למרות שלא "הצלחתי" לקנות בקסטרו דבר מאז שהרמתי את החרם-בעקבות-תעלול-הפרווה שלהם אי שם לפני כמה שנים, אני מודה ומתוודה שהפרסומת הזו פשוט גאונית.
כנראה שלעד אני אנסה למצוא בקסטרו פריטים ידידותיים אבל כל פעם שאני נכנסת אני נותרת עם תאוותי בידי. מלבד נעליים ותכשיטים אין שם דבר למישהי במידתי. והאמינו לי שניסתי. במקרה הכי טוב הרוכסן לא נסגר. במקרה הכי גרוע, לא היה רוכסן ונראתי כמו קונדום אנושי. ולא קונדום סקסי מדי, אם להיות כנה.
הפרסומת הזו, מזכירה לי את החיבה המופרכת לכל מה שמזכיר לי את שנות ה-60. בעיקר תספורת מנופחת, איליינר חתולי, שמלת שיפט קצרה ומגפי גוגו בוטס. אבל גם דני הוליווד עולה לי לראש בהקשר הזה. למרות שאף פעם לא הצלחתי לשרוד את כל הסדרה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה