גם עשרת אלפים צעדים מתחילים ב... צעד אחד

לא חשבתי שאני אוכל להגיד על הגלקסי שהוא משיב לי חלק מהזהות שלי אחרי שאיבדתי את עצמי עם הפיברומיאלגיה. עידכון לאלו שלא יודעים: לפני כשנה אובחנתי מסובלת מפיברומיאלגיה ותשישות כרונית, כאשר אני כנראה סובלת מזה בפועל כבר שנתיים. אחד הסממנים הבולטים היו שהפסקתי להתאמן. אני, שמאז גיל 15 פחות או יותר, מתאמנת באופן קבוע, במגוון שונה של פעיליות, לא התאמנתי בפועל כבר שנתיים, כאשר לפני כחצי שנה התחלתי שוב לנסות ללכת ולאמץ לעצמי רוטינת אימון קבועה כלשהי.

אין מה לעשות, כשזה מגיע לפיברו', כן, לספורט *מתון* כלשהו יש השפעה חיובית. ולו רק בגלל שהנטייה של פיברואים רבים היא להתנוון. לא מחלה מנוונת ביסודה, אבל כן בפועל כאשר חווים את התסמינים שלה.

אז כמו שאפשר לקרוא בפוסט הראשון שלי בנושא, עם כניסתו של הגלקסי 4 לחיי, נוספה גם אפשרות מעקב אחרי כמות הצעדים שלי. משהו שכבר היה מוכר לי משום שבמסגרת 12 שנה של ספורט, גם התנסתי בעניין ספירת הצעדים. עם פדומטר מהדור המאוד ישן, כמובן.

-> תמונה מחודש מאי - ההתחלות תמיד קשות. 

אז בשלב הראשוני צריך רק לעקוב אחרי הצעדים, ומשום שאני רציתי רק לראות את מצבי, זה מה שעשיתי. רוב האנשים באמת לא עוברים את ה-3,000 צעדים. אורחות החיים המודרניים מנוונים את כולנו ולא רק את הסובלים מפיברומיאלגיה. אז בשלב הראשוני אנחנו חווים בעיקר שוק. זהו? אני הולך "רק" אלפיים צעדים? אז כן. אם בהתחלה אנחנו קוראים ומגלים ש-10,000 צעדים הם ערובה כלשהי לחיים בריאים ופעילים - אצל הרבה מאיתנו התגובה תהיה "זהו" "רק" עשר אלף צעדים? קטן עליי.

אז זהו. שלא.

על הצבת יעדים: היתרון של ספירת צעדים ברורה, היא פשוט בודקת כמה אנחנו פעילים לאורך היום. יכול להיות שתגלו שאתם דווקא פעילים. אם אתם עושים 6,000 צעדים אז מצבכם לא רע בכלל. אני החלטתי בתור יעד ראשוני להגיע למינימום יומי של 5,000, ואחת לחודש להעלות בעוד 500 צעדים עד שאגיע לממוצע יומי של 7,000 (בהסתכלות שבועית),  עם מינימום יומי של 5,0000 צעדים כל יום וכן להגיע ל,9,000 צעדים יומיים כשלוש פעמים בשבוע.

צעדים במקום ספורט: אם אתם הולכים באופן קבוע מספר פעמים בשבוע, יכול להיות שתחשבו שזה מספיק ולא צריך יותר. האמת יכולה קצת לצרוב, כיוון שהליכת צעדים של שעה אולי תגיע ללא יותר מ-5,000 צעדים. ואם שאר היום שלכם אתם בטטה, אז עדיין ברור שאתם במצב הרבה יותר מרוב האנשים, אבל עדיין לא פעילים בכמות שאמורה להפעיל את הגוף לירידה במשקל. אין ספק שמי שלא מתאמן לאורך היום אבל עדיין עושה 10 אלף צעדים במצטבר, במצב הרבה יותר טוב מכם.

לצעדים במקום ספורט יש יתרון כי הוא בוחן את כל היום. ביום שעשיתן שופינג פראי או סידורים כל היום, תגלו שאפשר להגיע ל,8 אלף צעדים וביחד עם עוד צעידה קלה ליד הים - אתם לגמרי במקום הנכון.

יכול להיות שיותר נוח לכם לעשות, כמוני, מספר צעידות קטנות ביום. זו אגב, השיטה שאני ממליצה לחולות הפיברו לנקוט. כמה פעמים ביום, שמפעילים את הגוף ומונעים מכם להתנוון. גם הרבה יותר קל לעשות 3-4 צעידות של 500 צעדים מאשר צעידה אחת של 2,000 צעדים. במיוחד אם לא זזתן הרבה זמן. הנזק שיכול להיגרם לחולות הפיברו', מהליכה של אלפיים צעדים במכה היא גבוהה, שלא לדבר על המפלה הרגשית.

זה גם אומר שכשאתן בחוץ, הולכות לרופא, יש לכן יתרון של לנקוט בגישה של "קצת יותר". בואו נלך מסביב, בואו נלך למכולת ברגל. פתאום את מגלה שאם את מצליחה לעמוד בפיתוי של קניות, אפשר לעשות צעדים גם בקניון ממוזג. ותתפלאו, כן. זה משפיע.

-> חודש יוני

מתחילים לראות שינוי: ביום שני שעבר, התגלגלתי לי ממבחן על הבוקר אחרי שינה קצרה של 7 שעות (ולא 12 כמו שלעיתים קרובות אני נדרשת), שבראשון לציון, למלבישת החינה של אחי בקרית גת ומשם לאשקלון לסידורים על גבי סידורים לקראת החינה (בשבוע הבא). מבלי להתאמץ, מבלי להוסיף ומבלי גישת ה"עוד קצת", הגעתי ל-8,500 צעדים. משהו שמאז תחילת הפיברו' לא הייתי יכולה לעשות מבלי למצוא את עצמי ממוטטת כשבועיים של התאוששות אחרי זה.

->השבועיים האחרונים.

יתרונות הצעידה לאורך היום במקום במכה אחת: הפעלה של הגוף לאורך כל היום ולא רק במכה. אם כי, ברור שגם לצעידה אינטסיבית במכה יש יתרונות משלה, לרובנו אורח החיים הסטטי יכול להטיב מאוד עם תזוזה קצרה של הגוף פה ושם.

יתרונות ההליכה כספורט עיקרי:

• שריפת קלוריות מסויימת. 
• קלה. לא מצריכה הוצאה כלכלית מיוחדת או ציוד מיוחד. 
• ניתן לעשות בכל שעה ובכל מקום, חופשות הקיץ אינן תירוץ!
• ספירת הצעדים לא מחייבת אבל פתאום אתם מוצאים את עצמכם מאתגרים את עצמכם, כאילו שזה משחק להגיע לכמה שיותר.
• תחושת סיפוק גם אם זזתם יותר לאט. 
• לא מרגישים חובה לצאת להליכות מיוחדות. :-) עושים את זה כל הזמן. 
• ניטור רמות הסוכר בדם - ראה למטה הרחבה בעניין לסוכרתיים. באופן כללי, רמות סוכר יחסית מאוזנות גם אומרות שלא נתקפים רעב פתאומי ונשארים יחסית מאוזנים מבחינת החשקים. תוסיפו לזה תזונה שמבוססת בעיקרה על עניין של ערכים גליקמיים ויש לכם בכלל דרך מעולה להישאר קצת יותר בשליטה על מה שאתם אוכלים. 
• שינה טובה יותר. (כן!!!!). 
• ספורט מביא לשיחרור אנדורפינים שזה משהו שיותר טוב מכל כדור למניעת דיכאון בשוק.  

על התאקלמות למצב חדש בחיי: "היפואים". 

כנראה שבגלל שהפעילות היא לאורך כל היום, האינוסלין שלי, הפלא ופלא - אפקטיבי יותר והתוצאה היא נפילות סוכר. :-P אז כמובן שזה לא דבר רע, אבל בהחלט מה שדורש התרגלות והתאמה מחדש של האכילה והמינונים..... 

למה לי s-health בגלקסי S4 ולא סתם אפליקציה אחרת שאפשר להוריד בחינם?

טוב, ראשית אני חייבת להגיד לכם שבהשוואה לאפליקציות אחרות שהתנסתי בהן במקביל למה שמגיע בגלקסי שלכם אוטומטית, אין ספק איפה נמצא היתרון. קודם כל הוא מודד הרבה יותר מדוייק, הוא לא מזייף למעלה, ולא כל תזוזה הוא סופר כצעד, אבל כל צעד הוא סופר כצעד. אפליקציות אחרות בדרך כלל מודדות רק לזמן מוגדר, ולא לאורך היום ברקע של הפלאפון. 

מעבר לזה, הוא מסתנכרן עם שאר רכיבי האפליקציה ואפילו אפשרות לאפליקציה נוספת, שמודדת את האימונים שלכם (ולא תספור לכם צעדים באימון, אלא תקפיא את הצעדים באופן אוטומטי ותתמקד באימון עצמו). 

-> עשרת אלפים צעדים