The one from the Hagara Winter 14 presentation

When I sat down to finally upload these photos i was kinda of shocked. I look tribble! and I'm not referring to the outfit - but to the look on my face. these photos were taken slightly before I went thorough my recent-fibro-flare. I guess it showed after all. 

I'm grateful for my motivation to pull myself out of it. I've been calling it the After-Fibro-Flare-Funk. and for people with living-fibro, I think this is one of the most difficult things to go thorough. 

I'm working on a short video for my Fibro-Journey YouTube channel. So, If you care to see more - be sure to check it out. 

I'ts now February - and besides a stormy few days at the end of December - we haven't really had any sort of winter here. of course - this is not the best. in Israel - the winter is the "wet" season while the summer is dry. I mean - if it rains in May - it's kinda of wired. 

I'm starting to think that this is due to the face that I actually decided to give-in and buy sweaters. real sweaters. I've always hated spending money on winter cloths since winter isn't too long - and I've always preferred fun floral spring-winter. 

but since my recent self upgrade - to more "fashion" and less "fairy-type looks" - I found Pleasure in winter attire. but there's no winter!

Hoping - maybe we'll have a little winter in the time left. no rain also means bad things to the Agriculture here..... and that's never a good thing. 

Boots: Scope shoes\ Skirt: local boutique \ sweater: Asos \ Clutch: Oasis\ Earnings: Unknown

באיחור משווע - קולקציית הגרה לחורף 2014

יש חנויות שכשאני עוברת עליהם או חושבת עליהם ברטרוספקטיבה, אני חוזרת אחורה בזמן. ראש אינדיאני לדוג'. אבל גם הגרה היא לגמרי החנות הזו. משהו מהנעורים המוקדמים שלי, שלא היה רלוונטי אלי אז. ובזמננו אנו - לא נפל בחלקי להיחשף אליהם.
כשהוזמנתי לבדוק את חנות הדגל שלהם, להכיר את מעצבת הבית, ולקבל הדגמה מדוגמנית הבית, רונית אלקבץ וכן דוגמנית נוספת (מהממת!), שמחתי. אני תמיד אוהבת לראות דברים חדשים.

בגדול, יצאתי מהגרה עם שלושה פריטים חדשים בסופו של דבר (חשבון הבנק זעק אז, עכשיו אני כבר בעוצר.:-( ) אבלח שלושה פריטים משגעים שתוכלו לראות להם הצצה ראשונית בסרטון שיובא כאן בסוף הפוסט - סרטון הול קניות בגדים. בהמשך יש גם תיכנון להעלות סרטון לוקבוק לסקרניות.

אז הגרה. מה ומי.
אחד הדברים הכי חשובים לציין בעיני הוא שכאן הגרה מעדיפה להתאים עצמה קודם כל למידות הביניים. כל בחורה במידה 42-44, ומעלה, מכירה את התופעה של חנויות בגדים שמצהירות שיש להן אפילו עד מידה 50/52/54, אבל בפועל, הרבה מהדגמים נגמרים איפשהו שם.... במידה 40 או 42.:-/
מדברי המעצבת הכה מקסימה, שיצא לי לדבר איתה במהלך האירוע, הם מעדיפים לשים את הדגש דווקא על מידות הביניים. מה זה אומר? שרוב הסיכויים שתמצאו את מבוקשכם דווקא אם אתן במידות האלה, ולאו דווקא למי שבמידה 38.
חשוב לציין גם בהקשר זה - שהמידות נעות בין 38-54.

הגרה הייתה החנות הראשונה החורף שלא חטפתי דיכאון בכניסה אליה. אני לא אוהבת קולקציות חורף, זה תמיד מדכא אותי. כל השחור הזה עושה לי איכסה בעיניים ורע בלב. כבר דיברתי על זה לא פעם שדווקא בחורף אני נמנעת משחור. מספיק לי להיות בSAD כמו רוב האנושות. לא צריכה תוספות חיצוניות.

מה שמדהים בקולקציה בעיני היו המרקמים. מעבר לזה, ברור לי שקהל היעד הוא קהל יעד קצת יותר מבוגר, לאישה ולא לנערה-ילדה. למי שמחפשת לבוש חכם אבל נוח. זה לא אומר שמישהי בת 20 לא תמצא שם פריטים משלימים. אבל קשה לי להאמין שתמצאו שם חצאית בטן או דוג' ג'ונגל מטורפת על ג'ינס מודפס.
אבל שוב, אני חוזרת לעניין המרקמים.
הצבעים השולטים בחנות (כפי שתוכלו לראות מהתמונות שלי), הם שחור-שמנת-אדום/בורדו. יש כל כך הרבה דגמים אחרים שלא תפסתי במצלמה ורק כשחזרתי לאחר מכן לסניף שלהם בראשון, והיה לי זמן ממש להביט, רק אז ראיתי וקלטתי. לצערי נאלצתי להסתפק ב-3 פריטים. אבל בהחלט היו ברשימה עוד 4. כולל ג'קטים, שכמייה מדהימה ועוד.

הערה אחת לסיום, המחירים ממש טובים בפועל (אני לא אוהבת לצטט את מחירי הקולקציה הרשמיים, במיוחד כשאני רואה שיש מבצעים טובים לחנות, ואני כבר רואה שיש מבצעים טובים ולכן אני מעודדת רכישה עכשיו! רוצו-אוצו!), והכל מיוצר בארץ לדברי מחלקת השיווק.

----

לאתר החברה ורשימת הסניפים:

http://www.hagara.co.il/

גל גדות- קופצת, פעם אחת יותר מדי

חזיות פוש אפ זה נחמד באופן כללי, אבל לנטולת החזה לחלוטיין - זה פשוט לא יעבוד. 

לא, אתם לא תשמעו אותי מקטגרת*  על הבחירה העקבית של מותג האופנה הישראלי - "קסטרו", בגל גדות מזה כמה שנים טובות. והאמת? אפילו שהיא רחוקה לטעמי מלייצג את רוב נשות ישראל**, אני לא יכולה לערער על זה שהיא נראתה מדהים בתצוגת האופנה הקודמת.

בתור צרכנית יוטיוב, אני "זוכה" בתענוג המפוקפק של צפיית המון פרסומות, בשידור חוזר. כלומר בעוד שצרכני הטלוויזיה זוכים במגוון יחסית, ביוטיוב נוטים למחזר את אותה פרסומת שוב ושוב בתחילת כל סרטון של רשימת ההפעלה שלך. אז ככה, במשך כמה ימים ספורים בהיתי בג'ינס הריק של גל גדות.
אני לא יוצאת נגד רזות. אני מאוד משתדלת לא לעשות את זה, כי אני לא אוהבת את הביטוי "נשים אמיתיות", כמייצג של הנשים היותר מלאות. ואני לא אוהבת את העליהום שעושים למישהי רזה מן הרגיל. אבל אני כן חושבת שצריך מגוון יותר גדול בתעשיית האופנה.

נכון, רזות הן קולבים מוצלחים הרבה יותר מהשמנמנות, העגלגלות או סתם "הרגילות". אבל כשאתם רוצים לדבר על סדרת מוצרים לשיער עם תלתלים, לא עדיף להחליט שנשים עם שיער חלק - פשוט לא מתאימות לזה?
ובהקשרנו- אם אין לך ישבן, איך יכול ג'ינס, מכנס או כל קסם אחר שמתגלגל מעל ישבנך - לעשות הרמה למשהו שלא קיים? אכן, קסטרו כנראה מנסים להציג לנו שאלה פילוסופית מגולמת בג'ינס.

אז גל גדות מהממת, יאדה יאדה. אבל הג'ינס הזה היה אמור להילבש על ידי מישהי אחרת. לא גל גדות. במחילה.



ובאותו מידה, גל גדות היקרה, את הולכת להיות וונדר וומן. נו טוב, לא רק מבחינת אשת קריירה בשילוב אימהות, אלא וונדר וומן - דמות הקומיקס האגדית. אחת מהדמויות הכי חשובות במיתולגיה של מרבל. ובהחלט דמות חשובה מאוד בהתחשב בהיותה אישה בעולם שנשלט על ידי דמויות גבריות, ואילו הנשים משחקות תפקידים יותר... קורבנתיים שכאלה. אני אוהבת את וונדר וומן מאז ומתמיד. והווידוי שלי הוא שכל פעם שאני עומדת לקנות צמיד cuff, אני ממש רוצה לקנות שתיים. אחד לכל יד - ואז אני אהיה וונדר וומן.

מה, לא?
יש משהו קצת מטריד בשילוב של שני הדברים והסימוכין שלהם - קודם ההודעה על היותה של גל גדות כנבחרת לשחק את דמותה של וונדר וומן בסרט של באטמן וסופרמן (משהו כזה), ואז הפרסומת הכל כך מינית הזו. בהתחלה לא ראיתי את זה, כי כאמור, חיפשתי את הישבנים. או ישבן. או ישבנון. משהו. אפילו עדות לכך שהם ניסו ודחפו שם טישו. אבל, כאמור, גורנשיט.

ואז בצפיות המתקדמות יותר, הבנתי, שהפרסומת הזו יותר מסתם לועגת לנו. טוענת שיש תחת איפה שאין, אבל מעבר לזה - היא גם מציגה את האישה, כדמות כמעט נטולת זהות. יש שלוש דמויות נשיות שמרקדות ועושות לנו לאפ דאנס כמעט פרטי (לנו ולכל שאר הצופים המאוננים), אבל מלבד 2 חיוכים וחצי של גל גדות, אנחנו לא זוכים לראות יותר מישבן (וואנבי) מענטז. ועוד ישבן. ועוד ישבן. וכולם בג'ינס המופלא של קסטרו.

וזה החזיר אותי לשיעורים האלה של שיעורי תקשורת בגלגול הקודם ושל ד"ר יפעת ביטון בביה"ס למשפטים בגלגול הנוכחי. פמינזם. דמויות נשיות, האומנם. דמות חזקה וייצוגית (גל גדות יפה והיא גם אימא וגם שחקנית. ונראה שגם אשת עסקים ממולחת לא קטנה. עד פה אין לי בעיה עם ייצוג הדמות), אבל הפוקוס.... המסר כאן. תרקדי ותבזי את עצמך. במקום שכולנו נלעג ונשלול את התפתחות ה"טורקיינג" מעבר למעשיה של מיילי סיירוס הבזויה - אנחנו מקבלים את זה אל תוך התרבות שלנו.

פויה. לא. ככה לא נראות נשים חזקות. נשים מדהימות. נשים אמיתיות.
נשים אמיתיות מבינות שיש לסקס הרבה כוח ולא מבזבזות אותו - תסלחו לי, על פרסומת לג'ינס. נשים אמיתיות יודעות להתלבש, יודעות לדבר, יודעות להראות פנים. כי הן לא מתביישות בעצמן. כי הן יודעות שהן לא צריכות לבזות את עצמן בצורה כזו. וכך ראוי.

ופתאום, קליק בראש. דווקא כחשבתי שסיימתי לכתוב את הפוסט הזה. נזכרתי בהפנייה של מישהו בפייסבוק שלי כנראה, לפרסומות הראשונות של קסטרו. אי שם. אני זוכרת מעיל. אני זוכרת יעל אבוקסיס, וליאור מילר (נכון?). אני זוכרת הרבה מעיל, והרבה רוח והרבה גשם. ואני זוכרת סקסיות נרמזת, לא נראית. לפחות לצופה. רק ליאור מילר זכה לראות משהו. וזהו. לדעתי, הפרסומת הזו הרבה יותר סקסית אמיתית מאשר הפרסומת של גל גדות. וחבל. ממש חבל.


ושתבינו - הייתי שמחה לגלות שהג'ינס הזה ממש עושה נפלאות. כי דווקא יש לי תחת לא רע. אבל ג'ינס טוב, שקצת מרים אותו - עושה לי נפלאות. ולישבן (המאוד אמיתי) שלי. אבל קסטרו, החליטו שרק לנשים במידות פחותות ממני מגיע ג'ינס מרים***.




*(מלשון קטגור וסניגור.... זוכרים? מימי ביה"ס היסודי)

**אישה בהריון בחודש שביעי, לא אמורה להיות מסוגלת להיכנס למידה שרוב נשות ישראל לא יכולות להכנס אליה אחרי גיל 13. יש משהו מאוד לא טבעי בזה, ואפילו שאני חושבת שלא ממש צריך לעלות יותר מ-6-9 ק"ג בהריון, העובדה שגל גדות לא עלתה אפילו את זה והגזרה שלה מלכתחילה דקיקה - קצת לא יושבת לי טוב בבטן. 

*** בדיוק בדקתי באתר של קסטרו וגילתי שהג'ינס מגיע עד מידה 46., אז נחושה בדעתי אני אבדוק אותו בימים הקרובים. אולי אפילו אדווח על התוצאות. ג'ינז אורז במידה 46? It should work - אפילו בשבילי.