יום שבת, 31 באוגוסט 2013

קניות לתחילת השבוע

פיות קסומות של קניות לתחילת השבוע, אודה לכן על משלוח ישיר של הפרטים הבאים....


הקולקציה ההולגרמית של צ'יינה גלייז


(חיקוי) נעלי זארה שחורות-לבנות "סרוגות" עם עקב בלוק

פלטת צלליות של פרו שופ, מלאה בכל טוב, תוצרת Mis.c


נעל שמשפריצה אלגנטיות, שיש לי תחושה שאני וורד עלולות ללכת עליה מכות...


והחצאית הזו, שמתחברת לוייב ההודי הסמוי שבי

The one from the party on the roof tops of Peth-Tikva

על ראש בניין שבו נמצאים משרדי שסוביץ', נערכה לפני כשבוע מסיבה לכבוד השנה העברית החדשה. 
מעבר לפיטומנו הרבה מעבר לנדרש, עודכנו אודות ריחות חדשים (שאפשר לקרוא עליהם בפוסט נפרד), וגם זכינו לבקש משאלות לכבוד השנה החדשה. 
את המשאלות קשרנו לבלונים ונתנו לרוח לעשות את שלה...  










אני לובשת: 
שמלה: Teatro \ קלאץ: Nine West \ נעליים: רנואר \ עגילים: Top10 (מלפני איזה מיליון קולקציות) \ משקפי שמש: Forever21


כל הלוק הזה התחיל כששבוע לפני כן התחלתי לחשוב מה ללבוש להשקה של אנטונים. 
את השמלה הזו יהיו מעט מאוד בנות שאולי יזכרו. לבשתי אותה לפני המון זמן, אחרי שפינטזתי עליה, כמו תמיד, הרבה יותר זמן. היא של חברה בריטית בשם Teatro, שגם את שמלת יום ההולדת ה-26 שלי רכשתי מהחברה. את הרכישות עשיתי, שלא במפתיע, מאיביי. החברה פשוט לא מוכרת מהאתר לארץ. והמחירים של השמלות האלה שמגיעות כמעט תמיד עד 18 בריטי ובמקרים האחרים אפילו למידות גדולות יותר - מאוד סבירים. 
וכששלפתי אותה מהארון לפני כשבוע נזכרתי בה. מדהימה, ככה פשוטה וכנראה שיש בה צבעים מאוד מחמיאים לתווי הפנים שלי. 
אפילו המוכרת בתחנת הרכבת שאלה אותי לכבוד מה ואם אני הולכת לאירוע, והעירה לי שאני מתייפה יותר ויותר (כולה ראתה אותי שלושה פעמים והיא זכרה אותי! אשכרה. זה היה הזוי).  

גם את הסנדל הזה הספקתי לשכוח כבר מהקיץ הקודם, שכן, אם אני לא מתבלבלת הוא נרכש לפחות לפני שתי עונות. כלומר, בקיץ שלפני שנתיים. המדד שלי הוא שזה נלבש לדייט עם "אדון גוייאבה" וזה היה בוודאות לפני שנתיים. וחבל. הסנדל הזה, על אף שהוא דק מתחת לכרית כף הרגל, מצליח להיות נוח למדי. לא הרגשתי שום צורך להחליף לכפכפים שחיכו לי בקלאץ' העמוס לעייפה.

וגם הקלאץ' הזה... שהוא סיפור האהבה שהחל את האובססיה לקלאצ'ים ולתיקים בכלל. כל כך נמנעתי מקלאצ'ים שנים, בגלל אי השימושיות שלהם. לכאורה. אבל לאט לאט התאהבתי בתיק הזה שישב לו בניין ווסט. נכנסתי אולי 10-11 פעמים ובהיתי בו. בסוף נכנעתי. ועל אף המחיר הגבוה, הוא נהייה שלי. באהבה. 
הצלמת שצילמה אותי לבקשתי היא ליאן מהבלוג: http://freyjasdream.wordpress.com/
לא רק שהבחורה מדהימה, אלא יכולת ההעמדה שלה, זויות הצילום שלה, וחדות הראיה שלה מדהימות אותי. היא גם נעמדה לצילום על ידי, וכל תמונה מתוך ה-4 שצילמתי מתוך הרגל, יצאו מדהימות. כישרון טבעי לדוגמנות. בחיי. 

כולי תקווה שליאן תביא את הכישרון החבוי המדהים שלה, ותשתמש בו ללימוד צילום ובעיקר אנשים. יש לי תחושה שהיא תהיה צלמת פוטרטים מדהימה.  








ואתן - מה אתן תבקשו לכבוד השנה החדשה? 


יום חמישי, 29 באוגוסט 2013

אנטונים - שוברים את המוסכמות של מברשות איפור



אחת מהסטיגמות הכי כבדות שיש בתחום האיפור הוא כשזה מגיע למברשות איפור. שזה חייב להיות שיער של חיה כדי שיהיה איכותי. אז זהו. שלא.

הטענה הכי חזקה שלי בסיפור הוא כזה: נכון שיש חברות שלא מנסות על בע"ח אבל כן עושות מברשות משיער אמיתי - אבל כמעט ברוב המקרים, אני לא מסוגלת לתת אמון. למה? כי מי מבטיח לי שזה נלקט בצורה הומנית? אין בדיוק תו תקן בסיפור הזה. ולכן, בתחום העניין הזה של בעלי חיים - בעוד שיש מקומות שבהן אני כן אפזול (בשמים לדוג', כמו שהצהרתי בעבר), מברשות זה פשוט משהו שלא נוח לי איתו.

אחת מהטענות הנגדיות היא שמברשות משיער סינטתי היא שהן לא רק לא איכותיות אלא גם זולות, בתחושה, במחיר ובאיכות. וכאן בדיוק נכנסים אנטונים.

אנטונים הם מותג ששמעתי עליו לראשונה בבלוג של יעל יעקובי כשהיא כתבה על עניין הנטול האכזריות. זה אשכרה נכנס לי לראש וזו לא הייתה בדיוק רשומה שקראתי אתמול... כשהתיישבנו, פתאום שאלתי אותה אם אני סנילית או שאני זוכרת שהיא כבר כתבה עליהם? היא אישרה. ואני חייכתי. המוח שלי בכל זאת עובד.


אז מי זה בדיוק אנטונים?
אנטונים הם חברת איפור ששמה דגש על הפן האקלוגי. כלומר, אין שום סיבה להתגנדר על חשבון הסביבה. אבל תמיד אפשר להתגנדר ולהתאפר תוך התחשבות בסביבה שלנו. בשביל הדור הבא - אבל גם בשבילנו.
האימא של המותג היא ולרי ג'יראו - מאפרת ממיאמי בארה"ב.

מה זה השם הזה?
השם Antonym, הוא בעצם המילה ההפוכה ל Synonyms. ובעברית:
אנטונים הוא דבר והיפוכו. כמו אור וצל, או ירח ושמש.

חשוב לציין שכל האריזות מתכלות ועשויות במבוק ואלומיניום, כל המברשות נטולות שיער מן החי.

אז המותג הנהדר הזה עשה עלייה לאחרונה, עם ליין מרשות מקצועי, איכותי, מרשים בן 17 מברשות מרכזיות ועוד תוספות. קיטים שונים, או מברשות בבודדות.

עוד יתרון מובהק למברשות מגיע הישר מן המותג: 
"יתרון גדול נוסף למברשות נטולות שיער מן החי הוא נושא העור הרגיש והאלרגי. אלרגיות לאיפור עשויות להיגרם משיער החיות שנמצא במברשות, ולא ממוצרי האיפור עצמם, כמו שנהוג לחשוב. זהו חסרון גדול לנשים שסובלות מאלרגיות לשיער בע"ח. המברשות של אנטונים עשויות שיער סינתטי בלבד באיכות גבוהה, ולכן בטוחות לשימוש גם לסובלות מאלרגיות ומהוות פתרון מושלם עבורן.

שיער המברשות של אנטונים עשוי מPBT, סוג של טקלון (Taklon).
טקלון הוא ניילון איכותי בעל גימורים ברמה הגבוהה ביותר. רכותו דומה במגעה למברשת משיער טבעי. הידיות והטבעות עשויות במבוק איכותי שלא נהרס בזמן הניקוי ועמיד לזמן רב."

המברשת הכי אהובה עליי היא דווקא מברשת הפנים. מברשת הפודרה אצלי - משמשת לפודרה, רכה ונעימה. למעשה, כל כך אהבתי אותה שהיא הפכה לברירת המחדל שלי נכון לעכשיו. 

בנוסף זכיתי להתנסות בשתי מברשות לעיניים ועוד מברשת שפתיים שעברה אצלי הסבה למברשת איליינר ג'ל. :-) 


אז איפה משיגים?

בעיקרון אפשר להשיג בבתי מרקחת ואצל ספקים שונים, כמו בוטיקים ומאפרות מקצועיות-  שאת שמם ניתן להשיג באמצעות האתר של אנטונים-ישראל. אפשר גם להתעניין בפייסבוק אצלם.

כמו כן אפשר למצוא אותם ברשת האינטרנט (איך לא?;-)).

אצל אתרי האינטרנט של קופסאות היופי: גלוסיבוקס, גלאם גורו  וכן באתר כלפריום ובלאיגם שופ.

לכבוד החגים וההשקה יש מספר דילים שווים:
רשת כלפרפיום (כולל אינטרנט)- 20% הנחה על קולקציית המברשות מלבד הקבוקי + סט מיני ב-299₪.
באליגם שופ- עד 35% הנחה על מברשות נבחרות (זוגות, שלישיה וסטים בגדלים שונים)

קופסת החגים של גלאם גורו- שובר לקניית סט מיני ב-279₪ במקום 399₪ (למנויים בלבד).... אגב, זה הסט שלא הפסקנו לרייר עליו בפינת השולחן... אני, ורד, מורן (טרסוב) ויעל.... ורוד!!! ומיני! לא סתם!




יום שבת, 24 באוגוסט 2013

The one from my 28'th birthday

אז אני בת 28 (וחודשיים, נו אז.... כבר הזהרתי שהכל באיחור פה, לא? :-P)
בגלל הגישה הנינוחה שלי לגבי כל העסק הזה, לא הפריע לי שהיום הולדת לא נחגג ממש ביום ההולדת עצמו, אז דחינו את זה לתחילת יוני (את ולוג יוני כבר ראיתן?), כשכל מה שתמיד היה חשוב לי - זו הייתה החברה. 
השנה, כולם הגיעו. מבלי שאני רדפתי אחרי אף אחד, ואפילו עם הנספחים, קרי - הבעלים. 
למרות שבהתחלה רציתי ללכת לגאטוס, אחת המסעדות הטעימות יותר באשקלון, חיכנו כל כך הרבה זמן, שהשאלה, אולי נלך למקום אחר - התחילה להעלות. אנשים דיברו על הגרסה החלבית ל"תענוגים". מסעדה בין יד מרדכי לאשקלון, שידועה בבשרים שלה. קמה מצידה השני של המסעדה, "גרסה חלבית". ואני זרמתי. בדיוק כשהחלטתי, אחרי המתנה של מעל חצי שעה, הגיע המלצר והודיע שאולי סוף סוף יש מקום. (המתנו בחוץ בינתיים). 
הודענו לו שדי, חיכנו מספיק. וכבר החלטנו ללכת למקום אחר. ונסענו. 


אני לובשת: 
שמלה חדשה מרנואר \ נעליים: Nine West \ קלאץ': Nine West




להגיד שהיה הרבה פה אוכל, זו תהיה המעטה. אחרי שהזמנו, אמר לנו בעל המקום שהמנות הן בעלות של 1+1 לכבוד הפתיחה וכשהגיע זמן הקינוח, הוא אמר שנקנה אחד, והוא יוציא לנו 3. בסוף הוא הוציא 5 קינוחים (מעולים אחד אחד) ומלון והכל בעלות של קינוח אחד!!!
בחיים לא אכלנו ככה ונהנו ככה, וייאמר לזכות בעל המקום שהוא בא ושאל, והתייעץ מה דעתנו לגבי מנות וכו', ממש חיפש פידבק. זה חיזק את ההרגשה ממקודם, שהמקום ממש קשוב ללקוחות שלו וגם אם האוכל יחסית פשוט, הוא עדיין מעולה, טוב ומשביע. שלא לדבר על המחירים הלא יקרים מלכתחילה. 
אז הנה, אם תהיתם - אני ממליצה, תענוגים. 








תודה לכולכם. :-)
לא יכולתי לבקש ליום הולדת יותר מוצלח מזה.... 

התפריט החדש של קפה גרג - התפריט הטבעוני

לאלו מכם שאולי קוראים אותי בפעם הראשונה או שפיספספו - יש לי עמדות ברורות בכל מה שקשור לזכויות בעלי חיים. יצויין אולי שאני רחוקה מלהיות קיצונית ואני "רק" צמחונית, בלי שאיפה להגיע לטבעונות מלאה, אבל - אני בהחלט בעד לגוון ולהכניס יותר טבעונות לתוך התפריט היומי ולתוך התודעה בכלל.

בכלל, אני בשלנית לא קטנה. אולי אתם מכירים את הבלוג השני שלי, ואם לא אז קפצו לבקר. מה שכן - בקרוב מאוד ערוץ היוטוב שלי יתפתח קצת... צפו פגיעה . :-)

קיבלתי הזדמנות לבדוק את התפריט החדש של קפה גרג במסגרת פעילות leaders. לאלו מכם שלא מכירים מדובר למעשה באפשרות לאלו שיש להם פעילות רבה במדיה החברתית להתנסות במוצרים שונים או חוויות שונות - ובתמורה? לכתוב על זה.

למרות ששלחו לי העתק של התפריט לא עיינתי בו עד שהגעתי למקום. הם ביקשו שאיצור קשר כ-24 שעות לפני, אבל למרות שהעדפתי סניף מסויים בעיר שלי, הם אמרו שעדיף לסניף האחר. נו טוב. אני לא מתה על מסעדות שממוקמות בקניונים, אלא במקרים מסויימים, ולכן העדפתי את הסניף המקורי.

לגבי השירות אני רוצה לציין שקיבלנו שירות מעולה מהמלצרית, שהייתה חביבה, התבדחה אבל לא התערבה, כלומר - הייתה בדיוק במינון הנכון. חשוב לי לעשות את ההפרדה הזו בין השירות של המלצרית לבין השירות הכללי של המקום, שנובע ככל הנראה מהמדיניות של בעל המקום ו/או המדיניות של קפה גרג.

תפריט טבעוני אומר שאין שום מוצר חלבי, או בשרי בתפריט. בשרי כמובן שלא יהיה מלכתחילה משום שמדובר בסניף כשר. אבל זה אומר שאין חלב - וגם אין ביצים. כלומר הכל בעצם מבוסס על כל מה שצומח. מה שתמיד נורא מרתיע אנשים כשהם שומעים שמשהו טבעוני, וחשוב לי להדגיש, שלהיות טבעוני זה הרבה יותר מרק לאכול חסה ועלי תרד כל היום.

החלטתי ברוב דיעה ללכת על ארוחת הבוקר הטבעונית. היא הייתה נראית לי הכי מגרה מבין כל המנות ואני דווקא חובבת מנות של ארוחת בוקר בשעות הערב. כך שזה התאים לי מאוד. הג'בטה הייתה מעולה, הגיעה חמה וכמעט מיד לאחר ההזמנה. אבל שאר האוכל הגיע הרבה, הרבה, הרבה (!) יותר לאחר מכן. מה שתמוה כי בסה"כ הייתה מדובר ב"חביתת" חומוס וממרחים. נותר לתמוה מדוע הלחם הוצא, בעוד שהממרחים (ריבה, טחינה, חומוס וכיוצא בזה) הוצאו בערך 25 דקות לאחר מכן. ברור שלא הייתי ממתינה עם הג'בטה החמה והמגרה, עד שהממרחים היו מוצאים. כך שרוב הממרחים נותרו יתומים. טעמתי הכל כמובן כי לי אישית אין בעיה לאכול "ממרחים" גם עם כפית, אבל בכל זאת.





סוגיית מדיניות 1: 
כשאמרה שתוציא לי את הלחם, ביקשתי אם ניתן להוסיף בצד תוספת של מרגרינה או חמאה (על אף שמדובר בתפריט טבעוני וחמאה אינה טבעונית). היא אמרה שתבדוק, הלכה וחזרה - וציינה שניתן לעשות זאת, בתוספת של 5 ש"ח. אמרתי תודה אבל לא תודה.

סוגיית מדיניות 2: 
השובר הגיע עם ציון בפירוש שמגיע לי מנה+שתייה. שתיינית זירו כבדה אני וחריג מאוד שאני סוטה מהכלל הזה. אבל ארוחת הבוקר עצמה מגיעה עם שתייה של אשכוליות /תפוזים. ביקשתי אם ניתן להמיר את השתיה בזירו כמובן והתשובה שקיבלתי הייתה "לא". בכלל?
בכלל.
רוב המקומות לא יתנגדו להמרה תמורת תוספת של 5 ש"ח בדרך כלל (למרות שביננו, כל בקבוק שתייה זכוכית עם תכולה מזערית של 330 שקל עולה להם הרבה פחות מזה), אבל פה קיבלתי מענה של "לא".
חבל.

חביתת החומוס הייתה טעימה מאוד לטעמי. שלא תטעו, אין שום קשר בין חביתה שעשויה מביצים לבין הדבר הזה, אבל אם תחשבו על פנקייק יותר "צמחי" זו בהחלט הכוונה. מה שכן, ברגע שהחביתה התקררה לחלוטיין - היא כבר לא הייתה כה טעימה. אז לאכול אותה חמה ולא להתעכב עימה.




סוגיית מדיניות 3: 
העניין הבא כבר בפירוש לא קשור לסניף עצמו אלא למי שכתב את התפריט. ציינתי את זה בפני שותפתי לארוחה (שאכלה פסטה טעימה ולא טבעונית), שהתפריט דל מאוד ועושה תדמית מאוד רעה לטבעונות באשר היא. ציינתי מראשי הבדוי 3 מנות לפחות שהיו יכולות להיות "אוכל אמיתי", לא תחליפי כמו חביתת חומוס (על אף ששוב, אני אהבתי אותה מאוד) - ועדין טבעוני לחלוטיין.



רוצים רעיונות?
לדוג', פלאפל, בגיוון כזה או אחר.
וגם פסטה ברוטב עגבניות הייתה ערבה לחיכי....:-)

במקום, קיבלנו תפריט חד-גווני כאמור, שמאוד מחזק את התדמית של הטבעוני לועס הדשא. אינני יודעת מי כתב את התפריט אבל אני מקבלת את התחושה שמדובר ב במי שאינו בכלל טבעוני ואינו אוכל טבעוני ולחילופין בטבעוני מזוכיסט. ועל כך נאמר - חבל.


לסיכום, המקום נחמד, השירות האישי מעולה. סוגיית המדיניות והגמישות של בעל המקום לוקה בחסר. האוכל היה טוב, אבל הייתי רוצה לראות גיוון חזק יותר. הייתי גם שמחה האמת אם היו מציעים אפשרות קינוחית כלשהי, להשלים את המעגל. בסך הכל אני ממליצה אבל אני יודעת שיותר מפה ושם זה לא יתאים לרוב האנשים. בסך הכל 7 מתוך 10.

יש עוד 2 מנות שאני אבדוק בהזדמנות והייתי שמחה לראות התפתחות של התפריט לעוד כמה מנות (כולל קינוח כאמור...).

יום שבת, 17 באוגוסט 2013

The one from the Castro Fashion Show

האמת, שכשהתחלתי להתלבש באופן מודע, איפה שהוא שם בגיל 15 לערך (כן, מה לעשות, בדור שלי מודעות אופנתית לא התחילה מוקדם מדי.... פרחתי קצת מאוחר, אבל באמת שרק קצת...), קסטרו הייתה החנות האהובה עליי. עד היום יש לי שמלה שחורה קטנה מהם שאני מעריכה והיו לי שמלות אחרות שחרשתי עליהם עד שהן ממש התפרקו....

כך שכשהוזמנתי לתצוגת האופנה כמו גם השואו רום - התרגשתי.



לפני שבועיים קיבלתי הזמנה ל- ShowRoom של קסטרו במשרדים שלהם והשבוע הגענו לתצוגת האופנה. בעוד שלשואו רום הגעתי באיחור.... (פויה) דווקא לתצוגה, הגעתי, כהרגלי בקודש, מוקדם להחריד. התנסתי ברכבת ראשון- תל אביב (החנתי בראשון ואז לקחתי את הרכבת ממשה דיין למרכז הירידים). למרות שבהתחלה משום מה, הוויז בילבל אותי לגמרי ושלח אותי לרכבת ראשונים (!). ומי שמכיר ויודע מה ההבדל, נגיד שמדובר בשתי הקצוות של ראשון לציון. ממש שתי קצוות. מזל שגם לרכבת הזו כיוונתי להקדים. הגעתי לרכבת, שילמתי 21 שקל טובין ותקלין להלוך וחזור, קניתי לי זירו וחיכתי לרכבת.



אני לובשת: 
שמלה: E-bay \ נעליים: New Look \ שרשרת: Top10




למרכז הירידים הגעתי כנראה... ראשונה מבין המוזמנים. רק אני, הבחורות שחילקו את הכרטיסים ואנשי קסטרו והיח"צ. מה שאולי לא ציינתי זה שבאותו יום היה לי גם מבחן במשפט בינלאומי-פומבי. כיף כמו שזה נשמע. אז לא שקטתי על השמרים וניצלתי את הזמן ללמוד. למי שתוהה - הכי קל לי ללמוד זה בהליכות קצרות הלוך ושוב. כך שכשיש לי תירוץ לעשות את זה, כמו במסדרונות של המכללה, או ברחבי הכניסה לתצוגת האופנה של קסטרו - אני ממש לא סובלת. ולאלו מכם שתוהים - על נעלי עקב, דווקא עדיף להתהלך ולא לעמוד נקודה אחת במקום.

אנשים התחילו לטפטף אט-אט, ובשעה 9:25 הגיע רני רהב שריחם על המוזמנים בחוץ, ואמר שאולי נפתח להם את הדלתות כדי שלא יעמדו בחום? אני אגב, נשארתי בפנים מהרגע הראשון ואף אחד לא ניסה להעיף אותי. כנראה שנראתי חלק מהמקום (ואי אפשר להגיד שלא שמים לב אליי. בטח ובטח לא על נעלי עקב אדומות.:-) )אבל במקום התעקשו ורק בשעה 9:30 על הדקה הם פתחו את הדלתות. כרטיס והופ לתוך האולם. אוכל ואוכל ואוכל. היה שווה. מודה. קישים קטנים וטראפלס שוקולד. כל מה שהייתי צריכה להשלים את זה היה זירו והייתי יכולה להיות בן אדם מאוד מאושר. עוד יותר ממה שכבר הייתי.

אוקסנה, שיר, ורד המדהימה ודיאנה המש(ו)געת, אסיה וכמובן יאנה - כולן היו.  מדהימות, משגעות. אייקון אופנה, כל אחת בזכות עצמה.

אחד מרגעי השיא היה כשדיאנה ניסתה לצלם אותי ליד "הקיר", ובדיוק עבר גבר בין לביני ובין יאנה, הוא התנצל, אני חייכתי, הושטתי את היד במחווה שיעבור, והוא הכריז שגם הוא רוצה להצטלם איתי. דיאנה חייכה, ואני אמרתי - אני הולכת לאכול סרטים שאני לא יודעת מי זה, נכון? :-)
דיאנה אמרה "כן".
אחרי שהצטלמנו, שאלתי אותו לשמו, והוא אמר "מוטי". שאלתי איזה מוטי והוא ענה... "מוטי רייף".
התגובה המיידית שלי הייתה "עכשיו אני אוכלת סרטים". והוא חייך וצחק והמשיך לדרכו.

אני ויאנה - מLace and Chiffon
לצערי - לגמרי מטושטשות.:-( 


אני וורד, מ- VeredStyle


והתמונה הזו לגמרי מוקדשת לשחר...;-) 

(היו ולא צולמו אך כאן ברוחן: גם אסיה ודיאנה...) 



אחרי שהתיישבנו במקומנו, במקום לא רע בכלל ומלמעלה, שני מטר ממטרופלין שהיוו את מוסיקת הרקע לתצוגת האופנה עצמה, שני נאומים קצרים והתצוגה החלה. חולקה לשלושה חלקים, כשבתחילת כל חלק גל גדות יצאה ראשונה, ואחרי כל קולקציית הנשים, לאחריה קולקציית הגברים ואז החלק הבא.
אני צילמתי בוידאו לפחות את החלקים שרציתי - וכן, נסחבתי עם החצובה. אני המוזרה הזו. אבל אני גם נהנתי מהתצוגה עצמה וסימנתי לעצמי שמלה שאני משתוקקת אליה ואני אורבת לה כל יום לראות אם היא הגיעה לאתר. גם מקווה ומתפללת שהשמלה תהיה אחד מהפריטים שכן יתאימו לי. ממשיכה לחכות לה בשקיקה.

התצוגה בהחלט הייתה חוויה ויזואלית נהדרת ואני בהחלט סימנתי לעצמי פריטים נחשקים.


פרטים עלי

התמונה שלי
Israel
sometimes all a girl needs is a brand new pair of shoes.... 27 year old law student lives in Israel.

קוראים