יום שלישי, 27 במאי 2014

So Simple - מותג אופנה ישראלי למידות ביניים 40-48

בשבוע שעבר נפלה בזכותי האפשרות לקחת חלק בהשקה/מסיבת בלוגריות של מותג אופנה ישראלי. המותג, שנקרא So Simple, מגיע אלינו מבית היוצר של דפנה לווינסון. מותג שמעולם לא לקחתי בו חלק, בהיותי נעה בין המידות 42-48 מגיל 20. (בתיכון הייתה נקודת זמן שגם הייתי 40 אם אתן תוהות....;-). 


 כשהשתחררתי מהצבא היה לי בארון, אחרי ניפוי חולצה אחת ושתי חצאיות. ואז לאט לאט, מהרגע שבו התחלתי לעבוד למעשה - הארון שלי התחיל לגדול. בהתחלה ממש היה מותג ואפנה אחד שהשתלט לי על הארון. ג'אמפ. 

הוצאתי הרבה בגדים נפלאים, הרבה בייסקים מהם. אבל גם הוצאתי הרבה מאוד כסף. אני זוכרת כמה שמלות שעלו לי כל אחת 500 שקל. אבל זה היה הנורמה. וגם ככה לא היה לי מבחר. 

עם השנים הדברים השתנו. אני קונה ברשת אחת המון, ואני גם קונה המון ברשת. בפירוש, גם השוק השתנה. המחירים ירדו. שמלות שפעם היו מתומחרות ב-500 ש"ח, היום מתומחרות ב-350 לכל היותר. השוק לא עיוור, הוא קולט שמסביבו, הצרכן הישראלי מתחיל לקנות בחו"ל, ובאאוטלטים ולא חסרות אפשרויות. גם לא במידות 40+.

So simple, קם בעקבות חלל מסויים שנפער בשוק הישראלי. מתאים לי וג'אמפ הלא ברורים. מתאים לי אומנם הגיעו עד מידה 52 (54?), וג'אמפ עד 48 בקירוב, אבל בתור מי שפעם קנתה המון בזו האחרונה (מתאים לי מעולם לא זכו בשקל מכספי פשוט כי לא מצאתי שם מעולם דבר) - הפעם האחרונה שקניתי משהו בג'אמפ היה לפחות לפני 3 שנים. אם לא יותר. 

אני צרכנית רשת גדולה, כי אני רוצה לקבל את הדיל הטוב ביותר ואת המבחר העצום ביותר והחנויות בארץ פשוט לא קלעו לזה. 

כשאני לוקחת לקוחה לסיבוב קניות, אני מכוונת מטרה. עושה קצת מחקר על המקום אליו אנחנו הולכות (יש רשתות שכל סניף בעל פריטים שונים), אבל פחות או יותר יודעת לאיזה חנויות לכוון. הכל קצת חוזר על עצמו, וזה בלי קשר לטווח המידות ביניים. זה לא אומר שאין בגדים, זה לא אומר שלא מוצאים דילים. אבל תמיד התחושה היא שיש קצת פחות היצע למידות הבינים (שלא לומר מידות גדולות). 

אני תמיד שמחה ללכת להשקות של מותגי אופנה. אני אוהבת את האינטרקציה של בלוגריות, אוהבת לראות את המותג מקרוב, ולדעת שאני יכולה לכרכר על הבגדים כשהסביבה שלי מבינה שאני מסתכלת על כמה שיותר כדי שאוכל לכתוב ולחוות, ושזה בסדר. שאני לא הולכת לקנות כל בגד שאני רואה. 

So simple, קם ממש לאחרונה, ולמותג הצעיר יש בסה"כ קטלוג אחד. אם להיות כנה, המותג נראה מאוד מבטיח. ואלה הסיבות התכלסיות ללמה אני חושבת ככה:

  • היצע מטורף של בגדים. לפחות 2-3 סגנונות, ובכל סגנון, שלל בגדים וגזרות. ועדיין- הכל מגובש, ולא נראה כמו בליל סמרטוטים - מלכודת שמאוד קל ליפול לתוכה. ברור שמאחורי הבגדים והעיצוב הושקה מחשבה והורכבו קוליקציות מגובשות. אבל אני בהחלט נהנת מהעבודה שהחנות הזו יכולה לפנות ליותר מסגנון אחד של אישה. 
  • גם צעירות וגם מבוגרות יותר יכולות למצוא את עצמן בחנות. אולי לא הזקנה בבית האבות שאוהבות חליפות שאנל, אבל בהחלט פלח אוכלוסיה לא קטן. אם ובת בהחלט יכולות להיכנס ולקנות שמלות לחתונה קרובה, ועדיין לשמור על הייחוד של כל אחת מהן. 
  • שורטסים במידה גדולה! יש לא מעט חנויות שאומנם מציעות לנו, הביניימיות, בגדים, אבל איכשהו, שורטס, נגמרים איפשהו במידה 42, לכל היותר 44. קצרה. השורטס בחנות הזו מגיעים עד מידה 48, והם לא קצרצרים. 
  • ההכרה שנשים מעל מידה 40, מגוונות מאוד. אולי אפילו יותר מנשים פחות עגולות ופחות שמנות. ההוכחה לכך טמונה בתמונות "התאומות שלי". :-) ענת אלדר וקשת זאבי התנדבו לניסוי (בלי לדעת כנראה...;-)). יש דברים שאני נראית בהם סוף הדרך. ויש דברים - שלא. :-P ועדיין - יש מספיק מבחר לכל גזרה. כל אחת תמצא שם משהו.





  • המחירים! בואו נדבר דוגרי - הסיבה שאנחנו קונות בחול זה כי אנחנו רוצות לקבל כמה שיותר בכמה שפחות. ובארץ... זה לא תמיד אפשרות. אז כאן המחירים נעו לעד 300 ש"ח לשמלה, המכנסיים והחולצה שבתמונה - ביחד, עלו 270 שקל. (וזה בלי המבצעים, ויש מבצעים!)
  • הטיעון הכי חזק שאני הולכת לכתוב פה, הוא משהו שאני תמיד בוחנת. הזרועות! זה נראה לכם אולי שולי, אבל כשאת גדולה, הפלא ופלא, לא רק החזה וההיקף גודלים, גם הזרועות. ואני, שמנה ממוצעת בזרועות. כלומר, הן לא רזות באופן חריג, אבל הן גם רחוקות מלהיות חריגות לקצה השניה. ועדיין. איכשהו יש משהו בתפירה, בנקודת התפר שם בבית השחי... שחונקת את הזרועות שלך. הפחד הזה שעוד רגע תנופפי למישהו ואת תשמעי את הצליל של "הקחחחח...." של הבד הנקרע איפשהו שם בזרוע. ואם זה סינטטי וחזק, אז פשוט תמותי מחום ואי נוחות והגבלת תנועה באופן מאסיבי. אבל פה, כל מה שלבשתי עם שרוול - לא סבל מזה בכלל. אלו שנכחו אולי זכו לראות אותי מתנהגת כמו טחנת הרוח. נו טוב, זו בדיוק הסיבה. :)
  • עוד טיעון שאני אוהבת להדגיש זה שמדובר בעבודה עברית. על פי דברי החברה, הבגדים נתפרים במתפרות בישראל. לא בסין. (בינננו, זה גם מצמצם את האפשרות שתמצאו את אותו בגד באלי אקרספרס אחר כך...;-))

מעבר לנקודות האלה יש שני דברים נוספים: 
הראשונה היא הקשב והנעימות של בעל החברה. הדבר לא נעלם ממני לעולם וכשאני מרגישה שבעל חברה מקשיב ללקוחות ו/או לבלוגריות בתחום - אני הרבה יותר מעריכה אותו כבעל חברה - אבל גם חושבת שמדובר באדם אינטלגנטי במיוחד.  תבונה ששמתי לב אליה שכשמדובר באנשים נחמדים, הרבה פעמים הם אינטלגנטים. גם אם זה נובע מסיבה כלכלית נטו (ולא הרגשתי שזה המקרה פה), אדם חכם ישכיל להיות נחמד ולהקשיב. אם הוא לא ימכור לי מה שאני רוצה, אני לא אקנה והוא לא יעשה כסף. נכון?

נקודה נוספת היא העובדה ששתי הדוגמניות בקטלוג רזות להחריד. לפי בעל החברה יש מחסור בדוגמניות מלאות בארץ. אני מאמינה לו אבל גם אמרנו לו שנוכל להמליץ לפחות על שתי בנות. (ואם טל פיניקס קוראת את זה - אז אם האוזניים שלך בערו שבוע שעבר בשעות הערב - זו הסיבה, הומלצת בשמחה לא רק על ידי...;-))
מה לעשות, אני לא דורשת שקטלוג יכיל בתוכו אישה שמנמנה, אבל אני כן חושבת שמן הראוי להביא דוגמנית במידה של המותג. כשמרינה מקסמליאן מדגמנת במידה 36 בגדים למותג שהמידה הכי קטנה שלו היא 38 (וגם ככה זה לא קהל היעד המרכזי) זה לא מוכר לי כלום. מעין קרת אולי נהדרת (ואני מתה על השיער שלה) ותבורך על הפעילות שלה, אבל אני לא רואה אותה בתור מישהי שתמכור לי, אישה במידה 44-46 בגדים. היא עדיין מתקשרת אצלי בראש לאנורקסיה. ולדוגמניות רזות מדי. 

בסופו של דבר, אני אוהבת קניות ברשת, אבל בתור אשת מקצוע שלוקחת לקוחות לסיורים, ברור לי שהרבה נשים עדיין מעדיפות לקנות פיזית. אצל חלקן הדבר נובע מרתיעה גמורה בכל הנוגע לקנייה רשתית ואצל חלק אחר, זה חלק מהחווויה של אופנה, מרקמים, ריחות ובילוי. 

איכשהו פספסתי את זה, אבל המותג הקים לו כבר 15 סניפים, כשבקרוב מאוד סניפים בבאר שבע ובאשדוד. סניף נוסף שקרוב אלי הוא רחובות. נקודה אהובה עלי במיוחד לאור העובדה שכבר יצא לי להסתובב שם עם 2 לקוחות. 

יכולה להבטיח לכן שאני אחזור לשם ואני כבר מתכננת שם קנייה על עוד 2 שמלות.... :-P 

שימו לב שמציעים לכן קופון שווה במיוחד בהרשמה בלינק הזה (שנבדק על ידי והוא אכן אוטנתי...;-))


bit.ly/1jqfraT(ההטבה מאפשרת לכן תשלום של 200 שקל על קנייה בשווי 300 שקל. שווה!). 


לגבי מה שאני בחרתי? :-) הכל בפוסט הבא שאחרי זה... 



2 תגובות:

  1. נשמע כמו אופציה נהדרת לקהל במידות גדולות, והצבעוניות זה משהו מחדש בהחלט! בדרך כלל הבגדים נראים כמו שקי תפוחי אדמה..

    השבמחק

פרטים עלי

התמונה שלי
Israel
sometimes all a girl needs is a brand new pair of shoes.... 27 year old law student lives in Israel.

קוראים