יום שישי, 10 בפברואר 2017

סיכום שבועי 10.2.2017

אז שמתי לב...
שאני חשה מעין תחושה כזו, של סיכום שבועי.
בין לבין שאני מוצאת את עצמי מתפתחת, וחיה עם הפיברומיאלגיה, אני מבינה שאני צריכה את העצירה הזו, את ההכרח הזה לבדוק את עצמי. לעיתים קרובות אפילו.

אבל מעבר לזה, אני אוהבת לעצור, ולהגדיר לעצמי מה אהבתי, להזכיר לעצמי מה לעשות השבוע.
אולי בגלל זה אני אוהבת את הסרטונים השבועיים שלי בפלאנר.




השבוע אני צריכה להזכיר לעצמי
לאהוב את עצמי קצת יותר. לעשות קצת יותר הליכות ולנשום.
הטיולים שלי עם החתול נגמרו הודות לסגירת החתולים בבית, אבל גם עצר את הטיולים הליילים שלי ושל צ'ופ.
אז קצת יותר בחוץ. קצת יותר אוויר.

כבר שבועיים שאני מרגישה את הכאבים בידיים חוזרים ומבעבעים. אין מה לעשות. קלדנות בחיים לא הייתה קריירה ארוכת טווח בשבילי. ידעתי את זה מזמן.
אני צריכה להזכיר לעצמי לחפש באופן אקטיבי *שוב* וביתר שאת, את התמחות שלי במשפטים.

אני צריכה להמשיך בהליך סידור הארונות. נכון שימי שישי הם הימי סידורים שלי ואז שבת נועד למנוחה ויצירה (ואם אפשר, אז גם יוטיוב), אבל רוצה לסיים חותמת על זה.

האקווריום שלי נכנס לאיחסון כרגע, כשארון קטן נוסף לשירותים אצלי. קצת תזוזות של דברים.  ואולי מעבר מחודש על אוסף האיפור לקראת סוף השבוע.

השבוע וולטינס. ומשום מה, זה מרגיש לי טוב בנשמה. לא. אני לא בזוגיות. ולא הייתי כבר הרבה זמן, אבל משהו בלבבות, ובחמידות ובאדום ובוורוד... בא לי טוב בנשמה. בחיי.




ולסיום
המוסיקה שלי.
סרטון שראיתי בפעם הראשונה השבוע. של אהובתי משכבר הימים - Inna
ואולי דווקא כי המילים פה כן עושות לי את זה, דווקא לכבוד הוולטינס.

פרטים עלי

התמונה שלי
Israel
sometimes all a girl needs is a brand new pair of shoes.... 27 year old law student lives in Israel.

קוראים