‏הצגת רשומות עם תוויות שחר גפני. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שחר גפני. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 22 בדצמבר 2013

spotlight: יום העסקים הקטנים, זרקור על שני עסקים קטנים

לכבוד יום העסקים הקטנים, התבקשנו, בלוגרים כאחד, לקחת חלק בפעילות של לידרס.

לחלק מהעקרונות ולאידיאלים שלי כבר בוודאי נחשפתם, בטח ובטח מי שצופה בי ביוטיב. חלק מהעניין של לא לנסות בבעלי חיים, ולקנות רק מחברות מסויימות גורם לך לחשוב. לאט לאט רוב חברות האיפור נרכשות על ידי תאגידים, וחברות שונות, בעצם שייכות לאותם תאגידים וכולם נמצאים באותם קבוצת שליטה.
נכון, זו חשיבה חתרנית קצת ביחס למה שהתבקשתי לכתוב פה, אבל אני לא יכולה להתעלם מזה, ואני גם מבקשת מכם להקדיש דקה למחשבה.
לחלקכם זה בוודאי יותר קל לעיכול - כי אתם בעצמכם עצמאיים או עסקים קטנים. אתם כבר יודעים שהמצב בישראל של שליטה גדולה בידי מעטים - היא כבר חלק מהנוף הישראלי.

על עיקרון פראטו שמעתם?
עיקרון פראטו שאוב מתוך עולם הכלכלה, ובבסיסו עומד עיקרון של חלוקה של 80-20. לדוג'? 80 אחוז מהעושר בעולם נמצא בידי 20 אחוז מהאנשים בעולם. בדרך כלל, גם נהוג למצוא שהעיקרון הזה רלוונטי לשליטת תאגידים. אלא שבישראל - המצב כל כך קיצוני שזה כבר 90-10. ואם לא היה ברור - 90 אחוז מהשליטה מצוי בידי כ-10 אחוז מהמשק.

נכון שהקמפיין הזה שוגר על ידי תאגיד בעצמו, אבל כנראה שאפילו התאגיד מבין שאם לא נתמוך באנשים הרגילים, העצמאים, כולנו נפסיד. אפילו הם כבר הבינו.
ולכן, בתאריכים 2-3/1/13, נציין את יום העסקים הקטנים. איך? נקנה באותם ימים רק בעסקים הקטנים. בירקן השכונתי ולא בסופר, בבוטיק מקומי ולא ברשת בינלאומית. וכיוצא בזה.

אז אני הולכת לזרוק לכם קצת אור על שני עסקים קטנים פה. כדי שאם בכל זאת לא מצאתם עסק קטן לקנות בו - הנה המלצות.

אופנה: בוטיק ונילה סקי, שרית ברוטמן.
מדובר באחת הולוגריות הגדולות בישראל, שביחד עם חוש טעם וחוש עסקי מפולפל הקימה את בוטיק האופנה ונילה סקי. בזיכרון יעקב, במושבה פסטרולית ממש, בתוך ביתה, הקימה שרית את הבוטיק. היא נוסעת לאיטליה במיוחד כדי להביא את הבגדים שלה, שנבחרים אחד אחד.
נכון שבשלב זה עניין המידות טיפה בעייתי, ולא אשלה אתכם בקשר לכך. אבל מצב האקסוסוריז בהחלט מפצה על כך אם כבר הגעתם לשם. אם אתם בזיכרון יעקב, אתם מוכרחים להיכנס לבוטיק של שרית. כי מילא שהפריטים מדהימים ואיכותיים ברמות שאי אפשר לתאר (מבדיקה אישית), לא רק שהם ייחודים ואין באמת הרבה פריטים מכל דגם (אם בכלל יש יותר מאחד) - אלא שגם המחירים דווקא לא רעים בכלל.




מאפרת: שחר גפני.
אז על שחר בוודאי כבר שמעתן, בהקשר כזה או אחר של הבלוג או הערוץ שלי. ואני לא אשקר על הקשר ביננו. אבל להיכנס לפוסט המלצות - זה כבר בגלל העבודה הקשה שלה.
רוב הנשים בישראל בשלב כזה או אחר ישתמשו בשירותים של מאפר מקצועי. גם אם אנחנו לא סלביות, או דוגמניות צמרת, כשמגיע אירוע, רבות מאיתנו ינצלו את ההזדמנות כדי להרגיש כמו מלכות ליום אחד. אז דווקא בגלל זה חשוב ללכת על מישהי שיודעת את העבודה. מישהי שקשובה.
נכון שהאופציה ללכת על שירותי איפור של חנות איפור כזו או אחרת, קיימת תמיד, אבל כדי שתיקחו בחשבון את הנזק הכלכלי שעושים. עם ראש יצירתי, קשובה ללקוחות שלה, כישרון בלתי נדלה ומשיכה למה שחדשני- כמו שיטת האייר בראש, אתן פשוט לא יכולות לטעות.
http://gafnyshahar.wix.com/shahargafny
ליצירת קשר: gafnyshahar@gmail.com
נייד: 0546733758

בגדול, מדובר בדוג' טובה - נכון שחוסכים כמה שקלים פה ושם, אבל בפועל גורמים לתאגידים לצבור עוד כוח וממון ודווקא באזרח הקטן פוגעים. מה שבסוף מביא לפגיעה בכלכלה כולה, וגם לנו.

ובנימה זו: הנה הסרטון של היום, שהוא הפקה שעבדתי בה כסטייליסטית ביחד עם שחר.



ואם אתם בעצמכם עסק קטן - חשוב לדעת שביום זה אתם מוזמנים ליהנות מחבילת קידום לעסקים ואולי לזכות בפרס בשווי 30,000 שח. לפרטים נוספים היכנו לhttp://www.mako.co.il/special-small-business.



ואתם, מי העסק הקטן שקרוב לליבכם?

יום ראשון, 22 בספטמבר 2013

בלוגריות ישראליות - אופנה מלאה ומידות גדולות

הדיבורים על אופנה מלאה כמשהו שלוקח לקח יותר ויותר משמעותי ברחבי הרשת, הוא לא דבר חדש. נכון, הוא לא קיים פה מאז תחילת הבלוגספירה הפעילה שאנחנו מכירות כיום, אבל אין ספק שהבלוגריות המלאות והשמנות לא איחרו להפציע ברחבי הרשת. למעשה, יש משהו באמירה של בלוגריות מלאה שהתחיל להעלות את עניין האופנה המלאה על סדר היום האופנתי באופן כללי. שחר,
כלומר, קיומם של בלוגים שמדברים על אופנה מלאה ושמנה - גרם לזה שראינו דיבור משמעותי ( גם אם בשוליים) על נשים שלובשות יותר ממידה 40.
השמועה טוענת שהמידה הממוצעת לנשים מתחת לגיל 30, היא מידה 42, ומעל גיל 30 - 44. רק תסתכלו על הנשים המובחרות במקומות מסויימים ותגלו שיש נשים רבות במידות גדולות מאלו.  ולשמחתי, עולם הבלוגספירה הדביק את הקצב. הייחוד של הבלוגים הוא שהם מתבססים קודם כל על אנשים רגילים. מי שפותח אותם, ברוב המקרים הגדול - הם אנשים כמוך וכמוני (ראה, אני בלוגרית :-) ), והקוראים? הקוראים הם אנשים מן השורה, והם אלו שבוחרים את מי לקרוא. כלומר, מעין שבירה של כל תיאוריות התקשורת שלומדים סטודנטים לתקשורת המונים בשנה הראשונה. לא עוד ספירלת השתיקה, לא עוד מעגל של סדר היום שמוכתב על ידי שלושה גורמי כוח בלבד. אלא, עשייה כחלק מהתקשורת. אני כותבת, עורכת ומפרסמת - את עצמי. אני מקדמת את עצמי במדיה החברתית, בעצמי.  אז אני שולטת בתכנים שאני מפיצה, כבלוגרית.

לפני מעל שלוש שנים, התחלתי לעסוק באופנה בבלוג. לא ראיתי עצמי פאשיוניסטה, אלא רק וואנבי. כתבתי בלוגים לפני זה, ובטח ובטח שעסקתי בכתיבה עצמה. אבל אופנה הייתה מישור קצת שונה. לא חשבתי שאני שונה בנוף. חשבתי שאני אחת מכולן. הבלוגריות שקראתי בהתחלה בהתחלה, היו מאוד מצומצמות מאוד. ספי מ way too yellow, ויקטוריה מהסודות של ויקטוריה (הו אהובתי), ושרונה ראובני. גלישה בפורום אופנת נשים על מנת להשתמש בידע ובעיצות של נשות הפורום גם חשף אותי לבלוג של זוהר. אז לחלוטיין באופן בלעדי בפורטל תפוז. ידעתי שמקומי כשמנה הוא ייחודי בעולם האופנה באופן כללי, אבל לא הבנתי עד כמה זה יוצא דופן כשהדבר נוגע באווירה הישראלית.

אתן מבינות קוראות יקרות (או קוראים), בעוד שהעולם כן מקבל בלוגריות אופנה - הרבה יותר גדולות מהמידות הממוצעות, בארץ, משום מה, הדבר נתקע. בלימה חורקת. אומנם לאחרונה ראיתי ניצנים נוספים, אך זה לא מספיק. לא מספיק.

אני מקווה למפות את עולם הבלוגריות המלאות והשמנות בישראל, שלצערי אינו גדול - ולכן פוסט זה. כולי תקווה שהדבר ייתן לכן כיוון, ואולי גם השראה.

שתי הבנות הראשונות שאציין הוזכרו כבר לעיל.

שרונה ראובני, או "יוצאת מהארון- בלוג לא קונביציאלי" בוודאי מוכרות לשנים רבות. נכון, לא תמצאו פה סטילטו וגוזיות סטרפלס במידה 48, אבל כן תמצאו אישה אמיתית שמספרת על שופינג, על מלבושים ועל בולדוגים פה ושם. אהה, וגם חתולסקי שכזה.






השניה, זוהר אברהמי (למרות החתונה כנראה שלנצח תישאר אברהמי), או Little miss sunshine, היא אחת שיש כאלו שאוהבים, יש כאלו ששונאים, ויש כאלו שאוהבים לשנוא. אינני יודעת לאיזה זרם אתם משתייכים - אבל אי אפשר להתעלם מהנוכחות הבלוגספרית שלה, מהרעש שהיא עושה, ומהקריאה שלה ככל שהדבר נוגע לנשים מלאות.


הבאה בתור, היא ענת אלדר. הבלוג שלה The banker, יחסית חדש. ואם פיספסתם אותו - אנא, הגיע הזמן לבדוק אותו. מדובר באישה קריירסטית אמיתית, אימא ואשת איש. אבל אישה. אהה, והיא גם במקרה במידה 44. לא משהו שגורם לה לעצור או להימנע מלהתלבש יפה, נשי ומגובש. מתוקתקת. כן. מתוקתקת. באופן אישי, יש לי אהבה אמיתית לענת משום הקרבה באמצעות פורום אופנת נשים בתפוז, אבל באמת שהדבר מוצדק. היא אחת מהנשים הכי נעימות ואמיתיות שפגשתי בחיי.



את שרון בן שבת, תמצאו דווקא בישראבלוג. קימורים פוטוגניים הוא בלוג שעלה לכותרות בעקבות הקריאה של שרון לחנויות ועל הבעיה במציאת בגדים במידות מלאות. שוב, ייצוג די הולם למידות ה-40 פלוס. עם גזרה די לוהטת לטעמי. חשוב לציין שיש טעם נוסף לבלוג של שרון והוא העובדה ששרון היא גם צלמת במקצועה.



מיכל שטרן, מהבלוג "מוציאים את השלדים מן הארון", היא בלוגרית מלאה מהספקטרום הנמוך יותר. מידה 42 אם זכרוני אינו מטעה אותי. ולמרות שהאג'דנה של הקשיים פחות מתעוררת בכתיבה שלה, אין ספק שהיא מעניקה לנשים קצת יותר מלאות, השראה אופנתית. היא גם תופרת ועושה DIY - כלומר, בניגוד אלי, מציעה גם טאצ'ים אישיים בלבוש שלה. :-)






כמובן, שאני אציין את עצמי. מירי קלסון - חתולת האופנה.  שמנה במידה 44-46, כי גם במידה 44 אפשר לאהוב אופנה. חובבת חתולים, איפור ונעלי עקב (לא בהכרח בסדר הזה), ושמחה להיות עצמה.



מעבר לששת הבלוגים האלו, יש ניצנים נוספים של בלוגריות מלאות ושמנות נוספות. ניצנים שאני שמחה לראות והייתי שמחה לראות עוד.

ראשית, אני מפנה אתכם לבלוג של שחר גפני. "יומנה של מאפרת". כחברה קרובה, אני נהנת לעשות שופינג בשבילה. אני נהנת לדחוף אותה לכיוונים חדשים, ולהציע הצעות קצת שונות מהסטנדרט האוהלי שרוב חברות האופנה המלאה היו רוצות שנלבש כנראה. כמובן שהשינויים נעשים לגמרי בכוחות עצמה. היא נכונה ונבונה, והכל קורה רק כי היא נכונה לקבל את העיצות ולנסות דברים חדשים. אני לא מאמינה שהבלוג שלה יעשה המרה גמורה לעולם האופנה, אך בתור מתלבשת במידה גדולה - זה יהיה נחמד לראות פוסט שבועי/דו-שבועי/חודשי על מלבושים, עיצות וחוויות.

שנית, אני מפנה אתכן לבלוג של טל חמלינצקי Phoenix Black. שוב, שותפה לאהבתי לאיפור, ומוכשרת בטירוף. סיפרתי לה שהייתי שמחה לראות יותר דברים שקשורים לאופנה אצלה, והיא סיפרה לי שהיא הייתה שמחה לעשות יותר. אז הנה. תעשי  יותר! :-)  אין לי ספק שעם דחיפה קטנה היא גם תתחיל לפרסם ולהעלות יותר.



שלוש נוספות, שנמצאות כנראה בקטגוריה של התעשייה עצמה הן ריי שגב (דוגמנית למידות "גדולות"), גאלה גטייל ויעל רגב מקלבה אין גלאם טאון.



כמו שאתן חוזות, הרשימה קצרה מאוד. קצרה מדי. ואני תוהה איך זה שישראל מתחזקת מעצמות אופנתיות לא קטנות, עם מותגים רבים למדי, ועדיין - מספר הבלוגריות אופנה הישראליות מתרבות ואילו בלוגריות האופנה המלאות נשארות מועטות במספר.
אם החששות לגבי איכות וכיוצא בכך מדאיגות אתכן, אני מזכירה לכן. בלוגים הם אישיים שלכם. הם לא חייבים להיות מושלמים, וניסיוני מלמד שאם מתחילים לייצר תוכן, הוא גם משתפר עם הזמן. בעוד שאם לא מעלים בתואנה שהאיכות לא משהו ולא תעלו עד שהאיכות תהיה גבוהה - בעצם, לא תעלו אף פעם תוכן.

אם פיספסתי בנות במידה 42 ומעלה, או בנים לצורך העניין, אתן יותר ממוזמנות להשאיר קישור לבלוג רלוונטי כתגובה כאן. אשמח לראות עוד בלוגים ישראלים מלאים. 

פרטים עלי

התמונה שלי
Israel
sometimes all a girl needs is a brand new pair of shoes.... 27 year old law student lives in Israel.

קוראים