הזוכות בהגרלה
אז קודם כל רציתי להודות לכל מי שהשתתפה ורשמה ושיתפה. :-)
אני מודה לכולן על שיתוף הפעולה והתרומה. זה מאוד משמח אותי
לדעת שהייתה היענות ואני מקווה שיהיה אפשר להעלות את המודעות לעניין הקוסמטיקה
נטולת האכזריות.
אז הזוכה הראשונה בהגרלה הרשומה של הפוסט בבלוג ובערכת הטיפוח
של CHIC היא....
Shadow21 –
אלינה!
וזו הייתה הודעתה:
" היי, לי יש
אבעה חתולים, את החתולה הראשונה אימצנו לפני חצי שנה כשהיא בת 4 שנים והיא הכי
מתוקה בעולם אבל בטראומות נוראיות כי נטשו אותה. לקח לה זמן אבל היא נפתחה אלינו
ועכשיו אנחנו לא יכולים בלעדיה.
את שלושת
החתלתולים האחרים אימצנו לפני כשלושה חודשים בעודם גורים קטנטנים בעקבות מודעה על
שני גורים עיוורים שראיתי בפייסבוק. כשהגענו למרפאה ראינו שלשני העיוורים יש אח
שהתחיל לבכות כשלקחנו את שני האחים שלו אז החלטנו לאמץ גם אותו. לנקבה קוראים
אנג'י. ולשני הזכרים קוראים צ'רלס ונ'ז (שזה שלג בצרפתית). לקחנו אותם כשהם סובלים
מעיוורון פטריות ודלקות בדרכי הנשימה. עכשיו הם בריאים ויפים והכי חמודים בעולם
(עדיין עיוורים אבל...)"
ובנימה אישית, אני חייבת לציין שההודעה שלך מאוד ריגשה אותי. :-)
והזוכה בהגרלה של הוידאו ובערכה של מוצרי הטיפוח בריח תמר של חברת שוורץ (ולא שוורצקוף כמו שאמרתי בוידאו) היא....
bubisagee1.
והודעתה:
"אשמח מאוד להשתתף בהגרלה של מוצרי התמר המסקרנים :) -
המוצר האהוב עליי ושאינו נוסה על בעלי חיים כמובן הוא פילינג מקציף מסדרת ''יאנג''
של קרליין !! העור שלי מעורב ולעתים פגום וניסיתי המון פילינגים במהלך שנותיי -
והפילינג הזה פשוט מנצח - הוא מקציף והגרגירים
שלו דקים ומורגשים - נותן תחושה של ניקיון - מאוד אוהבת את המוצר הזה וצמודה רק
אליו :) תודה על ההגרלה - את מקסימה בסרטונים ובפוסטים הכתובים ."
מסרים נשלחו לזוכות.
_____________________
בנימה מעט עצובה, אני מצטערת להודיע על מותו של אחד החתולים
שלנו.
מדובר בפלוסברי (או "פלוס" – עם פ' לא דגושה).
הוא החתול הסיאמי של הבית וככל הנראה כבן 10 שנים. לצערי, הוא
התגלה על ידי אימא שלי בשובה הביתה בשעה מאוחרת ביום שלישי. היא קראה לי לבוא איתה
כיוון שחשדה שראתה אותו מונח על הכביש שליד הבית.
כשהגענו אליו, וקראנו בשמו, הוא עדיין היה חי והגיב אלינו.
הוא נלקח מיד הביתה אבל עד שהגענו הוא כבר חלף מן העולם. מדובר היה בפגיעת ראש,
ואני שמחה שהוא נפטר בידי המשפחה האוהבת שלו ולא לבד על הכביש, ומרוצה שלא היה
צורך בהרדמה שלו בסופו של דבר. פלוסברי היה ניכוס של אחותי בעיקר. והוא נמצא ליד
ביתה של חברתי הטובה מזה למעלה מ-20 שנה.
במקור הוא נמצא עם אח נוסף, אבל עד שהגענו אליו האח כבר הספיק
להעלם. היו לו הרגלים כה נואשים... הוא אהב להניח את ראשו על החזה (של נשים)
ולהעיף מבט לכיוון מעלה בערגה, בעינים הכחולות שלו ואם היינו מאפשרים לו הוא היה
נדבק ומוצץ את האוזניים. שזה הרגל כל כך מעצבן שאילץ את אחותי לישון עם הידיים על
האוזניים שלה.
הוא היה בעל מוטיבים סיאמיים ברורים. לא רק במראה הכללי שלו,
אבל גם בהתנהגות שלו. בוכה ודורש תשומת לב ואוהב בצורה אינוספית.
יש סכנה בשחרור חתולים חופשי ללא כליאתם בבית. אבל גם הייתי
נורא רוצה אין אפשרות כזו אצלנו בבית. מלבד פלוסברי יש עוד כ-4 חתולים ובארקי,
הכלב שלנו.
שניים מהארבעה הללו, הם שני הפיציים שלי שראיתם כבר, לא פעם,
ובמיוחד בסרטונים. את מאפין אני כמעט ולא משחררת. היא מצויה אצלי בחדר, והיא
מצויידת עם כל הציוד הנדרש, כולל ארגז חול. גם צ'ופצ'יק "נכלא" רוב הזמן
בחדר, אלא שכשהוא משוחרר הוא עדיין נשאר בתוך מסגרת הבית, ובעיקר מבקש לחזור פנימה
לחדר לאחר כחצי שעה. לחילופין, הוא נשאר בחדר של אימא שלי שמבלה את רוב הזמן
האחרון, בקריאה בחדר מחומם. את זה אני עושה אחרי שצ'ופצ'יק, הניכוס החדר והצעיר,
חזר הביתה עם חתיכה מהאוזן שלו חסרה.
אימא פרא ונידית שכמותי, מאז אני שומרת עליהם ודי מגוננת.
מאפין לא מתה על זה. כי היא תמיד הסתובבה די חופשי ולא נעלמה אף פעם לתקופות
ארוכות, מלבד בפעם הראשונה והיחידה שהיא התחיימה (קצת לפני גיל חצי שנה, לכן לא
עוקרה עדיין). אבל היא נאלצת להתרגל, לאט לאט. מה שכן, זה גורם לה פחות ספורט והיא
קצת השמינה והיא לחלוטיין כירבולית אחת בימים אלו.
השניים האחרים, צ'יקי הג'ינגי, ו-BW, שרויים
רוב הזמן בסלון. כשBW הוא החתול של אימא, אבל חתול פרא במקום
שמסתובב המון בשכונה ובין בתי הקרקע שאנחנו גרים. בכל זאת, רוח פראית נושבת בתוכו.
יש מאוד מוזר בזה. המון זמן לא היה לנו "רק" 4
חתולים. וההורים שלי לא מתלהבים להוסיף עוד (כך שאין טעם להציע). אבל אולי יש בזה
משהו. פלוסברי וצ'יקי, שהיו הניכוסים של אחותי ואחי, בהתאמה, לא זכו לתשומת לב
משמעותית מאז שאחיי עזבו את הבית.
עכשיו צ'יקי, שהוא היחיד שממש כל הזמן בסלון, זוכה להמון
תשומת לב, במיוחד כי פלוסברי מאוד חסר לנו. הוא היה קולני מדי מכדי לפספס אותו. :-)
