OOTD march 06 2016 הופעה יומית

dress: Tziala - TaFuer AliEch צילה תפור עליך

shoes: Asos

חינה - ליאור ואלה - The one From the Yamanite Hina

אז נכון, נעלמתי הרבה. אבל אל חשש, יש הרבה בצינורות שתכף יתחיל להציף אתכן עד שימאס לכן. :-) גם הסרטונים יחזרו לקצב קבוע החל מהשבוע.
ולאן נעלמתי?

אז אחת הרשומות שממש חיכתה לה בצד בסבלנות הייתה זו מהחינה. דווקא לבוש החתונה שלי, היה מזעזע ואילו לבוש החינה שאמורה להיחשב "פחותה" מבחינת המעמד - היה מאוד לטעמי.

מצחיק אותי שדווקא כרגע אני מדברת על "חינות" - סמל תרבותי מובהק של עדות המזרח. זה מצחיק, כי אני אשכנזייה אבל הכי לא אשכנזייה מבחינת האופי ואפילו רוב התרבות שלי. משתכנזים? נו טוב, אני מתמזרחת.
גדלתי באשקלון, אומנם להורים ממוצא אשכנזי, אבל בלי אף חברה אשכנזייה לאורך השנים. כל החברות שלי תימניות, טריפוטאליות, תוניסאיות ומרוקאיות. אני בעצמי נמשכת לשילוב הקטלני של חצי תימני וחצי מרוקאי כשמדובר בגברברים שלי, ואני הכי מתחברת לתרבות המזרחית. למעט הקינוחים שלהם למעשה, אני מעדיפה אוכל מזרחי (וקינוחים אמריקאיים.....)
מעולם לא הרגשתי מיוחסת או "שווה יותר" בגלל העדה שלי, ועד גיל 15 לא הייתי מודעת אפילו לזה שקיימת אפלייה מזרחית. פשוט לא הייתי חלק ממנה. התרבות האשכנזית שלי הייתה נסקלת ומושפלת עד עפר, לעומת האשקלונים המרוקאיים. אז נכון, גיל 15 הוא אחלה גיל לגלות קצת מעבר לעצמנו. ועם השנים נחשפתי יותר ויותר לזה. קראתי ספרות ואני קצת יותר מודעת. אני באופן אישי לא מאמינה שלא קיים פה משהו שלא שווה לדבר עליו. וכמו שאמנון לוי קורא לזה - קיימים פה "פערים תרבותיים" מובהקים. אי אפשר להתכחש לזה שיש רק שופט "מזרחי" אחד. ואי אפשר להתעלם מהנתונים. יכול להיות שזה משתנה לאט לאט, ויכול להיות שלא. אבל גם אם זה משתנה, זה לאט מדי.

כשזה מגיע לחינות, אני זוכרת שישבתי ועשיתי ממש מחקר עצמי. מה זה, מאיפה זה מגיע. מה ההבדלים בין תימנית למרוקאית ועוד.
אין ספק שחינות תימניות ישראליות נוטות להיות קרובות יותר למקור ההוא שחגגו בתימן לפני עשרות שנים. בדגש על התלבושות, למרות שבמקרה הזה, החברה שלי, שהתחתנה, עשתה בחירה לא זולה בכלל, אבל בהחלט נהדרת - היא חיפשה קייטרינג חיצוני בשביל לעשות אוכל תימני אמיתי. חוץ מהנודלס עם עוף כמובן. :-)

אני בהחלט אשכנזייה מוזרה, אני ממש אוהבת חוויות כאלה. ולא בקטע של זה מזרחי, זה אחר, זה שונה זה אוריינטלי. אלא בקטע של ללמוד תרבות שונה, וללמוד ממנה. להנות ממנה, להעשיר את החיים בזכותה. אנחנו לא חייבים לדבוק רק בתרבות אחת. וזו בדיוק הטעות. ובכלל, יש הרבה שקשור לתרבות הישראלית ולמיזוג הזה מאשר למקור. (נכון שחינות תימניות כאמור הן די קרובות למקור). 

אני לובשת:

שמלה: רנואר \ נעליים: MNG \ קלאץ': River Isalnd

מדהימה - גם במידה 46

אחד מהדברים שאני גאה לקחת בו חלק פעיל, הוא להראות שאני יפה, גם במידה 46. לא יודעת כמה אנשים שמו לב, אבל הסלוגן של הבלוג היה - "לאהוב אופנה - גם במידה 44". (מה שמתחרז;-)) אבל בתקופה האחרונה אני מזמן לא 44, לעיתים רחוקות ויש דברים שעובדים כמובן, כי מידות הן דבר הרבה יותר דינמי ממה שצריך להיות, אבל אני 46 בפועל ולפי ההיקפים שלי. לא שזו בעיה.

כמו שאולי חלקכם יודעים - אחי התחתן השבוע. מה שהוביל לירידה בפוסטים, וכמובן - ירידה בסרטונים. כמובן שזה לא היה ייחודי - ובתוספת מבחנים אינטסיביים ותקופה בריאותית קצת פאטתית - כמובן שמשהו שהיה צריך לרדת במינון ולצערי זה התחביב שנפגע. (אפילו שמי שמכיר אותי, יודע שבפועל יש לי גישה מאוד עסקית ושל "עבודה" כלפי Fashion Kitty -  זה עדיין על תקן של תחביב כשהלימודים שלי בשלב זה לוקחים עדיפות....).

פוסט מלא על האירוע ומה שלבשתי ומה שמעבר לזה - עוד יבוא בהמשך.

אז על מה הפוסט הזה? הצצה ראשונית למה שעשיתי ומה שלבשתי אבל גם על תחושות. כמובן שהפוקוס רחוק מלהיות עליי באירוע הזה. בכל זאת, אני לא הכלה ותכל'ס, אני אפילו לא אחותה של הכלה. (כן, אני לגמרי גורסת שהפוקוס צריך להיות הכלה וכמובן החתן - אבל זה לא אירוע של אף אחד מאשר שלהם וההורים הגאים). זה לא מונע ממני לרצות להראות פצצה. פיגוז. כמובן שלא הזמנתי את החברות שלי, כי לא רציתי שהן ירגישו חובה להגיע (הריונות, ילדים ובאופן כללי עניין כספי), חוץ מחברה אחת שגדלתי איתה ובמובן מסויים עזרה לי להתעלל באחי בילדות. :-)

לבשתי שמלה שמצאתי בה את הגלאם הזה שאפשר ללבוש תכל'ס רק באירועים מסוג כזה ורק על תקן כמו שהיה לי - אבל הפעם לא הלכתי על הנטייה שלי ללבוש שמלות מקסי שנוטות להגדיל אותי ולא בהכרח להחמיא לי - לבשתי את המולט, או קצר-ארוך הטרנדי אם תרצו.

קיבלתי מחמאות. והרגשתי נהדר. הרגשתי אני לכל אורך הערב, והגעתי עם 2 זוגות נעליים מתואמים מראש לשמלה. (ילדה חכמה אני...;-))  ולכל אורך הסיפור הזה ידעתי שאני נראית יותר טוב ויותר מדהים מבחורות אחרות במידה 00. כי המידה שלי לא עומדת לי לרועץ. היא עובדה שיש להתמודד איתה, אבל לא מכשול. וזה ההבדל בשינוי גישה. זו הבעיה של רבות מאיתנו, כשלעיתים התחושה, גם במידה 38, היא שלולא "הכרס" או לולא המשמנים בירכיים (וכו') אז השמלה הזו/החצאית הזו/החולצה הזו או הבגד ים ההוא - היו יושבים טוב יותר.

אבל.... אנחנו לא אמורים לעבוד בשביל הבגדים. הם אמורים לעבוד בשבילנו. אנחנו אמורים להרגיש נהדרות כמו שאנחנו, בלי קשר למה שאנחנו לובשות, כשביגוד נועד לשרת מטרה, לא יעד.

(השמלה המקורית).

(ואם אתם תוהים אז כן, התמונות סופר איכותיות, חוץ מאחת מטושטשת כי מישהו הזיז אותי... :-P וזה הכל הודות לפלאפון החדש שלי. :-) פינוק!!!)