אז נכון, נעלמתי הרבה. אבל אל חשש, יש הרבה בצינורות שתכף יתחיל להציף אתכן עד שימאס לכן. :-) גם הסרטונים יחזרו לקצב קבוע החל מהשבוע.
ולאן נעלמתי?
אז אחת הרשומות שממש חיכתה לה בצד בסבלנות הייתה זו מהחינה. דווקא לבוש החתונה שלי, היה מזעזע ואילו לבוש החינה שאמורה להיחשב "פחותה" מבחינת המעמד - היה מאוד לטעמי.
מצחיק אותי שדווקא כרגע אני מדברת על "חינות" - סמל תרבותי מובהק של עדות המזרח. זה מצחיק, כי אני אשכנזייה אבל הכי לא אשכנזייה מבחינת האופי ואפילו רוב התרבות שלי. משתכנזים? נו טוב, אני מתמזרחת.
גדלתי באשקלון, אומנם להורים ממוצא אשכנזי, אבל בלי אף חברה אשכנזייה לאורך השנים. כל החברות שלי תימניות, טריפוטאליות, תוניסאיות ומרוקאיות. אני בעצמי נמשכת לשילוב הקטלני של חצי תימני וחצי מרוקאי כשמדובר בגברברים שלי, ואני הכי מתחברת לתרבות המזרחית. למעט הקינוחים שלהם למעשה, אני מעדיפה אוכל מזרחי (וקינוחים אמריקאיים.....)
מעולם לא הרגשתי מיוחסת או "שווה יותר" בגלל העדה שלי, ועד גיל 15 לא הייתי מודעת אפילו לזה שקיימת אפלייה מזרחית. פשוט לא הייתי חלק ממנה. התרבות האשכנזית שלי הייתה נסקלת ומושפלת עד עפר, לעומת האשקלונים המרוקאיים. אז נכון, גיל 15 הוא אחלה גיל לגלות קצת מעבר לעצמנו. ועם השנים נחשפתי יותר ויותר לזה. קראתי ספרות ואני קצת יותר מודעת. אני באופן אישי לא מאמינה שלא קיים פה משהו שלא שווה לדבר עליו. וכמו שאמנון לוי קורא לזה - קיימים פה "פערים תרבותיים" מובהקים. אי אפשר להתכחש לזה שיש רק שופט "מזרחי" אחד. ואי אפשר להתעלם מהנתונים. יכול להיות שזה משתנה לאט לאט, ויכול להיות שלא. אבל גם אם זה משתנה, זה לאט מדי.
כשזה מגיע לחינות, אני זוכרת שישבתי ועשיתי ממש מחקר עצמי. מה זה, מאיפה זה מגיע. מה ההבדלים בין תימנית למרוקאית ועוד.
אין ספק שחינות תימניות ישראליות נוטות להיות קרובות יותר למקור ההוא שחגגו בתימן לפני עשרות שנים. בדגש על התלבושות, למרות שבמקרה הזה, החברה שלי, שהתחתנה, עשתה בחירה לא זולה בכלל, אבל בהחלט נהדרת - היא חיפשה קייטרינג חיצוני בשביל לעשות אוכל תימני אמיתי. חוץ מהנודלס עם עוף כמובן. :-)
ולאן נעלמתי?
אז אחת הרשומות שממש חיכתה לה בצד בסבלנות הייתה זו מהחינה. דווקא לבוש החתונה שלי, היה מזעזע ואילו לבוש החינה שאמורה להיחשב "פחותה" מבחינת המעמד - היה מאוד לטעמי.
מצחיק אותי שדווקא כרגע אני מדברת על "חינות" - סמל תרבותי מובהק של עדות המזרח. זה מצחיק, כי אני אשכנזייה אבל הכי לא אשכנזייה מבחינת האופי ואפילו רוב התרבות שלי. משתכנזים? נו טוב, אני מתמזרחת.
גדלתי באשקלון, אומנם להורים ממוצא אשכנזי, אבל בלי אף חברה אשכנזייה לאורך השנים. כל החברות שלי תימניות, טריפוטאליות, תוניסאיות ומרוקאיות. אני בעצמי נמשכת לשילוב הקטלני של חצי תימני וחצי מרוקאי כשמדובר בגברברים שלי, ואני הכי מתחברת לתרבות המזרחית. למעט הקינוחים שלהם למעשה, אני מעדיפה אוכל מזרחי (וקינוחים אמריקאיים.....)
מעולם לא הרגשתי מיוחסת או "שווה יותר" בגלל העדה שלי, ועד גיל 15 לא הייתי מודעת אפילו לזה שקיימת אפלייה מזרחית. פשוט לא הייתי חלק ממנה. התרבות האשכנזית שלי הייתה נסקלת ומושפלת עד עפר, לעומת האשקלונים המרוקאיים. אז נכון, גיל 15 הוא אחלה גיל לגלות קצת מעבר לעצמנו. ועם השנים נחשפתי יותר ויותר לזה. קראתי ספרות ואני קצת יותר מודעת. אני באופן אישי לא מאמינה שלא קיים פה משהו שלא שווה לדבר עליו. וכמו שאמנון לוי קורא לזה - קיימים פה "פערים תרבותיים" מובהקים. אי אפשר להתכחש לזה שיש רק שופט "מזרחי" אחד. ואי אפשר להתעלם מהנתונים. יכול להיות שזה משתנה לאט לאט, ויכול להיות שלא. אבל גם אם זה משתנה, זה לאט מדי.
כשזה מגיע לחינות, אני זוכרת שישבתי ועשיתי ממש מחקר עצמי. מה זה, מאיפה זה מגיע. מה ההבדלים בין תימנית למרוקאית ועוד.
אין ספק שחינות תימניות ישראליות נוטות להיות קרובות יותר למקור ההוא שחגגו בתימן לפני עשרות שנים. בדגש על התלבושות, למרות שבמקרה הזה, החברה שלי, שהתחתנה, עשתה בחירה לא זולה בכלל, אבל בהחלט נהדרת - היא חיפשה קייטרינג חיצוני בשביל לעשות אוכל תימני אמיתי. חוץ מהנודלס עם עוף כמובן. :-)
אני בהחלט אשכנזייה מוזרה, אני ממש אוהבת חוויות כאלה. ולא בקטע של זה מזרחי, זה אחר, זה שונה זה אוריינטלי. אלא בקטע של ללמוד תרבות שונה, וללמוד ממנה. להנות ממנה, להעשיר את החיים בזכותה. אנחנו לא חייבים לדבוק רק בתרבות אחת. וזו בדיוק הטעות. ובכלל, יש הרבה שקשור לתרבות הישראלית ולמיזוג הזה מאשר למקור. (נכון שחינות תימניות כאמור הן די קרובות למקור).
אני לובשת:
שמלה: רנואר \ נעליים: MNG \ קלאץ': River Isalnd
