כתבה בלאישה, 17.8.15 - בלוגריות במידות גדולות

השבוע, התפרסמה בלאישה, כתבה על בלוגריות אופנה במידות גדולות. נפל בחלקי להיות אחת מארבעת הבלוגריות שהתראיינו לכתבה הזו. אומנם הצטלמנו לכתבה בשלהי אפריל, אבל תיזמון הוא חלק מהסיפור וכשפרשת קסטרו-אתי רוטר-לא בא לי למכור לשמנות, פרצה זה כנראה היווה את הרגע הנכון לפירסום. 

האמת שמעבר ל"מפגש פסגה" וארוחת צהרים מענגת עם מיי (גרף), הפוטשופ הקבוצתי היה פשוט משעשע.... מלא פוזות מפגרות וניסיון אדיר ליצור כימיה ויזואלית בין ארבעתנו..... דבר לא פשוט... אומנם בסוף התמונה הקבוצתית הייתה הרמונית מאוד מבחינתי, אבל בדרך גם עברנו דרך זה....

התחושה היא שפתאום מידות גדולות מקבלות עוד אחת מהדחיפות ההן. וזה עדיין מרגיש לי נהדר ולא נהדר. 

אנחנו עדיין לא נמצאים במקום ששאר העולם בבלוגספירה נמצא וגם שם אני עדיין לא מרגישה שקוראי בלוגי אופנה קוראים בלוגי אופנה פלאס סייז כמו שאני, כפלאס סייזית קוראת בלוגים שהם לא פלאס סייז. כלומר, זה נראה לי לגיטמי לחלוטיין להסתכל על בלוגריות במידה 0 ולשאוב מהן השראה. וכך, לא רק אני. אבל בשביל שמישהי במידה 0 תסתכל על בלוג כמו שלי בשביל השראה? לצערי אנחנו מאוד רחוקים מזה. 

הדיבור על מידות גדולות בארץ ממשיך לתפוס כותרות מדי פעם. 

כשמידה 42 נחשבת לגדולה, וכשיש התבטאויות מנשים שאמורות להיות אחת מהנשים הכי חזקות בתחום האופנה בארץ, על כך שמעל מידה 42 זה לא נראה טוב, מעידות שמשהו מאוד קלוקל. 

קודם כל, אני בסקיני באופן אישי נראית מעולה. 

שנית, יש דברים שנראים הרבה יותר טוב דווקא על מישהי במידה 44 מאשר על 34 (זוכרים מה כתבתי על גל גדות והטוסיק או המחסור בו ליתר דיוק?) 

שלישית, וכל הזמן אני חוזרת לזה. יש כסף בפלאס סייזיות. כי זה לא איזה חלק קטן ושוק שלא קונה. די להיפך. 

השמועות רוחשות מתחת לפני השטח ונראה שיש כמה רשתות שמתחילות "לבשל" משהו. ובאמת הגיע עד הזמן. וגם אם לא? 

לשמחתי הרבה, במהלך ה-4 שנים האחרונות התחילו לצוץ עוד ועוד אופציות מלבד אסוס. ורשימה מרוכזת עוד תבוא. אבל ממליצה בינתיים על רגל אחת לבדוק את: 

צילה-תפור עליך

נומה - numa

טלי שרף - TALIA

טונשינו (חכו לפוסט שתכף עולה עם השמלה המדהימה!)

Honey B by Inbal Mimran

וכמובן, So simple

10'The Asos anniversary! - my current shopping list

For the 10'the anniversary of Asos check the 10% off: 

And if you don't know what to get - here's Top-10 recommendations...

A little floral dress.. perfect! check out the pleats!!!! 

ASOS Floral Mesh Insert Fit And Flare Mini

I just can't take my eyes of these... perfect

Windsor Smith Malibu Leather High Heeled Barely There Sandals

Classic, not expensive! and for taller girls! go for it!!

ASOS TALL Sleeveless Blouse with Contrast Piping

The boho dress with longer sleeves... regular line and the plus size!

ASOS Knitted Maxi Dress in 70s Chevron

ASOS CURVE Maxi Dress in Knitted 70's Chevron

another great plus size dress! the pattern is attention garbing but does not look "off"...

ASOS CURVE A-Line Skater Dress In Botanical Floral in Longer Length

if you can wear Jumpsuits - then this is one of my current favorites! check out the bodice, the cris-cross and the flare bottoms!

New Look Cross Front Flared Jumpsuit

everyone needs a good purse... and this will work with everything....

New Look Panelled Libby

A good party dress - and I do prefer the curves version in this one... 

ASOS CURVE Fit & Flare Mesh Dress With Square Neck

A good top to work with plenty of stuff in your closet.... and only for 15 gbp!!

ASOS Embellished Sleeveless Top

and finally - the wow dress!!!!

Chi Chi London Open Back Maxi Dress With Floral Embroidery

The one that does not define me

The one from - Thank god I'm a women

I was born to a Religious orthodox Jewish family and went to a Religious schools system until I was 18. 

Part of that was learning how to daven the Jewish prayers.

The first part of this is the morning "Barchaout". There are 3 that change from Women to men - since in Hebrew there is a difference between male and female verbs.  but one of these Barchaout - does not chance just the verb. but the whole meaning. 

simply:

for men - the say "thank god for been a man". 

And for women? "thank god he made me as HE desired. 

I might have been as young as 12 - and thanking to myself - this is ridiculous! And decide to say "Thank for for been a women". 

It took many years after that when this started to be one of those things that women, Religious women that happen to be also feminist - talk about. 

You see - while man need to daven within a group of at least 10 men, women are allowed to daven on their own. So it s a private thing and something that nobody would notice when I started to change the words for the section. It's was between me and my god. 

It took more then 20 years later for my to be able to say that I'm a feminist. For some wired reason, like alot of my female peers in my age group I felt like I should be apologetic about been a women, let a lone a feminist! Oh My!!

Or

God forbid. 

But now, 30 years old I know that we are still so far away form ending the battle for change. And I can tell for a lot of now-a-day feminist that it's about gender pride. and god dammit! 

I'm a proud women. 

Shirt: Onot \ Shorts: Asos \ Shoes: H&M \ Bracelets: Top 10 \ Bag: Asos

we like are elf

All though my blog focuses on the fashion side of things I couldn't pass up checking out and talking about elf. 

Elf (Eyes.lips.face) is an American low cost makeup company, Not tested on animals and even have quite a bit of vegan stuff in their lines. 

What does it for me is the fact that they have new stuff coming out all the time. and for collector such as mysellf that's perfect!

The first things to cutch my eyes were some of their pallates - but I always start with the brushes.... 

 Studio Luxe Brush Collection

Studio Contouring Brush

Studio Retractable Kabuki Brush

Studio Retractable Kabuki Brush

Studio Ultimate Kabuki Brush

Studio Contour Palette

Studio Perfect Finish HD Powder

Studio Foundation Palette

Studio Bronzer Palette

And last bot not least... new eyeshadow palates!!

Stop the shopping! (if only for a while)

So, It appear that I've gone a little over board. Well. A lot over board. 

Not working for the next 2 months, paying some school bills and way too much clothes shopping has ended up with my realizing that I have to cool it. 

I mean - it's not like I'm going to run out of clothes any time soon, and I've reached this point before.... There was a point where I was shopping like crazy for scrapbook stuff. And then I realized That I feel too guilty and suffocated. My creativity was blocked. 

And then I realized I'm starting to get close to that feeling again. But with my wardrobe. 

So I'm starting my No-shop July and probably August. 

I'm trying to figure out what My rules for myself will be.... 

1. No visiting boutique stores. This is one of my current favorite things to do. Discovering local plus-size designers in reasonable prices. I still want to check out some new designers (new to me) but for know that will have to wait. 

2. Setting a reasonable spend budget for these 2 months. I know myself to well - I'm not going to not spend at all. 

3. No visiting my clothes stores in the mall. I have to be onset. There is no such thing as "just looking". That's just lying to myself. 

4. Going through my current closet. Wearing everything I've got. 

5. Enjoying what I have. Finding new ways to wear old goodies. 

6. Getting rid of the stuff that I've determine that I'm done with. Really. Why hold on to the past?

The one with the hunger for life and beauty

For years now I've suffered from various addictions. One of them is most definitely for food. Going through various phases of eating disorders was a part of it. 

My love for other things as also gone through this and it took me years to figure out that what I am - is hungry for life. 

The love, the passion, the color and beauty. It all comes down to this. 

Realizing that been hungry is just as part of me - was a very hard realization. Society teaches women in the 21st century - not only to take as little space as possible, but also - that are desires are wrong. That any women with a passion for food or sex or life itself - is wrong and sick. But it's only these women who really live. 

You don't have to go off the far and or to some extreme. And it's such a shame. 

I'm now 30. And Only now do I see how much I've missed out - trying to live life like the books and what still amazes me - is that many more women still do. 

We need to write our own book and life by our truth - not others. 

במשך כל כך הרבה שנים, סבלתי מכל כך הרבה התמכרויות. 

אחת מהם הייתה בהחלט התמכרות לאוכל. ההתמודדות עם הפרעות אכילה מגוונות במשך השנים, הייתה רק סימפטום חלקי של זה. 

האהבה שלי לדברים אחרים הייתה גם חלק, ולקח לי שנים להבין שאני פשוט רעבה לחיים.

האהבה, התשוקה, הצבע והיופי. הכל מגיע לזה בסופו של דבר. 

ההבנה שאני בסך הכל רעבה, וזה בסך הכל חלק ממני - הייתה מסקנה לא פשוטה להכיל. החברה מלמדת נשים במאה ה-21 - שלא רק שעלינו לתפוס כמה שיותר מקום פיזי, אלא שגם לתחושות ול"רעב" שלנו יש מקום קטן ככל האפשר, בין אם זה לאוכל, או לסקס או פשוט לחיים - מי שמעזה להיות "רעבה" היא פשוט חולה. אבל בפועל? אלו הנשים הרעבות שבאמת חיות. מגשימות ועושות. כי בלי רעב לחיים, לעשייה, להגשמה - אין משהו שידחוף קדימה. 

לא צריך לחיות בקיצוניות בשום דבר, וגם לא בדברים הללו. 

לקח לי 30 שנה להבין כמה פספסתי כשאני מנסה להפחית את הרעב לחיים. ומה שהכי מדהים אותי, עד היום, היא העובדה שיש כל כך הרבה נשים אחרות שעדיין עושות את זה, שעדיין מנסות לחיות לפי הספר שמישהו אחר הכתיב. 

במקום להבין שכל אחת מאיתנו צריכה לחיות את הספר של עצמה, ולחיות לפי האמת שלה, ושלה בלבד.