כתבה בלאישה, 17.8.15 - בלוגריות במידות גדולות

השבוע, התפרסמה בלאישה, כתבה על בלוגריות אופנה במידות גדולות. נפל בחלקי להיות אחת מארבעת הבלוגריות שהתראיינו לכתבה הזו. אומנם הצטלמנו לכתבה בשלהי אפריל, אבל תיזמון הוא חלק מהסיפור וכשפרשת קסטרו-אתי רוטר-לא בא לי למכור לשמנות, פרצה זה כנראה היווה את הרגע הנכון לפירסום. 

האמת שמעבר ל"מפגש פסגה" וארוחת צהרים מענגת עם מיי (גרף), הפוטשופ הקבוצתי היה פשוט משעשע.... מלא פוזות מפגרות וניסיון אדיר ליצור כימיה ויזואלית בין ארבעתנו..... דבר לא פשוט... אומנם בסוף התמונה הקבוצתית הייתה הרמונית מאוד מבחינתי, אבל בדרך גם עברנו דרך זה....

התחושה היא שפתאום מידות גדולות מקבלות עוד אחת מהדחיפות ההן. וזה עדיין מרגיש לי נהדר ולא נהדר. 

אנחנו עדיין לא נמצאים במקום ששאר העולם בבלוגספירה נמצא וגם שם אני עדיין לא מרגישה שקוראי בלוגי אופנה קוראים בלוגי אופנה פלאס סייז כמו שאני, כפלאס סייזית קוראת בלוגים שהם לא פלאס סייז. כלומר, זה נראה לי לגיטמי לחלוטיין להסתכל על בלוגריות במידה 0 ולשאוב מהן השראה. וכך, לא רק אני. אבל בשביל שמישהי במידה 0 תסתכל על בלוג כמו שלי בשביל השראה? לצערי אנחנו מאוד רחוקים מזה. 

הדיבור על מידות גדולות בארץ ממשיך לתפוס כותרות מדי פעם. 

כשמידה 42 נחשבת לגדולה, וכשיש התבטאויות מנשים שאמורות להיות אחת מהנשים הכי חזקות בתחום האופנה בארץ, על כך שמעל מידה 42 זה לא נראה טוב, מעידות שמשהו מאוד קלוקל. 

קודם כל, אני בסקיני באופן אישי נראית מעולה. 

שנית, יש דברים שנראים הרבה יותר טוב דווקא על מישהי במידה 44 מאשר על 34 (זוכרים מה כתבתי על גל גדות והטוסיק או המחסור בו ליתר דיוק?) 

שלישית, וכל הזמן אני חוזרת לזה. יש כסף בפלאס סייזיות. כי זה לא איזה חלק קטן ושוק שלא קונה. די להיפך. 

השמועות רוחשות מתחת לפני השטח ונראה שיש כמה רשתות שמתחילות "לבשל" משהו. ובאמת הגיע עד הזמן. וגם אם לא? 

לשמחתי הרבה, במהלך ה-4 שנים האחרונות התחילו לצוץ עוד ועוד אופציות מלבד אסוס. ורשימה מרוכזת עוד תבוא. אבל ממליצה בינתיים על רגל אחת לבדוק את: 

צילה-תפור עליך

נומה - numa

טלי שרף - TALIA

טונשינו (חכו לפוסט שתכף עולה עם השמלה המדהימה!)

Honey B by Inbal Mimran

וכמובן, So simple

סדנת סטייילינג - למה לי ולמי זה כן מיועד?

לשמחתי החיים הביאו אותי למקום שבו בגדים הופכים למקור הפרנסה שלי. זה נשמע כמו חלום לנשים רבות, במקום שבו בדרך כלל אנחנו רואים חור שחור (או ליתר דיוק, הגברים שלנו), אני מוצאת שיש מקום להתפרנס. וילה בסביון לא אבנה מזה, אבל אוכל להתפרנס בכבוד.

המקצוע שלי הוא יותר מרק להלביש מישהי ולהגיד לה "קחי", ורק מי שעוברת את ההליך הזה, או שבקיאה בו יכולה להבין שסדנת סטיילינג היא הרבה יותר מהוראות לבוש. לפחות בעיני.
נכון, אני יכולה להגיד לך "תבליטי מותן", ויכולה להגיד ללקוחה "תלבשי את החליפה האפורה הזו ככה". אבל אני רוצה שכל אישה, ולא משנה מה רמת היכולות שלה מבחינה אופנתית, תוכל לפתוח איזושהי סוג של אינטלגנציה אופנתית. יש נשים שיכולות יותר מאחרות, אבל זה לא אומר שכל אחת יכולה לעשות משהו לשפר את הדרך שבה היא רואה את עצמה ואיך שהיא מלבישה את עצמה.

סדנאות סטיילינג יכולות להתאים לנשים רבות;  לכאורה, נדמה לנו שהאישה שמיועדת לסדנאות סטיילינג, היא כזו שלא יודעת כלום על אופנה ומחפשת פתאום להיות טרנדית בהיסטריה. האמת היא שסדנאות סטיילינג מתאימות להרבה סוגים של נשים, בשלבים שונים של החיים שלהם ועם סוגים שונים של מבני גוף.

הרבה פעמים סדנאת הסטיילינג היא יותר מרק אופנה, היא ממש לשנות את תדמית הגוף של הלקוחה כלפי הגוף שלה עצמה. לצערי הרב, בעידן של היום, בעיות תדמיות גוף, הולכות ורק גוברות, והן אינן נחלת נערות צעירות ובעלות הפרעות אכילה בלבד. הן נחלת רוב הנשים באשר הן.


לכן אני מאוד משתדלת להציע סדרת מפגשים, סדנא ייעודית עם תוכנית ברורה, אבל היא מאוד גמישה. אחרי המפגש הראשון עם הלקוחה, אני מתקנת את התוכנית הבסיסית ומתאימה אותה בדיוק ללקוחה שלי. יש מפגשים שהיא לא צריכה. יש מפגשים שהיא צריכה אחד כפול וכולן צריכות למדוד בגדים. חייבות.

ייחוד נוסף שאני מציעה, שתמיד ראיתי כברור מאליו, הוא משהו שלא במצוי אצל כולן; הפגישה האחרונה נועדה להיערך כחודש וחצי עד חודשיים לאחר המפגש שקדם לה. הרעיון הוא לשפר ולתקן את הקיים. אחת מהבעיות שאני מאוד מקפידה היא להציע את המפגש הזה, והוא חינמי, וכלול במסגרת הסדנאות. נשים רבות חושבות שהן לא צריכות את זה, כיוון שההליך כבר נעשה. אבל הליך סטיילינג הוא משהו הדרגתי. יש לי אפילו לקוחה, שפוגשת אותי פעם בשנה, לריענון ומסע שופינג לקראת האביב. "זו המתנה שלי לעצמי. אני דווקא מוציאה פחות כסף אבל מתלבשת הרבה יותר".

אני אדם מאמין באופן כללי. ובאמונה היהודית ישנה תפיסה של "ברכה בפרנסה". אנחנו יכולים להרוויח כסף ולעשות כסף בצורות שונות. אבל הכסף שיש בו הכי הרבה ברכה בשבילי היא העבודה הזו, שהיא הרבה יותר מעבודה. לראות מישהי פתאום מסתכלת על עצמה כמו שהיא צריכ הלהסתכל על עצמה, מישהי מחייכת ומצטלמת אחרי שלא הצטלמה כבר שנים. מישהי ששמחה בגוף בן ה-40 שלה יותר משהיא שמחה בגוף בן ה-16 שלה - בשבילי זה האושר הכי גדול שיש.
זה היה הדבר שהיה לי קושי לא קטן בלקבל אותו. מבחינת התפיסה שלי, הסטיילינג שעשיתי לחברות, לאימא, ולמכרים (גם אם בתשלום סימלי בהתחלה) - היה משהו שעשיתי כדי לשתף את האהבה שלי וכדי לעזור לאחרות לראות את עצמן, אבל באמת לראות את עצמן.

עכשיו זו הקריירה שלי באופן רשמי.
אם עקבתן, אתן יודעות שעבדתי בלידרס. לפי פרוייקט, אבל כמנהלת הקהילות. התפקיד שהיה חדש למעשה כשאני התחלתי איתו, קרם עור וגידים ולמעשה עבר שינוי לפי העבודה עצמה. לאור העובדה שבחרתי להצמיח את עסק הסטיילינג שלי, לא יכולתי לתת ללידרס את הזמן שהעבודה האינטסיבית דרשה. אז למרות שנהנתי לעבוד מול בלוגרים ישראליים מופלאים ומגוונים, נאלצתי להחליט החלטה. אבל, אני שלמה עימה, ואני יודעת שמיריK סטיילינג, הולך לעשות חיל.

בסופו של דבר, בגדים הם הרבה יותר מבגדים, ואת שווה הרבה יותר מ"סתם בגדים" - כי מגיע לך אופנה. אני רק פה לעזור לך לראות את זה :-)


לדף המקצועי שלי - מירי k סטיילינג.

ביוטי סיטי 2014 - שווה להגיע או לא? {Hebrew post}

אז כיוון שאני קוראת יותר משאני כותבת, אני יודעת שהתשובה לשאלה זה מה שמעניין את כולם ואני מציעה אותה מההתחלה.
כן, בגדול שווה להגיע. אבל אם אתם מחפשים רק את הדילים הטובים ביותר ולא גרים בתל אביב, אולי תשקלו שנית.
בכל זאת, אני לא אגיד לכם שלא כדאי. כמו הרבה דברים בחיים, יש דברים שיש להם ערך מוסף. זה אחד מהם.  זה אירוע גדול, במתחם ענק, עם כל החברות איפור שיש תחת מטריית סופר פארם (ובטח שכבר שמתן לב - לא כל סניף מציע את כל המותגים....), עם מחירים לא רעים בכלל וחלקם אפילו טובים במיוחד, ואירועים לאורך 4 הימים של האירוע.

אומנם קיוותי להעלות את הפוסט הזה כבר אתמול על מנת שתוכלו להחליט מראש אם להגיע או לא, אבל אירועי היום השפיעו והחלטתי לחכות יממה. האיפור לא יברח.

הפוסט הזה מחולק לשניים. ראשית אירוע הגאלה שהתרחש ביום שני בערב. מודה ומתוודה, לאור העובדה שהמצב הרפואי שלי בכי רע (בלשון עדינה), כמעט ושכחתי מהאירוע עד היום שלפני.
גם ההזמנה לאורחת שלי הגיעה רק באותו יום עם אישור וודאי למחרת. (אם תהיתן, זו סיוון מהמדריך לקניית קוסמסטיקה ברשת...;-)

לאירוע הוזמנתי מטעם היח"צ המדובר, זאביק דרור. שנה שעברה הגעתי כנספחת של חברה, ועדיין יכולתי לחוש בביקורת שנה שעברה, לא רק בעיניי אלא גם בעיני אחרים.  מה שהגביר את הצלחת האירוע לטעמי השנה.
האירוע מתקיים במרכז הירידים (יענו' - גני התערוכה) וכולל, שופינג (כמובן), אוכל בהשראת הקונספט, מינלגינג וחברות, תצוגת אופנה מתובלת במספר נאומים והרבה אטרקציות לאורך המתחם.
הדבר הראשון שהיה ברור היה העובדה שהמקום לא היה עמוס כמו שנה שעברה. בקושי יכולנו לזוז שנה שעברה. כך לפחות לתחושתי. אין לי מושג לגבי מספר המוזמנים אשתקד או השנה, אבל הכל תקתק. ברמה של כרטיס החנייה אפילו, וכל מי שבאנו עימם בקשר מטעם היח"צ היו נעימים.

אומנם אני לא חובבת אוכל יפני, אבל אם אתם כן, אין ספק שהאוכל היה ברמה. שנה שעברה הנקודה הזו גם לקתה בביקורת מסויימת, וחובבת אוכל שכמותי הלכה לאכול אחר כך במסעדה. כמובן. השנה, הסתפקנו בארטיק קרח בתחנת הדלק. :-)
חשוב לציין שבמהלך האירוע יש אוכל בהשראת הנושא, ויהיה ניתן להשיג סושי ומגוון מאכלים יפניים (ממסעדת FRAME) לצד בית קפה רגיל. (לאנשים כמוני). :-)



כמובן שזו הייתה הזדמנות בשבילי להיראות, ולמרות ההתלבטות בימים האחרונים, החלטתי בסוף ללכת ALL OUT, והפגזתי בשמלה ונעלי עקב למהדרין. :-) כפי שניתן לראות.

האיפור:

מייקאפ: ביוטיקר / ברונזור: too faced / ריסים (!): E-BAY / צלליות: רובן מפלטת  a few of my favorite things - Too faced / פיגמנטים: ביוטיקר+ וואו / איילנר: ביוטיקר / גבות: תערובות שונות ומשונות. :-P

קיבלתי מחמאה עצומה במהלך הערב, כשמישהי החמיאה על האיפור והייתה בטוחה לרגע שזאת הייתה העבודה של שחר. :-)

משתטה עם שלומית.... היה מתבקש. :-) 

מירי מצהירה: אני לא יודעת עליהם כלום, חוץ משיר אחד (בערך) ושלאחד מהם קוראים הארי.

שוב, אני משתטה. 

אני לובשת: 

שמלה: ASOS / נעליים: Nine west / קלאץ': ASOS /עגילים: המשביר לצרכן

ועכשיו לעצם הביוטי סיטי, ומה תוכלו למצוא בו:
נקודה שלא הספקתי איכשהו לבדוק, הייתה חנות הקונספט. אז אם יוצא לכם לבקר שם - ממליצה לכם לעיין בניחותא ולספר לי אם מצאתם משהו מעניין. :-)

הבגדים! לפי הקומינקט זו השנה השנייה שיש שיתוף פעולה עם החברה משנקר. הבגדים מוצגים על תצוגת אופנה על הבמה בערב הגאלה ולאחר מכן הם מוצגים באירוע עצמו (שנה שעברה זה היה שתי נישות גדולות והיה ניתן להסתכל, לקרוא, לראות את הפרטים מקרוב... - בקיצור, לכו לראות. אני מתחברת מאוד לדברים האלה וזה בדיוק מסוג הדברים שנותנים לי את הנופך הנוסף).

חוץ מזה, עוד נקודה ששווה לבדוק היא כל האירועים מסביב. מה שמתרחש על הבמות והבמה המרכזית, ושווה אולי לתכנן להגיע דווקא כשיש משוה שיעניין אתכן.

אחת מהבעיות היחידות שאני כן יודעת להצביע עליהן היא הדיילות. נכון, אלה הדיילות הכה מפורסמות של סופר פארם. בסך הכל הן היו בסדר, אבל נראה שסיפקו מעט מדי פר דוכן לאירוע בסדר גודל כזה.

ולבסוף, המחירים - שווים? 

ברור שלא ערכתי סקר שוק מוקפד ודקדקני לפני כתיבת הפוסט הזו, והרשמים הם רק הרשמים הכלליים שלי. והם שהמבצעים טובים, עד טובים במיוחד. אבל כמו תמיד, דעו מה אתן קונות.
יכולה לספר לכן שאת הקנייה שלי ערכתי אצל קרליין, והצלחתי לרכוש ב-204 שקל: מייקאפ (קצת יקר לטעמי ב-80 שקל אבל זה התאזן כנראה מול השאר), עיפרון עיניים, סט רביעית צלליות, אודם ומגבונים להסרת איפור.

יכולה לספר שנצפו גם מבצעים טובים במיוחד אצל רבלון, סופט טאץ' וממה שנמסר לי גם קלרינס ולנקום לא איכזבו.

בושם חדש לאייסימיאקי (בהנחה שלא שחתתי את השם), ועוד ברוח הערב...;-) 

ולסיום, כמה בודדות מהאירוע על הבמה:

So Simple - מותג אופנה ישראלי למידות ביניים 40-48

בשבוע שעבר נפלה בזכותי האפשרות לקחת חלק בהשקה/מסיבת בלוגריות של מותג אופנה ישראלי. המותג, שנקרא So Simple, מגיע אלינו מבית היוצר של דפנה לווינסון. מותג שמעולם לא לקחתי בו חלק, בהיותי נעה בין המידות 42-48 מגיל 20. (בתיכון הייתה נקודת זמן שגם הייתי 40 אם אתן תוהות....;-). 

 כשהשתחררתי מהצבא היה לי בארון, אחרי ניפוי חולצה אחת ושתי חצאיות. ואז לאט לאט, מהרגע שבו התחלתי לעבוד למעשה - הארון שלי התחיל לגדול. בהתחלה ממש היה מותג ואפנה אחד שהשתלט לי על הארון. ג'אמפ. 

הוצאתי הרבה בגדים נפלאים, הרבה בייסקים מהם. אבל גם הוצאתי הרבה מאוד כסף. אני זוכרת כמה שמלות שעלו לי כל אחת 500 שקל. אבל זה היה הנורמה. וגם ככה לא היה לי מבחר. 

עם השנים הדברים השתנו. אני קונה ברשת אחת המון, ואני גם קונה המון ברשת. בפירוש, גם השוק השתנה. המחירים ירדו. שמלות שפעם היו מתומחרות ב-500 ש"ח, היום מתומחרות ב-350 לכל היותר. השוק לא עיוור, הוא קולט שמסביבו, הצרכן הישראלי מתחיל לקנות בחו"ל, ובאאוטלטים ולא חסרות אפשרויות. גם לא במידות 40+.

So simple, קם בעקבות חלל מסויים שנפער בשוק הישראלי. מתאים לי וג'אמפ הלא ברורים. מתאים לי אומנם הגיעו עד מידה 52 (54?), וג'אמפ עד 48 בקירוב, אבל בתור מי שפעם קנתה המון בזו האחרונה (מתאים לי מעולם לא זכו בשקל מכספי פשוט כי לא מצאתי שם מעולם דבר) - הפעם האחרונה שקניתי משהו בג'אמפ היה לפחות לפני 3 שנים. אם לא יותר. 

אני צרכנית רשת גדולה, כי אני רוצה לקבל את הדיל הטוב ביותר ואת המבחר העצום ביותר והחנויות בארץ פשוט לא קלעו לזה. 

כשאני לוקחת לקוחה לסיבוב קניות, אני מכוונת מטרה. עושה קצת מחקר על המקום אליו אנחנו הולכות (יש רשתות שכל סניף בעל פריטים שונים), אבל פחות או יותר יודעת לאיזה חנויות לכוון. הכל קצת חוזר על עצמו, וזה בלי קשר לטווח המידות ביניים. זה לא אומר שאין בגדים, זה לא אומר שלא מוצאים דילים. אבל תמיד התחושה היא שיש קצת פחות היצע למידות הבינים (שלא לומר מידות גדולות). 

אני תמיד שמחה ללכת להשקות של מותגי אופנה. אני אוהבת את האינטרקציה של בלוגריות, אוהבת לראות את המותג מקרוב, ולדעת שאני יכולה לכרכר על הבגדים כשהסביבה שלי מבינה שאני מסתכלת על כמה שיותר כדי שאוכל לכתוב ולחוות, ושזה בסדר. שאני לא הולכת לקנות כל בגד שאני רואה. 

So simple, קם ממש לאחרונה, ולמותג הצעיר יש בסה"כ קטלוג אחד. אם להיות כנה, המותג נראה מאוד מבטיח. ואלה הסיבות התכלסיות ללמה אני חושבת ככה:

• היצע מטורף של בגדים. לפחות 2-3 סגנונות, ובכל סגנון, שלל בגדים וגזרות. ועדיין- הכל מגובש, ולא נראה כמו בליל סמרטוטים - מלכודת שמאוד קל ליפול לתוכה. ברור שמאחורי הבגדים והעיצוב הושקה מחשבה והורכבו קוליקציות מגובשות. אבל אני בהחלט נהנת מהעבודה שהחנות הזו יכולה לפנות ליותר מסגנון אחד של אישה. 
• גם צעירות וגם מבוגרות יותר יכולות למצוא את עצמן בחנות. אולי לא הזקנה בבית האבות שאוהבות חליפות שאנל, אבל בהחלט פלח אוכלוסיה לא קטן. אם ובת בהחלט יכולות להיכנס ולקנות שמלות לחתונה קרובה, ועדיין לשמור על הייחוד של כל אחת מהן. 
• שורטסים במידה גדולה! יש לא מעט חנויות שאומנם מציעות לנו, הביניימיות, בגדים, אבל איכשהו, שורטס, נגמרים איפשהו במידה 42, לכל היותר 44. קצרה. השורטס בחנות הזו מגיעים עד מידה 48, והם לא קצרצרים. 
• ההכרה שנשים מעל מידה 40, מגוונות מאוד. אולי אפילו יותר מנשים פחות עגולות ופחות שמנות. ההוכחה לכך טמונה בתמונות "התאומות שלי". :-) ענת אלדר וקשת זאבי התנדבו לניסוי (בלי לדעת כנראה...;-)). יש דברים שאני נראית בהם סוף הדרך. ויש דברים - שלא. :-P ועדיין - יש מספיק מבחר לכל גזרה. כל אחת תמצא שם משהו.

• המחירים! בואו נדבר דוגרי - הסיבה שאנחנו קונות בחול זה כי אנחנו רוצות לקבל כמה שיותר בכמה שפחות. ובארץ... זה לא תמיד אפשרות. אז כאן המחירים נעו לעד 300 ש"ח לשמלה, המכנסיים והחולצה שבתמונה - ביחד, עלו 270 שקל. (וזה בלי המבצעים, ויש מבצעים!)
• הטיעון הכי חזק שאני הולכת לכתוב פה, הוא משהו שאני תמיד בוחנת. הזרועות! זה נראה לכם אולי שולי, אבל כשאת גדולה, הפלא ופלא, לא רק החזה וההיקף גודלים, גם הזרועות. ואני, שמנה ממוצעת בזרועות. כלומר, הן לא רזות באופן חריג, אבל הן גם רחוקות מלהיות חריגות לקצה השניה. ועדיין. איכשהו יש משהו בתפירה, בנקודת התפר שם בבית השחי... שחונקת את הזרועות שלך. הפחד הזה שעוד רגע תנופפי למישהו ואת תשמעי את הצליל של "הקחחחח...." של הבד הנקרע איפשהו שם בזרוע. ואם זה סינטטי וחזק, אז פשוט תמותי מחום ואי נוחות והגבלת תנועה באופן מאסיבי. אבל פה, כל מה שלבשתי עם שרוול - לא סבל מזה בכלל. אלו שנכחו אולי זכו לראות אותי מתנהגת כמו טחנת הרוח. נו טוב, זו בדיוק הסיבה. :)
• עוד טיעון שאני אוהבת להדגיש זה שמדובר בעבודה עברית. על פי דברי החברה, הבגדים נתפרים במתפרות בישראל. לא בסין. (בינננו, זה גם מצמצם את האפשרות שתמצאו את אותו בגד באלי אקרספרס אחר כך...;-))

מעבר לנקודות האלה יש שני דברים נוספים: 

הראשונה היא הקשב והנעימות של בעל החברה. הדבר לא נעלם ממני לעולם וכשאני מרגישה שבעל חברה מקשיב ללקוחות ו/או לבלוגריות בתחום - אני הרבה יותר מעריכה אותו כבעל חברה - אבל גם חושבת שמדובר באדם אינטלגנטי במיוחד.  תבונה ששמתי לב אליה שכשמדובר באנשים נחמדים, הרבה פעמים הם אינטלגנטים. גם אם זה נובע מסיבה כלכלית נטו (ולא הרגשתי שזה המקרה פה), אדם חכם ישכיל להיות נחמד ולהקשיב. אם הוא לא ימכור לי מה שאני רוצה, אני לא אקנה והוא לא יעשה כסף. נכון?

נקודה נוספת היא העובדה ששתי הדוגמניות בקטלוג רזות להחריד. לפי בעל החברה יש מחסור בדוגמניות מלאות בארץ. אני מאמינה לו אבל גם אמרנו לו שנוכל להמליץ לפחות על שתי בנות. (ואם טל פיניקס קוראת את זה - אז אם האוזניים שלך בערו שבוע שעבר בשעות הערב - זו הסיבה, הומלצת בשמחה לא רק על ידי...;-))

מה לעשות, אני לא דורשת שקטלוג יכיל בתוכו אישה שמנמנה, אבל אני כן חושבת שמן הראוי להביא דוגמנית במידה של המותג. כשמרינה מקסמליאן מדגמנת במידה 36 בגדים למותג שהמידה הכי קטנה שלו היא 38 (וגם ככה זה לא קהל היעד המרכזי) זה לא מוכר לי כלום. מעין קרת אולי נהדרת (ואני מתה על השיער שלה) ותבורך על הפעילות שלה, אבל אני לא רואה אותה בתור מישהי שתמכור לי, אישה במידה 44-46 בגדים. היא עדיין מתקשרת אצלי בראש לאנורקסיה. ולדוגמניות רזות מדי. 

בסופו של דבר, אני אוהבת קניות ברשת, אבל בתור אשת מקצוע שלוקחת לקוחות לסיורים, ברור לי שהרבה נשים עדיין מעדיפות לקנות פיזית. אצל חלקן הדבר נובע מרתיעה גמורה בכל הנוגע לקנייה רשתית ואצל חלק אחר, זה חלק מהחווויה של אופנה, מרקמים, ריחות ובילוי. 

איכשהו פספסתי את זה, אבל המותג הקים לו כבר 15 סניפים, כשבקרוב מאוד סניפים בבאר שבע ובאשדוד. סניף נוסף שקרוב אלי הוא רחובות. נקודה אהובה עלי במיוחד לאור העובדה שכבר יצא לי להסתובב שם עם 2 לקוחות. 

יכולה להבטיח לכן שאני אחזור לשם ואני כבר מתכננת שם קנייה על עוד 2 שמלות.... :-P 

שימו לב שמציעים לכן קופון שווה במיוחד בהרשמה בלינק הזה (שנבדק על ידי והוא אכן אוטנתי...;-))

bit.ly/1jqfraT(ההטבה מאפשרת לכן תשלום של 200 שקל על קנייה בשווי 300 שקל. שווה!). 

לגבי מה שאני בחרתי? :-) הכל בפוסט הבא שאחרי זה... 

באיחור משווע - קולקציית הגרה לחורף 2014

יש חנויות שכשאני עוברת עליהם או חושבת עליהם ברטרוספקטיבה, אני חוזרת אחורה בזמן. ראש אינדיאני לדוג'. אבל גם הגרה היא לגמרי החנות הזו. משהו מהנעורים המוקדמים שלי, שלא היה רלוונטי אלי אז. ובזמננו אנו - לא נפל בחלקי להיחשף אליהם.
כשהוזמנתי לבדוק את חנות הדגל שלהם, להכיר את מעצבת הבית, ולקבל הדגמה מדוגמנית הבית, רונית אלקבץ וכן דוגמנית נוספת (מהממת!), שמחתי. אני תמיד אוהבת לראות דברים חדשים.

בגדול, יצאתי מהגרה עם שלושה פריטים חדשים בסופו של דבר (חשבון הבנק זעק אז, עכשיו אני כבר בעוצר.:-( ) אבלח שלושה פריטים משגעים שתוכלו לראות להם הצצה ראשונית בסרטון שיובא כאן בסוף הפוסט - סרטון הול קניות בגדים. בהמשך יש גם תיכנון להעלות סרטון לוקבוק לסקרניות.

אז הגרה. מה ומי.
אחד הדברים הכי חשובים לציין בעיני הוא שכאן הגרה מעדיפה להתאים עצמה קודם כל למידות הביניים. כל בחורה במידה 42-44, ומעלה, מכירה את התופעה של חנויות בגדים שמצהירות שיש להן אפילו עד מידה 50/52/54, אבל בפועל, הרבה מהדגמים נגמרים איפשהו שם.... במידה 40 או 42.:-/
מדברי המעצבת הכה מקסימה, שיצא לי לדבר איתה במהלך האירוע, הם מעדיפים לשים את הדגש דווקא על מידות הביניים. מה זה אומר? שרוב הסיכויים שתמצאו את מבוקשכם דווקא אם אתן במידות האלה, ולאו דווקא למי שבמידה 38.
חשוב לציין גם בהקשר זה - שהמידות נעות בין 38-54.

הגרה הייתה החנות הראשונה החורף שלא חטפתי דיכאון בכניסה אליה. אני לא אוהבת קולקציות חורף, זה תמיד מדכא אותי. כל השחור הזה עושה לי איכסה בעיניים ורע בלב. כבר דיברתי על זה לא פעם שדווקא בחורף אני נמנעת משחור. מספיק לי להיות בSAD כמו רוב האנושות. לא צריכה תוספות חיצוניות.

מה שמדהים בקולקציה בעיני היו המרקמים. מעבר לזה, ברור לי שקהל היעד הוא קהל יעד קצת יותר מבוגר, לאישה ולא לנערה-ילדה. למי שמחפשת לבוש חכם אבל נוח. זה לא אומר שמישהי בת 20 לא תמצא שם פריטים משלימים. אבל קשה לי להאמין שתמצאו שם חצאית בטן או דוג' ג'ונגל מטורפת על ג'ינס מודפס.
אבל שוב, אני חוזרת לעניין המרקמים.
הצבעים השולטים בחנות (כפי שתוכלו לראות מהתמונות שלי), הם שחור-שמנת-אדום/בורדו. יש כל כך הרבה דגמים אחרים שלא תפסתי במצלמה ורק כשחזרתי לאחר מכן לסניף שלהם בראשון, והיה לי זמן ממש להביט, רק אז ראיתי וקלטתי. לצערי נאלצתי להסתפק ב-3 פריטים. אבל בהחלט היו ברשימה עוד 4. כולל ג'קטים, שכמייה מדהימה ועוד.

הערה אחת לסיום, המחירים ממש טובים בפועל (אני לא אוהבת לצטט את מחירי הקולקציה הרשמיים, במיוחד כשאני רואה שיש מבצעים טובים לחנות, ואני כבר רואה שיש מבצעים טובים ולכן אני מעודדת רכישה עכשיו! רוצו-אוצו!), והכל מיוצר בארץ לדברי מחלקת השיווק.

----

לאתר החברה ורשימת הסניפים:

http://www.hagara.co.il/