הטאב3 נוסע ברכבת ישראל

לפעמים אני תוהה אם התמונות שלי באינסטגרם הם פרסומת לרכבת ישראל. למי שלא עוקב אני אגלה שאני משתמשת ברכבת ישראל בזמן האחרון. אחרי תקופה מאוד ארוכה שלא התקרבתי.

מה לעשות, יש לי קטע מוזר כזה של שליטה ואני אוהבת את הרעיון של היכולת לשנות תוכניות ברגע אחד. תוסיפו את המחיר היקר יחסית שהיה עד לא מזמן והעובדה שלתחבורה הציבורית יש עוד הרבה לאן להתקדם והופ. לא ממש אידיאלי. אבל אז רכבת ישראל קבעה מחיר סטודינטלי חדש באמת ועכשיו זה כבר משתלם.

ועכשיו לעניין האינסטגרם?

בגלל שאופציית הרכבת מציעה בסופו של דבר זמן ונוחות יחסית אני נוטה להשתמש ברקע של מושב רכבת כדי להציג את האקססוריז "הגדולים" שלי. נעליים ותיק. אבל תמיד ברקע- מושב הרכבת הכחול עם לוגו הרכבת באדום.

אחד היתרונות הבולטים של נסיעה ברכבת הוא באמת עניין הזמן. זהו זמן שאנשים רבים מנצלים לעבודה, שיתוף שאר תושבי הרכבת בתככיםשל חיי החברה שלהם, משחקים, קריאה או שמיעת מוסיקה.

כמו שכבר נחשפתם בפוסט הקודם שלי, אני נוטה לסחוב את כל הבית. תופעה שרק מועצמת כשאני נוסעת בלי האוטו. אבל ביום חמישי, נסיעה ברכבת שממש הייתה "קפיצה לתל אביב", הפכה לקלילה יחסית. פתאום לא הרגשתי צורך לסחוב את כל הבית.

ההבדל? היה לי את הטאב 3. מצאתי את עצמי עושה סידורים, עושה את רשימת המטלות שלי, עובדת על הערוץ, מתעדכנת בפייסבוק כמובן. גם מצאתי את עצמי אשכרה יושבת על המיילים שלי בגלל גודל המסך השפוי, ומה שלא תיארתי לעצמי שאני אעשה זה כתיבת פוסטים. כל עוד לא נסחבתי עם לאפטופ לפחות. אז כן. הופתעתי.

כבר יצא לי להיסחב עם לאפטופ שלם רק כדי לנצל את הזמן הזה. לא לבזבז את זמן הנסיעה. למיותר לציין שנסחבים עם לאפטופ משפיע גם על הגב, אבל גם מצריך שהשולחנון ברכבת יהיה פנוימולך. וכמובן - העובדה שכל העולן רואה במה אתה מתעסק. כל אלה דברים שלא מהווים בעיה בכלל כשאתה עובד עם הטאב. פתאום... יותר בא לי לסוע ברכבת. מוזר.בהחלט.