Interview looks from the past few months - מבחר של הופעות לראיונות עבודה מהחודשים האחרונים

OOTD 13/05/2016

יום המודעות לפיברומיאלגיה ויום העצמאות - 2016

השנה, לא מזמן, חזרתי לספסל הלימודים בהיקף מאוד מצומצם כדי לשפר ציונים מהשנה הראשונה ללימודי המשפטים שלי. ציונים שיש לשפר ולתקן והיכולות שלי לגמרי תואמות את זה. 

במהלך השנה הראשונה ללימודי המשפטים שלי, שחשתי המון אהבה ותשוקה אליהם (עד היום למעשה), אובחנתי עם פיברומיאלגיה. 

פיברו.מיאלגיה.

לכאבים שלי היה שם. 
לעייפות שלי היה שם.
לתחושה הזו שאני מתפרקת - קראו פיברומיאלגיה. 

ומה עושים עם זה שאלתי את כולם. חקרתי מסביב. 
השנה הראשונה שלי ללימודי המשפטים הייתה שנה של המון למידה וצמיחה. רק שהנושא הנלמד לא היה משפטים. הוא היה אני. עצמי. ניצחון הגוף על הנפש. ובעיקר - איך לא לתת לסביבה לגרום לך לקרוס. 

בשלב הראשון מתכנסים פנימה. בוכים. אומללים. גם אם לא כלפי חוץ, דמעות יבשות שלא יורדות במורד הלחי. פנים חתומות ותהיה. 

מה יהיה איתי עכשיו?
האם אני שבורה? מרוסקת?
איך אעשה משהו עם עצמי?
איך אחיה?
איך אתפרנס?
איך אלמד? 

בשלב השני, החשיבה הגדולה של כל חיי, של התמונה הגדולה הצטמצמה לעכשיו. עכשיו אני לומדת, יש לי איך לשלם, אקח הלוואה ואשלם בהמשך. עכשיו אני כאן. 

עכשיו. אני. כאן.

בשלב הבא מבינים, שצריך להתחבר אל עצמך מחדש, לנטרל אנשים מחייך שאין בהם אלא שליליות, להכניס אהבה, רוח טובה, והתחזקות לתוך החיים. 
לכו ממני אנשים רעים. רעים כלפי עצמכם. קודם כל. אבל רעים אלי גם כן. לכו ממני. אין לי כוח בשבילכם. אין לי מקום לשאת אתכם. משאי כבד מנשוא, ואני צריכה ללמוד לאהוב את עצמי למרות כשליי. אין לי מקום בלב בשבילכם. 

ממשיכה ומתפקסת. הראות מצומצמת כאמור, אבל עת עת נפרשת מחדש זוית הראיה. 
אני רואה שוב קצת יותר. מבינה שהמשחק עתה הוא להסתכל קדימה ורחוק, ולאורך כל הדרך להתאים את עצמי. 

אם עכשיו אקרוס אתן לעצמי, אבל באופן מבוקר. שלא אמשך פנימה לאותו חור שחור. 
אני נעה קדימה, אך מכינה לעצמי תוכנית לשעת חירום. 

קמה כואבת הבוקר. מבינה את שהגוף אומר לי ושואלת את עצמי בחוכמה ותבונה שאין כמותה.

מה באמת חשוב לי הבוקר? היום? השבוע?

מחר נחשוב מחדש. מחר נעריך מחדש. 


זו העצמאות שלי. כל שנה מאז אותו איבחון אני מגלה מחדש את העצמאות שלי בדיוק בתקופה הזו של השנה, שמחילה אי שם במרתון העבדות של פסח, ונגמרת בחגיגות היום הולדת שלי בסוף מאי. באמצע יום המודעות לפיברומיאלגיה. באמצע יום העצמאות. כאילו הכל קשור אחד לשני בסבך שאין כמותו. 

אבל אני התוויתי לעצמי את הדרך.

זו העצמאות שלי. 
זכיתי. 
זכיתי בחשיפה לאנשים חדשים עם רוחות טובים. 
זכיתי שחיי זימנו לי הזדמנויות שידעתי לנצל. 
זכיתי שהניורטיות שלי הוכרחה להירגע. אין לה מקום בחיי. את מקומה תפסה הפיברומיאלגיה. או "פיבי". וכמו פיבי מחברים - גם היא מטורללת, בלונדינית לעיתים. מזכירה לי שהחיים לא צפויים.


אני אומרת פיברומיאלגיה. אני אומרת שאני פיברואית. 
אני סובלת ממנה ואין בה תועלת בשבילי. היא כופה עליי דברים שלא ראיתי לעצמי. 
אני לא גאה בה. אני לא שמחה בה. 

אני גאה בעצמי. 
במי שאני. 
למרות הפיברו. לא בזכותה. 
ואין בכך בושה. 
אני חזקה. גם אם לעיתים אני זקוקה לעוד שעת שינה בלילה. 
אני חזקה כי אני יודעת להגיד - רגע! עוד שעה בעבודה לא תתרום לי לטווח הארוך! סטופ. וללכת הבייתה. 
אני חזקה כי אני יודעת להגיד שאני אוהבת לעבוד. אני נהנת מכל רגע ורגע כשאני עובדת. אני גאה בתועלת שאני מביאה במקום עבודה, ושמחה ללכת הבייתה בסוף היום מרוצה. והפיבי לא תיקח לי את זה. 

יום העצמאות ה-68 למדינת ישראל. היא חגיגת העצמאות הקטנה שלי. העצמאות שלי מעבדות למחלה. 

גאה בעצמי. 

The Met Gala 2016 - חלק ראשון

בשביל הרבה מאיתנו, אלו שנושמות אופנה, תרבות ובידור כדרך קבע, המונח הזה "המט גאלה" מסמל הזדמנות נוספות לדבר על אופנה, קצת אוונגרדית ושונה. שלא כמו האוסקר שמהווה ייצוג אלגנטי של שמלות ערב שנעשות על ידי מעצבים, או הטקס השנתי של MTV שמאפשר לצד הפאנקי והצעיר יותר לצאת אצל רוב הסלבים, המט גאלה במהותו נועד לייצג שילוב שבין תחפושת לאופנה. 

כשנשאלת השאלה - מהו למעשה אירוע המט גאלה, הרי שקל יותר להבין את זה כשמסתכלים על השם במלואו.

the Costume Institute Gala

כן. במהותו הוא מיועד לתחפושת. כל "צלחת" עולה בסביבות ה-30,000 דולר השנה, ובגלל התהילה המוחצת של האירוע וההזדמנות להציג אופנה, שלא לומר להוות תחרות שבין המעצבים - מי שמממן את ההגעה של הסלבים בפועל, זה בתי האופנה שעומדים מאחוריהם. וכן, יש גם אנשים שהם לא ביונסה וריאהנה שמגיעים לאירוע הזה. הם לא מקבלים מימון מבתי האופנה השונים. הרווחים אגב, נתרמים לאומניות בניו יורק.

אז אחרי שנה שעברה ושמלת הביג בירד של ריאהנה - מה הציעו לנו השנה? 

2016: Manus x Machina: Fashion In An Age Of Technology

Jenna lyons, Jennifer Konner and Lena Dunham in J.crew

תסריטאית, מעצבת הבית של ג'י קרו ולנה דנהם ("בנות") במראה בהתחלה גרם לי לחשוב על הבנות המדהימות של סוזן סרנדון. במראה שהוא בפירוש הכוונה למשהו אנדרוגני. אוהבת? כן. לאירוע הזה? קצת פחות. שלא לדבר על חוסר חיבור לנושא המוצע (ובעיני כשיש הזדמנות לשלב בין משהו שהוא אופנה לתחפושת - לא מפספסים אותה). 

Tyga In Balmain

אין לי ספק שמי שיוצא הכי פחות נשכר מכל אירועי האופנה הם בדרך כלל הגברים. (למרות שהבן של וויל סמית' שברח לי שמות בהחלט קורא תיגר על העניין הזה). טייגה (ראפר אמריקאי שאני מודה - אינני יודעת כמה נפוץ פה בארץ), זרק ג'קט כסוף מדליק, שמתחבר לאירוע, נותן לג'קט את המקום שלו עם הופעה משלימה בשחור ונעלים שנראות בהחלט מעניין. החיבור בין הכסוף והזהב בנעליים גם מהווה משהו מודרני בעיניים. הכסוף הזה נראה עתידני אבל לא כמו סרטי מד"ב משנת ה-60.... 

(עוד עניין שמסקרן אותי בעת בחינת התמונות הייתה השמלה הזו מאחור.... הייתי שמחה לאמץ אותה לארוני גם אם אין באופקי אירוע גאלה שכזה....)

Kate Husdon in Atelier Versace

קייט הדסון ששוב משכה תשומת לב מעניינת בעקבות הקריאה של אביה הביולוגי להפסיק להשתמש בשמה (ובכלל, מישהו בכלל חושב עליו כשחושבים עליה למרות השם משפחה הזהה), בהחלט קלעה לדעתי בשמלה הזו. מאוד חשופה, מאוד סקסית עם חלונות קטנטנים, אבל הרבה מהם. למרות שזה נראה קרעים קרעים, אין ספק שמלאכת מחשבת הושקעה בזה. טול, סטרפלס, מוסיפים ללוק של שמלת הערב, ולדעתי זו הייתה הצלחה. 

Lady Gaga in Atelier Versace

טוב, קצת פחות מוצלחת מהאחרים היא דווקא ליידי גאגה. שמעתי ביקורות על ההופעה שלה ואני חייבת להגיד - לגמרי גאגה. לגמרי משעמם. כן. וכשעל ליידי גאגא, באירוע תחפושות - המונח הוא "משעמם" אין ספק שהיא פספסה. נכון, יש את הביקורת הרגילה שהיא שכחה את המכנס בבית. אבל לאור השינוי והמהפיכה שליידי גאגא אימצה בשנתיים האחרונות קשה לי לראות אותה בגאגא הישנה מבלי להבין למה. הנעליים נראות גסות מדי, וזה נראה בעיני כמו משהו פאניקיסטי שנלבש בעידן הפאנק אי שם בשנות ה-80 וה-90 על ידי להקת רמונס להופעה. אין פה שום דבר. המחוך אומנם נראה מעניין, אבל הייתי מצוות אותו עם משהו הרבה יותר מעניין מגרביוני רשת זנותיים ומסלקת את הג'קט שמסתיר אותו. 

באסה גאגא. באסה.

Jaden Smith in louis vuitton and willow smith in chanel  and christian loboutin shoes

שני אלה זכו לשתי תמונות ממני. (בכל זאת, שניים בשניים, לא?) והאמת היא שפשוט חיפשתי תמונה שבה ג'יידן לא נראה כל כך המום. אחותו נראית בטוחה ומדהימה בכל תמונה ותמונה שראיתי, איפור העיניים שלה מרתק אותי, המכנסיים הגבוהות השחורות האלגנטיות לגמרי מנצחות ביחד עם הג'קט הזה שאני עדיין מנסה להבין את פשרו - גרמו לכך שלשם שינוי, היא גנבה לו את ההצגה. 

על החיבור של ג'יידן ללבוש אוונגרדי, שובר גבולות, ו"נשי" שקורא תיגר אנחנו כבר יודעים (נבחר להיות דוגמן לקו אופנה שמיועד לנשים בין השאר). ופה אנחנו רואים את המשיכה שלו ללוק הקצת אסייאתי. ביחד עם הטבעות שמקבלות מקום נכבד, אני חושבת שזה עבד לו. נכון, זה לא הג'יידן שאנחנו רגילים לראות, קצת יותר רגוע, אבל אולי זה בדיוק המקום להראות שהוא לא רק מנסה להתלבש כמו גרסה מודרנית וצעירה של גאגא אלא גם יודע טעם מהו. 

בשים לב לנעליים המדהימות של ווילו - שעד עכשיו אין לי מושג איך הולכים עליהן.

 Taylor hill in Topshop

המשעממת של האירוע באופן ברור וגלוי.  זו בפירוש מישהי שרוצה להיראות אלגנטית ומכובדת אבל ממש לא רוצה שמישהו ישים לב אליה. באמת תמוה איך זכתה לתמונה.

(ולמי שתוהה מי זו - דוגמנית בדגש על ויקטוריה סיקרט).

Sofia Sanches de Betak in Dolce & Gabanna

אין לי מושג אם אפשר להגיד שזה באמת ברוח נושא השנה. אבל זה מדהים בעיניי. כשדולצ'ה וגאבנה הוציאו את השמלות האלה לגמרי התחברתי אליהם בתור מוטיב אופנתי, ובואו נודה על האמת - אין הרבה הזדמנויות ללבוש כאלה. יש בהן משהו תחפושתי מובהק וביחד עם השיער והשרשרת נשאל אם זה הלך טיפה יותר מדי. בעוד שהשמלה הייתה עובדת לגמרי באירועים אחרים, הלוק הכולל יכול והיה מפספס קצת כיוון שבאמת נוטה לצד התחפושת. באירוע הזה - זה מדוייק וקולע. 

(יועצת ובמאית אופנה). 

Jennifer Hudson in H&m

ממש אין לי בעיה עם זה שזה פחות נושא הערב. וממש אין לי בעיה עם הנוצות, הסטרפלס השפיצי או הלבן. 

יש לי בעיה גדולה עם הצורה ואיך שזה יושב עליה, הבד שנראה זול ופחות משתף עולה עם גזרתה של ג'ניפר ובגדול - אם זה היה הבד הזה עד למטה נטול הנוצות זה היה נראה כמו כותנת לילה מקומטת. שלא לומר החיבור של הנוצות לשמלה - קטע החיבור הזה מזעזע בעיניי!

Sarah Jessica Parker in Monse

עוד אכזבה נרשמה מאייקון אופנה ידוע. אין לי מושג מה היא חשבה כשהיא יצאה מהבית, אבל כשההופעות היומיות שלה יותר מיוחדות ומעניינות מההופעה של המט גאלה - אז פישלת. לכי לשתות קפה בבית קפה או משהו. זה לא מתאים.:/ היה עדיף חצאית הטוטו שעדיין לא מאוסה עליי מהפתיח של הסדרה.

Nick Jonas in Topman

ההופעה האחרונה מוקדשת באהבה לחביב הרגע שלי וחברי למחלה. שנראה קלאסי ונהדר. אין פה משהו מיוחד. אבל יש לו גוף מדהים מתחת אז אני מוכנה לסלוח.

לסיום - 

בידקו את הכתבה הזו. תמונות אינסטגרם שונות מהשעות שלפני האירוע. סתם מגניב וכיף שכזה:

Best Behind The Scenes Celeb Instagrams Of The 2016 Met Gala

Coachella time - shopping recommendation for the festival season - המלצות לקניות לכבוד עונת הפסטיבלים - או במילים אחרות - בוהו בוא!

ASOS Beautiful Embellished Poncho Kimono

ASOS Festival Maxi Kimono In Paisley Burnout With Fringing

ASOS Rose Floral Print Kimono

ASOS Felt Panama Hat With Western Double Buckle Trim NEW IMPROVED FIT

Mango Cut Out Brim Straw Hat

Reclaimed Vintage Floral Panel Maxi Dress With Strappy Back

Pimkie Mixed Print Maxi Dress

Boohoo Floral Embroidered Smock Dress
Black & Brown Boho Panel Belt

ASOS Summer Boho Stone Ring
New Look Wide Fit Lace Up Sandal


Daisy Street Lace Up Gladiator Flat Sandals
Noisy May Tall Bootcut Jean
Vintage Havana Boho Top With Bell SleevesPepe Jeans Destroyed Ripped Boyfriend Jean



Check out the full pinterst board with much more!click here!

שבוע האופנה - חורף 2015/16 - מחר ומחרתיים בתל אביב

שבוע האופנה-פלאס סייז הראשון שהשתתפתי בו היה לא מזמן.
והרבה השתנה מאז. כלומר, למדתי הרבה, הכרתי מותגים ובעצם התמכרתי.

בחיים לא הייתי צריכה לעצור את עצמי כיוון שאף פעם לא הייתי בסיטואציה שהמבחר היה אינוספי. והנה, סוף השבוע הזה גם לכן יש הזדמנות לראות ולהתרשם.

Aye

Honey b

החולצה המשגעת הזו מחמיאה ברמות בלתי נתפסות. ניתן למצוא אותה בכמה צבעים ואני ממליצה בחום. 

Numa

שמלת מיי המפורסמת. תאמינו או לא, אבל רק עכשיו יצא לי למדוד למרות שזו ממש לא השמלה הראשונה שלי מנומה. עדיין לא רכשתי ואני מודה שאני מתלבטת. היא מקסימה, היא נהדרת ואני מופתעת שהיא מחמיאה לי כי אני רגילה לראות כמה היא יפה דווקא על נשים עם קימורים עגולים (בעוד שהגזרה שלי די ישרה). 

ולבסוף, So simple

תאמינו או לא, השמלה השחורה והאדומה הן אותה שמלה. השחורה פשוט לוקחת את "השחור" הבנאלי ומשדרגות אותו עשרות מונים והגזרה עצמה, בשני המקרים, משגעת. 

מי עורכת דין, מי? :)

השמלה הזו כל כך מוצלחת אם יש לכן גזרה זהה לשלי! אם אתן ישרות עם בטן, השמלה הזו מחליקה מעל הבטן בלי תפרים אבל עושה קצת קימורים עם תוספת בצדדים. מגיע גם בשחור ולגמרי מומלץ. 

אני עדיין תוהה אם אני צריכה לקנות את השמלה והקרדיגן שיש פה ביד....:)

ולבסוף, צילה תפור עליך. אחוות דרומיות. (צילה יושבת באשדוד בשוטף, כך שאם אתן לא נוהגות להגיע לאשדוד זו הזדמנות להגיע לאירוע ולהכיר את הגזרות הנשיות). 

אני עדיין חלשה חלשה חלשה ומשתוקקת לשמלת המקסי. שמגיעה גם בגרסת משבצות מדהימה (שנלבשה ביום הראשון של האירוע על ידי מיי גרף). 

מותג אחרון באמת, Talia, שאני מגלה לאט לאט אבל חייבת לדבר על הקוליקצית ערב המיוחדת מאוד. הרעפתי על טליה אינספור מחמאות היום ואני אחלוק איתכם:
המדובר בקוליקצית ערב, ששני חלקים בהחלט שווים לשמלת ערב שווה. שלושה פריטים יתנו לך אינספור גיוונים. החצאיות הארוכות והטול יעשו הופעה שאפשר ללבוש גם ליציאה עם חברות, והחולצות פאייטים לגמרי יעבדו עם זוג ג'ינס וחולצת סבא לבנה מתחת.
המדובר במצב שכל פריט יכול לעמוד בפני עצמו, ובעיני הקוליקציה סופר גאונית. כמובן שהרעיון המקורי הוא בגדים מרשימים לאירוע, אבל בניגוד אל רוב השמלות שתשאירו בארון כיוון שמיציתם אותן, כאן תוכלו לגוון לעוד אירוע, אבל גם כל פריט יוכל לעמוד בפני עצמו וליצור הופעה יפה ולא מוגזמת גם שלא לחתונה/בר מצווה. :)
אני אישית ממש נעולה על חולצת הקרופ טופ בצבע "בת ים" (כמו שאני קוראת לו) ואני חושבת שזו קולוקציה שאתן מוכרחות לבדוק, גם אם אין אירוע באופק. רק לכו לראות. באמת.

רשימה ארוכה של מותגים כולל מספר חדשים שאני אישית הכרתי. האירוע במקום מאוד נוח להגעה (ליד התחנה המרכזית, לא רחוק מהרכבת, עם מספר חניונים בסביבה), והמקום עצמו בשיפור עצום מהאירוע הקודם. שני האירועים גדולים, אלא שבפעם הקודמת הציפייה כנראה לא ענתה על הדרישה. הפעם, המקום באולם אירועים גדול ונרחב ויהיו במקום גם תצוגות אופנה לאורך האירוע.

ביום חמישי (מחר), גם אני אהיה שם לייעוץ סטיילינג אצל So Simple של דפנה לוינסיון. אז אל תשכחו לבוא לבקר. :)