סרטון חדש: הול וסקירה קצרה

סרטון חדש!! הול של נעלי טוגו לכבוד סוף הקיץ....

ממש כאן. :-)




כשראיתי את הסרטון הבנתי כמה נורא אני נראית. כמה עליתי באמת במשקל, וכמה אני נחושה להזהר ולרדת לפחות ל-10 ק"ג. בכל זאת. אחי מתחתן בקיץ הבא ואני לא רוצה להיות שמנה מדי. שמנה בינונית. לא שמנה ענקית. :-P

לא מחקתי/עשיתי מחדש את הסרטון כיוון שזו אני. ככה אני נראית. אם אני אמחוק את הסרטון זה לא שאני אעלם ופתאום אצטמק. לא אוכל להתחבא. אז אני לא מוחקת. אני רואה, מפנימה וקולטת. לפעמים אני שוכחת כמה הראש שלי פועל כמו אנורקסית הפוכה (אינ שמנה יותר ממה שאני חושבת.....)

סוף שבוע נעים!!!!

בחולצה ורודה עם סנדל ורוד

עד כמה שיצאתי מביתי הקט במהלך הקיץ האחרון, שלא היה טרנינג מרופט להחריד, היו בעיקר שני כוכבים במלתחה שלי. החולצה הזו, והסנדלים האלו. ועד כמה שורוד כהה הוא לא מרכז הקיץ, גם בתפיסה וגם בצבעים האחרונים שכיכבו בעונה האחרונה, הם לגמרי שבו את ליבי. וכבר דיברנו על זה, וגם בסרטון הול בתחילת העונה- שהשילוב הזה של ורוד, ולבן הוא מה שמנחה את הבחירה שלי העונה.

בתיכנון היה לי לוק דומה בראש. עם אותה חולצה, אבל עם נעלי הבלרינה עם החתולים, מכנס שחור מחוייט משוחרר, וקלאץ' מעניין. מי יודע, אולי עוד ייצא לי להעלות תמונות של אותו לוק (שאכן נלבש, רק לא צולם).

לכל  הסיפור הזה צורפו מספר צמידים. ובכלל, טיזר קטן: חכו שתראו את הDIY הפושטי שלי לצמידים בחדר. :-)

כל הצמידים בתמונה מקורם בסט ענקי של צמידים שעלו 100 ש"ח בקסטרו. אבל אני חושבת שיצא לי להשתמש בזה לא מעט. אז מי יודע. אולי זה החזיר את העלות שלו כבר.

עוד טיזר הוא בדמות התמונות האלה... האם תוכלו לנחש מהו? :-)

בגזרת האיפור, אני משאירה דברים יחסית פשוט בזמן האחרון. אין לי מושג למה, אבל אני לא מתה על מייקאם כרגע. אז אין לי מייקאפ פה, והסומק הוא סומק טבעי. הוא אדמומיות. תלוי איך מסתכלים על זה. מה שכן, גילתי מחדש איזה ליפגלוס טבעי שאני ממש אוהבת....

אני לובשת:

גופיה: לורד קיטץ'

חולצה: המשביר לצרכן

חצאית: asos

עגילים: קסטרו

נעליים: טו-גו

צמידים: קסטרו

קייט ספייד - סרטון ניו יורק, סתיו 2012

כמעט שכחתי שמדובר בבית אופנה. :-)

(שאני אגב חובבת מאוד כבר בערך שנתיים ומתה לרכוש איזשהו אייטם צבעוני ומיוחד כבר...) 

תספורת חדשה וסרטון חדש

כן, כן. עברה שנה (!!!) מאז שהסתפרתי לאחרונה ובחיי שהשיער שלי היה צריך את זה. ללא צורה, ללא מרקם, פשוט בלאגן אחד גדול.
הספר עשה עבודה טובה כהרגלו, שהפיקה תספורת שאני מאוד אוהבת. אבל מאוד.

אני לובשת:

שמלה: רנואר

חגורה: רנואר

צמידים: המשביר לצרכן

משקפי שמש: שוק אשדוד

תיק: asos

נעליים (שלא בתמונה): רנואר (דגם ביונסה).

וסרטון חדש!!!

The one with the tote that said mewo....

אני מודה, תיקים לא היו אהבה כזו גדולה פעם. תיק היה צריך להיות פוקנציונלי. כלומר- מספיק גדול. ואחד שמנת ואחד שחור. זהו. אפילו שיהיה אותו תיק - רק בצבעים שונים כדי להתאים להופעה באופן כללי, או לפחות לא להכאיב בעיניים. כדי שהכל יזרום פחות או יותר. אז כן. זהו.

ואז קניתי את התיק הצבעוני שלי מניין ווסט ומאז היסטוריה. מאז התחלתי לבחון תיקים ואפילו קלאצ'ים. אבוי. אכן צרה צרורה זו. יש בתיקים משהו מאוד מתגמל, הרי זה תמיד פונקציונלי, כל עוד הוא בגודל מינמלי (לא, לא קלאצ'ים) שמספיק לכל הג'אנק שלי. הוא תמיד ישאר איתך, גם במידה 40 וגם במידה 48, ובניגוד אל נעלים - אין דבר כזה תיק לא מכאיב (לכאורה, אבל זה לא פוסט על פיברומיאלגיה וכאבי רוחות, אז שתקתי. :-P).

אבל, כמו בנעליים, אמרתי - אפשר הרבה, אבל זול. מה זה להוציא עכשיו 500 ש"ח על תיק? האם השתגעתי לחלוטיין? וכך, כמובן שלא הוצאתי סכומים כאלה. כמה זה סביר? 100-200 ש"ח. והס, אסוס. הס.

כשיצאה הקולקציה של Jeson Wu לטאגרט (בארה"ב), היה עליה הייפ גדול. מאוד גדול. אבל הייפסטרית שכמותי - לא נדלקת על כל דבר שיש לו הייפ. ואז ראיתי אותו. את הטוט. (בתירגום צולע לעברית: תיק-שק). אבל... באיביי, היכן שניתן להשיג אותו (כי הוא נחטף מהמדפים ביחד עם כל שאר הסחורה שנסחרה לאחר מכן כסחורה מיד ליד), הוא עלה 70 דולר! 

אבל תולי... הוא לא וויתר. תולי קרא לי בשמי. הוא קרא לי בלילות. לא נתן לי מנוח, ולאחר כשבועיים לא יכלתי יותר. תולי זעק אליי. "קני אותי". העניקי לי בית. (ונניח לרגע שיש עוד כמה מאות מתולי ובאיביי לבד בזמנו היו לפחות 25 ליסטינג לאותו תיק ממש). תולי רצה אותי. ואני רציתי אותו. אז מי אני שאתנגד לקולות היקום?

נכנעתי. לובה ריככה את ליבי. 70 דולר אינם הרבה לתיק. אם כי השאלה כמה "שק" הוא וכמה "תיק" הוא. לשמחתי, עם בואו של התיק, גילתי שהוא אכן תיק לתפארת. אפילו עם סוגר, אבזמים ממתכת ועמידות ראויה לשבח. הסתובבתי עם תולי כמעט צמוד בהתחלה, ולאחר מכן הבנתי שיש לשמר אותו ולהשתמש בו במתינות. כשם שתולי- לדאבוני הרב, הוא על רקע שמנת. ומקנבס. אוי. בד שמתכלכך מהר.

אך אל חשש, הוא מקבל שימוש ראוי בהחלט. כשם שאינני מוכנה להשאיר את תולי בארוני. שיתבשם לו שם בבדידותו. הוא נועד לשימוש, ואני - אני אוציא אותו לטיולים. אך אשמור עליו מכל משמר, וכך לא ימצא עצמו על רצפת כיתה מלוכלכת. או בפאב מזוהם. לא, תולי שלי, יישמר.

חצאית: אסוס

עגילים: קסטרו

גופיה: אסוס

תיק: ג'ייסון וו לטאגרט

נעליים: איביי

עליונית תחרה: רנואר.

What were they thinking - שמלות לאירועים

אני בהחלט יכולה להבין איך נוצר מצב של שמלות קצת... מגוכחות. וכשאני רואה משהו כזה. אני חושבת - אולי, בכל זאת... אפילו שאין מצב שהייתם תופסים אותי מתה בדבר כזה.

ואז יש רגעים...

שבאמת נגמרות לי המילים.

אבל

באמת. נגמרות. לי. המילים. :-/

מכאן, ומכאן.