אם יש משהו שאני בהחלט אסירת תודה עליו בתור בלוגרית או "מובילת דיעה" בתחום האופנה (בדגש על הפלאס סייז), זה דברים מסוג אלו. הבלוג עצמו מניב לי הוצאות כלכליות יותר גבוהות ממה שהוא מכניס לי, אבל הדברים האלה הם מסוג הדברים שהן הזדמנויות חד פעמיות.
על הגרה דיברתי כבר בערב. נחשפתי למותג (מחדש), בזכות חברת היח"צ שלהם. הוזמנתי לארוחת צהריים, בדיקה של קוליקצית חורף (ומשם הלכתי להיבחן באיזו בחינה). משם יצאתי עם 3 פריטים, אחת מהן שמלה שחורה-לבנה קלאסית, והשני פריטים האחרים, לכאורה פשוטים - נחרשו למוות. טוניקה אדומה שבחהלט משמשת אותי בימים קרירים או חורפיים (כי אין באמת חורף בארץ כידוע), ובלייזר תחרה שחור - שלעיתים רבות אני נשאלת מאיפה הוא.
שני הפריטים- נטולי "גולגולים" או "כדוריות-בד", שמאפיינות כביסות מרובות של בדים פחות עמידים או שפשוף באותה נקודה.
את הנקודה הזו ממש הזכרתי כשעשינו סבב הכרות במפגש החברתי המשובח שלנו. בנוסף ציינתי שאצלי הגרה נקשרת לעוד מותג ישן-נושן "ראש אינדיאני". שמחתי לראות שלהרבה אחרים יש את אותו קישור.
יש משהו בהגרה שמחבר אותי לאופנה-ישראל של פעם. אין לי פריט של משכית. אין לי יומרה שיהיה לי משכית, אבל דווקא בגלל ההקשר שנוצר אצלי בזכות העבודה שלי בשנה הקודמת בפרוייקט כחול-לבן. הבדים של הגרה מובאים מחו"ל והם משובחים ברמות שאין לתאר. אבל כל השאר נעשה אצלנו בבית. בארץ. המתפרות, הסטודיו, העיצובים, החיתוך של הבדים. תוצרת ישראלית.
הנכונות של המעצבים ושל המנכ"ל להקשיב לנו היא אחד מהדברים שאני תמיד שמחה לראות. ראיתי איך הם קשובים אלינו בשיחה ישירה במפגש הקבוצתי, וזאת מעבר לנכונות שלהם להזמין א ותנו למפעל שלנו לראות את המקום בו קורה הקסם בשעות ערב, כדי להתאים עצמם אלינו, נשים עובדות. המעצבות חשפו אותנו לקוליקציה הבאה שעתידה לצאת ממש בקרוב, והסבירו את ההליך כמו גם הצגה של הstory boards, תענוג צרוף.
מעבר לזה, יכולתי לראות בפירוש, שכהם נתנו לנו לסקור את המקום, נתנו לנו לבדוק ולחקור באופן יחסית משוחרר (ייאמר שגם אנחנו ילדות טובות ולא בדיוק התחלנו להזיז גלילי בד ממקום למקום וכיוצא בזה), וכשאיפשרו לנו למדוד בגדים במחסן הענקי ומעורר ההשראה - הם הקשיבו לנו. לשיח. הם היו שם ולא העיקו. תכונה שאני מאוד אוהבת אצל אנשים שעוסקים בשיווק ומכירה. הם הקשיבו ויש לי הרגשה שאנחנו נראה את התוצאות של זה מאוד בקרוב.
ברור לי שמי הוזמנה, ואני ביניהם - נוטות לכיוון מאוד מסויים עם הטרנדים, הצבע, הסטיילינג וכו'. וכולנו הודנו ששחור מכבה אותנו, בצורה כזו או אחרת. אבל אני אכן מקבלת שזה כמעט תמיד הצבע הראשון שאוזל במלאי לדגם מסויים. עם זאת, הייתי שמחה לראות שהחנות משתמשת באלמנטים עיצוביים כדי להפוך את השחור לדגש, ולא למשהו מכבה בעיניים.
ובעניין זה, יצא לי להיכנס ל-4 סניפים עד היום.
שניים מהם היו מדכאים מאוד, ורק בגלל שהכרתי את הרשת ורציתי לקנות וחיפשתי פריטים מסויימים - רק בגלל זה נשארתי. אבל בשני המקרים היה מדובר בסניפים קטנים יחסית, דבר שכשלעצמו אין בעיה, אלא שהמדפים נראו עמוסים, ללא סדר, צפוף וללא משחק עם הצבעים על הקולבים. משהו שאני דווקא מאוד בהרבה רשתות.
הסניף האחרון שביקרתי בו, הסניף בביל"ו, מומלץ ולא רק בגלל שתי המוכרות המקסימות שאני ושחר (גפני) בילינו איתם כשעתיים. שעתיים שבהן מדדנו המון. המון. המון.
משם יצאתי עם 4 שמלות, כשאחת מהן הייתה הכי קלה בשבילי כיוון שבאמת הייתה על הכוונת עוד מביקור המחסן, ושני פריטים נוספים - אני מקווה שאוכל להזמין לסניף הקרוב אלי- באשדוד (ואז גם אוכל לחוות דעתי על הסניף).
קו הרשת יכול להיות טיפה מבלבל. זו לא רשת של להיכנס, להינעל ולצאת. אבל ב-פחות משעה וחצי אכן מדדתי מעל 15 פריטים וסקרתי חנות מלאה ומפורטת. זו הרשת לבוא אליה ביום שישי, עם האייס קפה (וגם המוכרות יציעו לכן מים אז אל תדאגו), אחרי הפיפי, עם בגדים נוחים ולהינות מהמזגן בחנות.
יש לרשת עדיין פריטים שלא יכולתי להבין. אני בעד עירבוב הדפסים אבל נראה שפה היו קצת יותר מדי פריטים כאלה ולמרות שלא מצאתי פריט אחד כזה בשבילי - היו לפחות 5 שאהבתי (רק לא עליי). כך שהם כן הצליחו למצוא כאלה שעובדים.
מה שכן, הגרה זו בדיוק הרשת לבוא בשביל פריטים טובים, שמחזיקים עוד ועוד ועוד. שמלות חריש ליום יום, עם שרוולים בדגש על בדים נעימים נעימים נעימים. לא היה שום פריט שמדדתי שסבלתי ממנו מבד. הכל נושם, הכל נעים. גם בבית שחי (נקודת תורפה אישית בשבילי).
בסופו של דבר, נמצאו 4 פריטים ב-517 ש"ח סה"כ. מנעד הסגנונות מגוון ואני נוטה לחשוב שבסופו של דבר זה כנראה הקסם של הגרה.