חיים בצבע: טורקיז וסגול.

יש רגעים שחברים של המשפחה מתחתנים שזה מרגיש כמעט כמו אירוע שלך. כמעט, אבל לא בדיוק. :-) מה שכן, זה היה אחד האירועים הכי מהנים שהייתי בהם מזה הרבה זמן!

הלבוש כמובן הפגין את זה. שמלה סגולה עם נעלי פאמפ בצבע טורקיז מהמם, שכל מה שזה גרם זה אימא שלי מרימה גבה "על השילוב". אני דווקא חושבת שזה עבד מ-ע-ו-ל-ה! אני אוהבת את הניגודיות וההשלמה שבין שני הצבעים האלה. כמו כחול-אדום, סגול-ירוק, או כתום-חום... זה צבעים שיש בהם הרמוניה מסויימת, וחשוב מאוד לשמור על HUE אחיד, אבל אין ספק שכל עוד תפגינו ביטחון, כולם יסתכלו עליכם במבט של השראה. לא תדהמה רעה. :-)

אבל האמת שיותר מהלבוש שממש אהבתי, ממש אהבתי את איך שהתאפרתי!!!

ובגלל שאני באמת חייבת להודות לכל הקוראות שלי, יש מישהי שאני חבה לה "ד"ש" חם
, ומה שרציתי ולא יצא היה להעלות גם תמונה שלי איתה כאן... אז לא נותר לי אלא למסור ד"ש על גבי הבלוג ולהגיד שהאיפור שלך היה מושלם, נעמה. :-) (לדעתי גם אסור לתכנן איפור. זה אף פעם לא יוצא כמו שמתכננים מראש....)

בסופו של דבר, מצחיק אותי שדווקא בשיא משקל שלי מזה המון זמן (בוודאי שמתם לב), אני מרגישה נהדר באירועים ובריקודים (עד כמה שאני מצליחה לרקוד מבלי לסבול מכאבים, אם תהיתם).

אולי זה דווקא בגלל הפיברו. כי פתאום קלטתי שאין טעם להתעסק כל הערב בלסדר ואיך אני יוצאת במצלמה. כיוון שהמצלמה תתפוס מה שהיא תתפוס ובין כה וכה היא תתפוס אותי במצבים רעים. היא לא תופסת אשליות. היא תופסת את המציאות. והמציאות היא מה שהיא.

אם יש משהו שאפשר להגיד עליי, הוא שאני מאוד משתדלת למצות את הרגע בו אני נמצאת, ולכן אין יותר מדי מה לתהות לגבי אם להנות ואיך להנות.

כל יום שיש לי אני מודה לאלוהיי. כי גם משברים רוחניים לא מרחיקים את העובדה שאני מאמינה בבורא עולם. מקסימום מתקשה לבצע כדברו כפי שאני מאמינה שאני אמורה לחיות, אבל הוא עדיין שם.

ואני אוהבת את העובדה שמה שהכי אפשר להגיד עליי הוא שאני רוקדת כאילו אני נהנת מזה. עד הסוף... ואני לא דופקת חשבון. וזה לא משנה מה אנשים אחרים חושבים כל עוד אתם בסה"כ רוקדים.

חיי מלאים בברכה.

יש לי אח מדהים ואחות פשוט אוצר.

ולשמחתי הרבה, שני המוכשרים, היפים והחמכים הללו בחרו בבני זוג מדהימים לא פחות.

כן, אני מספיק חכמה להודות על גיס נהדר, מצחיק וצעיר ברוחו, שתמיד ישאר כך.

ואני מספיק חכמה להודות על גיסה מדהימה, יפה, חכמה ברמות שאי אפשר לתאר..

אבל יותר מכל אני אסירת תודה שהם משלימים את אחי ואחותי בהתאמה.

משפחה היא דבר חשוב בחיי, ואין לי ספק אפילו שהזמן יכול לשפר או לגרוע. ואני מקווה שזה רק ישתפר.

(ונכון שיש לי אחיינית הכי יפה בעולם! אבל מפאת טעמי צניעות אני לא מפרסמת תמונות שלה ממש ובטח לא בבלוג... אני מכבדת את רצון הוריה. :-))

כשהולכים לישון עם חיוך, אתם יודעים שזה היה יום טוב. אבל יום טוב במיוחד. :-)