום ראשון יתפרסם כרגיל ל-2 לחודש סרטון המועדפים וביום שלישי סרטון הולוג החודשי למאי. למי שרוצה לעקוב. :-)
לפני כמה שנים, קיבלנו איזה מעין גימיק חמוד. מעין קליפס קטן שמתלבש על החגורה בבוקר, ובסוף היום, בודקים את המספר הרשום עליו. למעשה, המכשיר הפשוט הזה היה פד-מטר. סופר צעדים. לבריאות טובה - לכו 10,000 צעדים ביום. ומאז - נהייתה היסטוריה. כל חובב בריאות וספורט מכיר את זה.
האמת, שכחלק מהמכשיר, יש עידוד לתזונה ובריאות טובה. ואחד האלמנטים שמתלבשים היטב על המסך הראשי בגלקסי S4 הוא סופר צעדים. עכשיו, מאז שיש לי את המכשיר אני בעצם חיה אותו ונושמת את המכשיר (אלא אם כן גיסי ואחי שמריירים עליו - גונבים לי אותו לשעה...:-P) - אז אני סופרת את הצעדים. בגדול הייתי שמחה להגיע באמת לעשרת אלפים צעדים, אבל עם הפיברו', אני שמחה שרוב הימים ינועו סביב ה-5,000 צעדים. ממשחקים עם המכשיר ונידנוד שלו כדי לראות איך הוא מגיב, הוא לא ממש מתרגש מסתם תנועות. והוא די נאמן למטרה שלה הוא אמור להיות נאמן - ספירת הצעדים עצמם. בכל מקרה - אנחנו לא באמת צריכים לרמות את עצמנו.... (או שכן? :-P).
בוקר, מתעוררים, מתלבשים, שוטפים פנים ועושים פק"ל בוקר. איפור קל שכלל מראה מעושן משהו עם הפיגמנים המתגלגלים של NYX (כמה אני אוהבת!!! איי!!), והתלבשנו. בתוכנית הבוקר: מכנסים מודפסים של ASOS, נעלי טוגו מהעונה הקודמת בצבע ורוד, חולצה ורודה שזה עתה נרכשה (ראה את הפוסט הקודם;-)), וגופיה לבנה מתחת. די פשוט וקאז'ולי. ליום של סידורים והסתובבויות, ומפגש מלגה בערב.
88 צעדים.
12:30
רצה לאוטו כדי להוציא את השקיות מטוגו שנשכחו. מתיישבת להסריט את הסרטון של היום: הגרלה של שוברי נעליים לטוגו. (כבר השתתפתם?;-)).
13:00
שליח בדלת. ד"ר פישר. יאיי! בדיוק בזמן!
סיכום ביניים: 730 צעדים.
14:30
סידורים. בין השאר, קופצת לרנואר להחזיר את השמלה הזו. לא ממש ישבה כמו שצריך.
18:00
אמצע הסידורים, החלטתי לראות מה קורה:
2515 צעדים.
20:30
מלגת לגעת ברוח - במסגרת הנפש היהודיה. בזמן האחרון אני ממש נהנות מההרצאות, ומצד שני לא אוהבת בכלל את החלק הקטן שלהן.
סוף היום:
מסקנות קשות: בתור אחת שהייתה עושה 8-10 ק"מ כהליכה ספורטיבית ביום - מאכזב אותי לדעת שאני לא עושה את זה אפילו על בסיס יומי רגיל., אני בחהלט אשתדל ללכת קצת יותר. (עוד פוסט קצת בעוד חודש?:-D).
השבוע, יצאתי לסיבוב קניות עם אימא. בחרנו בקניון גירון בתור סימון המטרה, מה שגם כלל קפיצה לביוטיקר לבדוק משהו (לא נרשמו קניות... לפחות לא באותו יום).
הרעיון מאחורי הסיפור הזה הוא שאימא ירדה מעל 40 קילו, ויש גם חתונה בקיץ הקרוב. אז היא צריכה קצת בגדים. היא דיברה על זה שהיא ראתה כמה דברים מעניינים בלורד קיטש, אבל היא לא מסוגלת לקנות בלעדי. היא פוחדת לפשל. או משהו כזה. אז אני נאלצת לצאת גם לקניות.
האמת שעשיתי גם סרטון הול ושם תוכלו לראות את הפריטים. פה אעלה את התמונות. אני לא יכולה להגיד שאני לא חוגגת את הטלפון שלי. האמת שתמיד חגגתי את הטכנולוגיה, אבל אני ממש משתמשת בו כשאני יוצאת לשופינג. קודם כל כי אני חייבת להראות לאחרים מה אני מעוללת. אז אני מסמנת וי על המיקום, אבל מעבר לזה, אני מצלמת את עצמי במראות שממולי. אני מעלה לפייסבוק חלקים נבחרים, וחלקים אחרים נשלחים להתייעצות שלא כלאחר יד באמצעות הוואטס אפ.
האמת, שאני ממליצה בחום ללכת לשופינג עם מצלמה. קודם כל כי דברים נראים אחרת כשמצטלמים. זה תמיד טיפ חזק שאני ממליצה לאנשים שלא בטוחים למה הם תמיד יוצאים אחרת ממה שהם חשבו בהתחלה לגבי הלוק שהם בחרו. פשוט מאוד כי יש משהו בהתבוננות על עצמנו באותו רגע שלא לגמרי שומרת על המראה שמולנו נקי מסובייקטיביות. אבל כשמצלמים ואז מסתכלים זה כאילו שאנחנו בוחנים את עצמנו באמצעות עיניים נייטרליות. זו דרך הרבה יותר מוצלחת לבחון בגדים שאנחנו לא בטוחים לגביהם.
וכשאני רוצה לשכנע את אימא איך זה נראה באמת אז אני גם מצלמת אותה ומראה לה את עצמה. חוץ מזה, אם לא בטוחים - אז שולחים כאמור לחברות, או להתייעצות כלל רוחבית ברשת הפייסבוק. מה שכן, שמתי לב, הגלקסי S4 שלי הרבה יותר מהיר מהS1 הקודם. התמונות עולות צ`יק-צ`אק ואין לי מושג במה זה כרוך, אבל עובדה.
אז קודם נכנסנו לרנואר. אימא בסוף קנתה את השמלה שאני כבר קניתי בלבן ולבשתי פה, אלא שהיא קנתה אותה בצבע אחר- על גבי רקע כחול. זו שמלה מדהימה. גזרה קלאסית וגם זו שהכי התחבבה על אבא שלי באותו היום. יש משהו נצחי בגזרה הזו, שקסטרו בחרו להתמקד בה בקיץ הקודם ולהוציא אותה בשלל הצבעים (אבל צמצמו אותה עד מידה 42 בלבד, כאילו שאם את במידה 44 אז השמלה הזו לא תראה עלייך טוב, כשלמעשה זה די להיפך. דווקא מישהי עם פרונט ממלאת שמלה בגזרה זו בצורה יותר מוצלחת ממי שישרה. זה פשוט משהו שנראה הרבה יותר כשיש קצת קימורים).
אמרתי ואני ממשיכה לקוות - שלאור העובדה שלרנואר יש נטייה למחזר דגם מעונה לעונה, ופשוט לחדשו בצבע/הדפס - שזו תהיה אחת מהשמלות שהם יביאו כל עונה, כל פעם בצבע אחר. היא פשוט שמלה מדהימה שמחמיאה לכל כך הרבה נשים שראיתי אותן לובשות את זה. פשוט עובדה.
ובאם נושא של שיחזורים... אז עוד דבר שסוף סוף הגיע לרנואר, זו החולצה הזו! שבשתי עונות הקיץ קניתי והתחרטתי שלא לקחתי את כל הצבעים! העונה! נלקחו כל ארבעת הצבעים במלאי. שחור, תכלת, ורוד וטורקיז משגע.
אימא גם פירגנה בחולצה אחת שתשמר להול יום הולדת. כמובן.
בסוף קינחנו גם בקסטרו ואני קניתי לעצמי נעליים כחולות שצריכות להגיע מחנות אחרת, ואימא קנתה 2 חגורות, הרגל שהיא פיתחה עם הירידה במשקל.
באמצע, היה את לורד קיטש. הסניף באשקלון הוא באמת סניף ששווה ביקור אם אתן בסביבה. לא קרה מצב שלא מצאתי שם מלא פריטים שרציתי להשאיר מאחור.
שם נערכו רוב התמונות. פשוט מאוד כי פתאום התחוור גם לי וגם לאימא, כמה היא ירדה במשקל בפועל.
בכל מקרה גם היא וגם אני יצאנו עם 4 פריטים כל אחד. ואני ממליצה בחום לכל אחת להכנס לשם.
אחד מהדברים שהחלטתי לעשות הוא ולוג חודשי. ולוג יומי בטח שלא, לפחות לא בנקודה שבה אני עדיין רוכשת ניסיון בצילום עצמי בפומבי. (כמובן שזה הרבה יותר קל כשאתם עם עוד מישהו). המצלמה הקטנה שלי נדדה לאנגליה, ארה"ב וקנדה ביחד עם אבא עכשיו, אבל בכל מקרה, מצאתי את עצמי רוב הזמן עם המצלמה הגדולה או בלי אחת בכלל. האיכות של צילום הוידאו בפלאפון הקודם שלי היה מוטל בספק. אבל, עם קבלת הסמסונג S4, אני חייבת לומר לכם. אפילו התנסתי בצילום וידאו של סרטונים רגילים לערוץ הפיברו שלי. האיכות מטריפה! אין ספק שהדבר יעודד אותי לעשות יותר סרטוני וידאו ואני אוכל לעבות את התוכן מהבחינה הזו של סרטוני הולוגינג בערוצי היוטוב שלי.
בכלל, אני מתנסה המון עם המצלמה והולכת להעלות לכם רושמה כזו מפורטת.... חוץ מזה, השבוע יצולם סרטון טאג לפי בקשה - מה על הפלאפון שלי. חוץ מזה, לאור העובדה כי אני נשאלת שאלות רבות לגבי המכשיר על ידי מכרים וחברים - ולכן במסגרת הסרטון החלטתי לענות על כמה מהשאלות האלה. יש למה לצפות;-))
אולי שמתן לב, ואולי לא, אבל בכל שלושת התמונות מדובר למעשה באותו פריט - שמלה אחת מאסוס בצבע קורל.
אחת מהקניות של סוף הקיץ, יכול להיות שלפני כבר כמעט שנתיים ולא רק שנה. אבל מעולם לא נלבשה. משהו חמקמק היה בה. קנייה מאוד מוצלחת כשלוקחים בחשבון ששילמתי כ-15 פאונד עליה בסוף עונה, ועוד יותר דיל מוצלח כשקולטים את הורסטיליות שלה.
החלטתי שעלי להוציא מהשמלה הזו את המיטב. (לחיצה על כל כותרת תוביל לרשומה המלאה).
בגלל הפחד הראשוני מהשמלה, השימוש הראשוני שלה בהחלט היה שימוש בחלק העליון. יש לשמלה חלק עליון מעניין ויותר מסתם צבע קורלי, אלא גם מחשוף מרובע עם שכבות. שיוצר עניין. אומנם בגלל מבנה גופי הייתי צריכה לצרף גופיית ספגטי דקה בצבע תואם אבל אני חושבת שעדיין הוצאתי מהחלק העליון של השמלה את המירב.
באופן כרונולוגי, זו הייתה האופציה האחרונה שנלבשה. פשוט לא רציתי שאופציית השמלה תהיה הראשונה. כיוון שהיא הכי קלה ולא מאתגרת. ובגלל ששני הלוקים האחרים הם קצת יותר מתוחכמים ומתחכמים, באמת הלכתי על הכי פשוט שיש במקרה הזה. נעליים שחורות קלאסיות עם קשירה מניין וווסט, התיק מהפוסט הבא אבל הפעם כקלאץ', שרשרת עדינה שתחמיא לאותו מחשוף נהדר וצמידים צהובים-שחורים. וזהו. בלי להסתבך, יצא לי לוק שאני מאוד מאוד אוהבת.
ולבסוף, קל מאוד יחסית - אבל חצאית. בתמונה כאן לא נראה אבל בשאר התמונות רואים זאת בבירור - את השסע החופף שיש פה. חושף ולא חושף. יצרתי מראה שביחד עם נעלים שטוחות שחורות יראה מאוד יומיומי, תוך שאני נותנת לקורל קונטרה טובה עם השחור. תוסיפו טאץ' של חגורה ורודה דקה וזה מושך את העין וסוגר את המראה טוב.
כבר הרבה זמן ניסתי להסריט את הסרטון הזה ולא הלך לי. הרבה זמן כי דברים לא היו מסודרים אצלי. בעקבות עזרתה של מאיה מהערוץ SimplyMayaBeauty ובהתייעצות עם יעל יעקובי שכבר כתבה על העניין הזה באופן מקיף כאן - סוף סוף הצלחתי לגבש משהו לכדי סרטון.
ושמחה על כך, שכן, מדי פעם שואלים אותי ואני לא יודעת מה לענות, אבל בודקת ומנסה לענות לאותה נקודה. הפעם, הפעם זה סרטון. עם מגוון של נקודות. ולא הראשון. יש עוד סרטון אחד בקנה לפחות.
כמו שאני מדגישה, זה לא עניין של הכל או לא כלום. איפה שתוכלו זה כבר משפר. מזכירה את החברות הכשרות בארץ שניתן להשגה (כתבו לי בתגובות אם שכחתי מישהו):
אני אוהבת את השילוב הזה בין השחור לקורל. נגיעה קטנה של פודרה (שוב התיק הזה מאסוס שעלה רק 6 פאונד...:-)) כדי לאזן, אבל בעיקר התאמה של אקסוסוריז, שנצבר מבינתי להבין איך זה התחבר יפה כל כך.
בכלל, יש קטעים שאני מסתכלת על תמונות שבהם יש יותר משלושה פריטים (עגילים, שמלה ונעליים), ואני מתפלאת מעצמי. "אני עשיתי את ז-ה?". משתוממת. כי האמת היא שכשזה קורה - זה פשוט קורה. זה לא מתוכנן יתר על המידה.
אבל... אני מדמיינת מראות בראש שלי. מחברת בין פריטים, והרבה פעמים מחכה להזדמנות הכי קרובה ללבוש את ההופעה המדומיינת. פעם, זה היה מאוד מדכא. כי היו הרבה בגדים בארון - אבל מעט מאוד התאימו, עלו, ישבו כמו שצריך.
עכשיו? לשמחתי, רוב הפריטים מתחברים והכל טוב ויפה. וכשזה קורה עם פריט כל כך ורסטילי כזה... אז עוד יותר. חכו להפתעה בקרוב מאוד.
אני לובשת:
נעליים: kurt giger \ שמלה: ASOS \ חולצה: H&M \ תיק: asos \ חגורה: Castro \ עגילים: Top10
כן. הכותרת לא מטעה. אני מצלמת את עצמי באמצע רוטשילד. אחרי שסיימתי את הביקור שלי אצל רוני קנטור, יצאתי החוצה לשדרה המדהימה. אני מודה, אני ותל אביב זה יחסי אהבה-שנאה. מצד אחד, לא תוכלו לשכנע אותי בעוד מיליון שנה לחיות שם. המחשבה על הפקקים פשוט הורגת אותי. מצד שני, יש לאיזור הזה של תל אביב קסם כל כך מיוחד, כמו יפו או ירושלים העתיקה. כן, לעיר הלבנה של תל אביב תמיד היה קסם מיוחד בעיניי.
תמיד קינאתי בבלוגריות עם רקע אורבני משגע כזה. ולרגע עברה לי בראש המחשבה שאולי אצלם את עצמי (חצובה וכל זה). אז נכון, יש כמה תמונות שלגמרי ברור שאני מנסה להעמיד פנים שזה לא מה שאני עושה, אבל לשמחתי, יש יותר מכמה תמונות סבירות שבעיניי הן מהממות.
את המראה הפשוט אך קולע הזה לבשתי לארוחת הערב עם נציגי סמסונג ישראל ותפוז אנשים. :-) (במסגרת פרוייקט המוביילרס של תפוז...)
אני נורא אוהבת את הפשטות של השמלה ואיך שהכל מתחבר ביחד. המעמד היה מאוד יוצא דופן. היינו חמישה בלוגרים, אבל אני הייתי "בלוגרית האופנה". בה"א הידיעה. משהו שאני מתחילה לחבב אט-אט, יותר ויותר.
אני מקווה שלא היה ברור לאף אחד מהמשתתפים כמה נבוכה, כמה חשדנית וכמה חששנית הייתי. להגיע למקום כזה, להיות חלק ממספר בלוגרים מצומצם של תפוז - הרגשתי לכמה רגעים כמו בלוגרית אמיתית.
זה אולןי נשמע הזוי לחלקכן, אבל אני עושה את הבלוגינג הזה כבר שנים, ואני נהנת ממנו מאוד, אבל תמיד הייתי בלוגרית בינונית עם הבלחות של פוסטים מוצלחים מדי פעם. לאורך כל הערב, פחדתי שאולי יגלו שאני לא בעצם בלוגרית איי-איי.
לשמחתי, אם תהיתן, החששות האלה נמוגו חלקית. תמיד אני ארגיש שיש לי יותר מה לעשות, ועוד לאן להתפתח ולהיות עוד יותר טובה ועוד יותר לעבוד קשה. כנראה שהחלק האחרון הזה הוא תמיד לטובה. :-)
אני לובשת:
שמלה: asos \ נעליים: Nine West \ תיק/קלאץ': Asos
רציתי שהרשומה הזו תתמקד בשמלה, כי היא באמת אחד מהפריטים הכי אהובים ונחרשים בארון שלי (חכו להפתעה בקרוב...;-)) או בארוחה המגניבה במסעדת ליליות, אבל במקום - מה שיוצא לי זה פוסט אהבה עצמי משתפכת.
כי חשבתי על לכתוב רשומה של אהבה עצמית מזמן. לספר לכן על איפה הייתי ואיפה אני היום ומה אני יכולה לייעץ לכן כדי להגביר את זה אצלכן. לספר לכן מאיזה מקום נמוך ושפל אני מגיעה ושעדיין חי בתוכי - ביטחון עצמי כה נמוך, למרות המראה כלפיי העולם - של חזות עם ביטחון עצמי מאוד מאוד (!) מאוד גבוה. כן, היום אני לא אומרת שיש בי ביטחון עצמי נמוך, אלא שיש לי רגעים כאלה. ושבפועל - אני בן אדם שלמד להיות בטוח בעצמו. זה בטח לא טבעי בשבילי. אבל זה מאפשר לדברים אחרים שבי, מה שכן טבעי בי - לצאת החוצה.
כשראיתי את התמונות האלה (267 סה"כ בתיקייה, חלקן בהירות מדי, חלקן מטושטשות אבל עדיין לפחות 100+ שאהבתי) - התאהבתי בעצמי מחדש. כי אני קולטת כמה יפה ומיוחדת אני יכולה להיות. שגם אני, וואלה דאמט - סקסית ברמות שאי אפשר לתאר. ושכריזמה וסקס אפיל הם לא משהו שאפשר לזייף בלי לדעת מה זה קודם כל. והאמת שבמקרה שלי - זה רחוק מלהיות משהו שאני לא - בטוחה וסקסית ומאוד מודעת לעצמי. כמעט את כל התמונות בתיקייה הזו אהבתי. הבחירה בין תמונה אחת לשנייה - לא הייתה קשה, כי השינויים היו מינוריים בין אחת לאחת, ואת כולן אהבתי.
בזמן האחרון אני מגלה משיכה איומה לחולצות פסים. כמו שמנות אחרות תמיד חשבתי שאני צריכה להימנע מפסים. אפילו אימא שלי הייתה מופתעת מהחולצה הזו ואמרה "כנראה שזה באמת תלוי ברוחב הפסים". וכנראה שזה הסוד של החולצה הזו, ביחד עם הפפלום שאותו אני מאוד אוהבת.
כמו גבוהות אחרות נורא רציתי פפלום וגילתי שזה פשוט... לא.:-/ ולא בגלל מבנה הגוף השמנמנן והעגול שלי, אלא בגלל אורכו של הטורסו שלי. במילים אחרות - חולצות פפלום יכולות להגיע בהרבה תצורות והמפתח הוא איפה זה יושב במותן ומה אורכה של חתיכת הבד שהיא בעצם "הפפלום".
כמו תמיד זו בעיני ההוכחה שאין פה פונקציה של נכון ולא נכון, אלא עניין של גזרה והתאמה לגוף. תמיד תלכו עם הגוף שלכן, ותחשבו מחוץ לקופסא כשזה מגיע לטרנדים. לפעמים, אם מתעקשים מספיק, אפשר למצוא דרך לשלב כמעט כל טרנד.
בטח שמתן לב שאני לובשת פה חולצה ארוכת שרוולים (שמגולגלת למרפקים)., ולפני שתשאלו - אז כן, היה מדובר באחד הימים החמימים האחרונים. כשהייתי יוצאת בשאלה טרייה, בגיל 18 עם שאריות של מרד נעורים - אחד מהסממנים הכי בולטים שלי היו שאני מתעקשת ללבוש גופיות. "חם לי" היה התירוץ הגורף.
מעבר לעובדה שרוב הגופיות פשוט מכוערות ולא מתוחכמות עליי בעליל, גילתי גם עם הגיל שלא מדובר באורך השרוול אלא בטיב הבד. נושם, טבעי, ודקיק. וכן, יש כאלו. ככה לדוג' אפשר למצוא בלורד קיטש את חולצות הבסיס שכל דתייה צריכה להחזיק בארון - שהן ידידיותיות באופן יחסי לסביבה.
אני לובשת:
חולצה: asos \ חצאית: asos \ נעליים: רנואר
(חדות העין יבחינו בכך שאני נטולת איפור לחלוטיין. כן. בימי שישי הרבה פעמים כשאני לא עושה משהו רשמי חוץ מכמה קפיצות קצרות לקניון או למכולת, אני לא בהכרח מתאפרת ונותנת לעור הפנים שלי הזדמנות "לנוח").
-330x380.jpg)
-660x760.jpg)
