‏הצגת רשומות עם תוויות קלאץ'. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קלאץ'. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 13 במרץ 2014

חינה - ליאור ואלה - The one From the Yamanite Hina

אז נכון, נעלמתי הרבה. אבל אל חשש, יש הרבה בצינורות שתכף יתחיל להציף אתכן עד שימאס לכן. :-) גם הסרטונים יחזרו לקצב קבוע החל מהשבוע.
ולאן נעלמתי?




אז אחת הרשומות שממש חיכתה לה בצד בסבלנות הייתה זו מהחינה. דווקא לבוש החתונה שלי, היה מזעזע ואילו לבוש החינה שאמורה להיחשב "פחותה" מבחינת המעמד - היה מאוד לטעמי.

מצחיק אותי שדווקא כרגע אני מדברת על "חינות" - סמל תרבותי מובהק של עדות המזרח. זה מצחיק, כי אני אשכנזייה אבל הכי לא אשכנזייה מבחינת האופי ואפילו רוב התרבות שלי. משתכנזים? נו טוב, אני מתמזרחת.
גדלתי באשקלון, אומנם להורים ממוצא אשכנזי, אבל בלי אף חברה אשכנזייה לאורך השנים. כל החברות שלי תימניות, טריפוטאליות, תוניסאיות ומרוקאיות. אני בעצמי נמשכת לשילוב הקטלני של חצי תימני וחצי מרוקאי כשמדובר בגברברים שלי, ואני הכי מתחברת לתרבות המזרחית. למעט הקינוחים שלהם למעשה, אני מעדיפה אוכל מזרחי (וקינוחים אמריקאיים.....)
מעולם לא הרגשתי מיוחסת או "שווה יותר" בגלל העדה שלי, ועד גיל 15 לא הייתי מודעת אפילו לזה שקיימת אפלייה מזרחית. פשוט לא הייתי חלק ממנה. התרבות האשכנזית שלי הייתה נסקלת ומושפלת עד עפר, לעומת האשקלונים המרוקאיים. אז נכון, גיל 15 הוא אחלה גיל לגלות קצת מעבר לעצמנו. ועם השנים נחשפתי יותר ויותר לזה. קראתי ספרות ואני קצת יותר מודעת. אני באופן אישי לא מאמינה שלא קיים פה משהו שלא שווה לדבר עליו. וכמו שאמנון לוי קורא לזה - קיימים פה "פערים תרבותיים" מובהקים. אי אפשר להתכחש לזה שיש רק שופט "מזרחי" אחד. ואי אפשר להתעלם מהנתונים. יכול להיות שזה משתנה לאט לאט, ויכול להיות שלא. אבל גם אם זה משתנה, זה לאט מדי.

כשזה מגיע לחינות, אני זוכרת שישבתי ועשיתי ממש מחקר עצמי. מה זה, מאיפה זה מגיע. מה ההבדלים בין תימנית למרוקאית ועוד.
אין ספק שחינות תימניות ישראליות נוטות להיות קרובות יותר למקור ההוא שחגגו בתימן לפני עשרות שנים. בדגש על התלבושות, למרות שבמקרה הזה, החברה שלי, שהתחתנה, עשתה בחירה לא זולה בכלל, אבל בהחלט נהדרת - היא חיפשה קייטרינג חיצוני בשביל לעשות אוכל תימני אמיתי. חוץ מהנודלס עם עוף כמובן. :-)







אני בהחלט אשכנזייה מוזרה, אני ממש אוהבת חוויות כאלה. ולא בקטע של זה מזרחי, זה אחר, זה שונה זה אוריינטלי. אלא בקטע של ללמוד תרבות שונה, וללמוד ממנה. להנות ממנה, להעשיר את החיים בזכותה. אנחנו לא חייבים לדבוק רק בתרבות אחת. וזו בדיוק הטעות. ובכלל, יש הרבה שקשור לתרבות הישראלית ולמיזוג הזה מאשר למקור. (נכון שחינות תימניות כאמור הן די קרובות למקור). 





אני לובשת:
שמלה: רנואר \ נעליים: MNG \ קלאץ': River Isalnd


יום שני, 11 במרץ 2013

קלאץ' אחד - והרבה אושר


אני מודה. קשה לי להוציא הרבה כסף על משהו כמו קלאץ`. זה אפילו לא פרקטי. לכאורה. ולכן, לכן לא היה לי אפילו אחד כזה. ואז ראיתי את הקלאץ` הזה בניין ווסט. חנות שהולכת ורוכשת אצלי יותר ויותר מקום בלב ובארון. ראיתי אותו, וריירתי עליו. נכנסתי לחנות בערך 7 פעמים עד שבפעם השמינית החלטתי. זהו! בחצי מחיר הוא עולה 300 ש"ח (!!!) אבל כמות המחמאות שזכיתי, באותו ערב ולמחרת שלא הספקתי להעביר את חפציי למקום אחר - הוכיחו שזו כנראה הייתה קנייה נכונה. 
נכון, אני אמשיך לתהות אם זה סביר להוציא 300 ש"ח על פריט אחד בודד. אבל הוא כל כך מדהים ועורר בי חשק לקלאצ`ים. והחיזוק לרכישה הראשונית הזו הייתה העובדה שדווקא די קשה למצוא קלאצי`ם יפים ושווים ומיוחדים! כאלה שיש לכל הפאשיניסטיות והבלוגריות הכי מפורסמות. 
נו טוב, אני אמשיך לחפש. 
לצערי, הניסיונות לצלם תמונות ברורות ולא כאלה שמוציאות את גוון העור שלי מוזר, לא צלחו. :-P אני חייבת להעריך את אחי שניסה באמת לצלם תמונות נורמליות מהערב, אבל כנראה שצריך תירגול וללמוד איך לשחק עם זה. 
שמלה: אסוס / נעלים: אסוס / קלאץ`: Nine West
אני יודעת לשמלה הזו חיסרון מובהק בכתפיים שלה, ועדיין. היא שמלה כל כך מוצלחת שלא יכולתי לוותר עליה. ואני כנראה אמשיך ללבוש אותה למרות שיש לה נטייה להדגיש את הכתפיים הרחבות שלי (במיוחד לעומת הרגליים שלי). לפעמים יש פריטים שעושים כל כך הרבה חסד לחלק אחר של הגוף שלכם שאתם חיים בשלום עם משהו אחר.  (אם רציתם לראות את השמלה עוד, אפשר לראות אותה בפוסט הזה. פה גם רואים את החלק האחורי והמגניב שלה...). 
בתמונה לא רואים את הפצע בברך. לשמחתי. :-)  נפלתי והאמת היא שלא יכולתי ללכת בנעלי העקב המהממות האלה. צלעתי והורדתי אותם די מהר. כל כך רציתי ללבוש את כל ההופעה האלה שזה כנראה השפיע על שיקול הדעת שלי. נפלתי ונקעתי את הקרסול שלי, בגלל המדרכה העקומה שעיריית אשקלון מסרבת לסדר כבר שנים (למרות שאני גרה במה שנחשב לשכונה טובה עם ארנונה מאוד "יפה"). אז לעת עתה הוצאתי את העקבים לפרישה. לצערי. ניתן לזה עוד חודש להערכתי. אבל תכף קיץ ובא לי סנדלים כבר!

פרטים עלי

התמונה שלי
Israel
sometimes all a girl needs is a brand new pair of shoes.... 27 year old law student lives in Israel.

קוראים