יום חמישי, 31 בינואר 2013

חודש ינואר בראי האינסטגרם



אז מה יש לנו החודש? בראש ובראשונה הבחירות. אני כל כך עומדת מאחורי החובה של כל אזרח שזכאי לבחור - למלא את החובה הזו. המדינה הזו מתדרדרת עוד ועוד, ואם הצלחת לפספס את הסרטון שבו אני משתפכת וגרם לי בפעם הראשונה בחיי לשקול ירידה מהארץ (מה שעבר אחרי שבועיים והתחלף בתחושה מבחילה לא פחות - להכנס לפולטיקה) - אתן מוזמנות להתעדכן בערוץ המקביל שלי. 


החודש הזה עמד ברוח מחודשת של כיף עם בגידם. ובעיקר - פריטים שלא חשבתי אף פעם שאשלב למלתחה רגילה. כמו כובע, מעיל (דמוי) עור וחצאיות ארוכות ארוכות...






פינת המיצי התורנית. בשים לב לקולאז'... בי מדלג מעל מאפין, מאפין מכה את בי, בי מסתובב אחורה, ומאפין קולטת שהיא בצרות.... 



וכמובן, הקטסטרופה שעדיין לא נגמרה - תקופת בחינות! התחלנו במנהלי, עברתי לקניין, היום הטראומה הנוכחית הייתה דיני משפחה, אחרי לילה נטול שינה (ולכן הפרצופים המוזרים). ומה תפקידו של ברני בסיפור? כאמור, לילות נטולי שינה מחרפנים את הקופסא שבין האוזניים... :-P 

ולסיום, אחרי שמאפין הפילה את המגדל התורן... תוהה אם יש דבר כזה, יותר מדי נעליים.... 


יום ראשון, 27 בינואר 2013

מלכת שלג


אני אף פעם לא בטוחה לחלוטיין עד כמה הקשר שלי והאהבה לאופנה מתבטאת. כלומר, בתוך תוכי אני בונה סצנות ומערכים. תיכנונים של "לו הייתי" - אבל עד כמה הדברים האלה מבעבעים ויוצאים החוצה? עד כמה הם ניכרים בבחירות הלבוש שלי?
אמרתי לא פעם שאני מסכימה עם האמירה שבלוגריות אופנה הן הרבה פעמים לא יותר מוואנבי דוגמניות. לפחות לגבי זה נכון. אבל במובן מסויים זה הרבה יותר מזה. אחת הבעיות היא שאני לא יכולה להיות גם הצלמת וגם האובייקט. אבל לפחות מבחינת הסטיילינג, בחירת הסצנה, ההעמדה, ובחירות אחרות - את זה אני כן יכולה לממש. פה הבעיה היא לגבי סדר הגודל. 
אחת מהתשוקות האופנתיות שלי מתעוררת כשמגיע חורף אמיתי כזה, אבל כשאני לא עמוסה והוא משאיר את הדימיון שלי לפעול. 
ואז נכנסות להן אחת אחת מלכות קרח שכאלה. מנרניה, מאותו סיפור עם המלכה והבן והבת, ושאר קפואות בזמן. סיביר נהיית למקום בו הדימיונות שלי מתעוררים, ויערות מושלגים נותנים לי להתמוגג. 
פנים קפואות בזמן, לחיים חיוורות, כובע קוזקי, ופרווה עוטפת מכל כיוון. 
הדמויות אינן שחורות-לבנות, אבל כמעט כאלה. ואת הקונטרסט משיגים על ידי הטבע עצמו והעמדת הבן אדם אל מולו. והתמונות הכי חזקות הן אלו שמוציאות ניגוד בין טבע לאנוש דווקא כשהאנוש משתלב אל תוך הרקע הלבן והמושלג.

ולהכל מתלווה מעיין ניחוחות של קסם. משהו כשוף, שעומד בזמן, שנותן מקום לדימיון ולסיפורים לצמוח. במקום שחיים לא אמורים להתקיים, אנחנו רואים נשיות חזקה, כזו שלא רואים ביום יום. כאילו מישהי שמתעלה על איתני הטבע. 
אבל אין היא מתעלה על הטבע, כשם שהיא מתמזגת עימו. נהיית אחד עם הטבע. לא עומדת לו כזרה, לא מתנכרת לו. לא שוטחת את המרחבים העצומים בחלקות בטון אדישות ואפורוריות. 
לעיתים מתמזגת, לעיתים זרה לו.
היא לא כשאר בני האדם. חלק מהטבע, אבל גם לא חלק ממנו לחלוטיין. 
מעל לכאל היא "על-אנושית", מלכותית ונישאת. 
מבטאת את חוזקה, חיה בתוך עולמה ויוצרת אותו מחדש כל אימת שמתחשק לה. 
כוחות קסמיה ניכרים לכל, היא יכולה לכשף אותך, ולו במילה. 

מעל לכל היא אינה נותנת לרגשות לשלוט בה. היא נראית כרוח, מרחפת בין השמיים לארץ ומתקיימת במקום היחיד שבני אדם אינם מתקיימים. הקור מקפיא לא רק את הזמן מלכת, אלא גם את הרגשות.

יום שבת, 26 בינואר 2013

שיר השבוע - Primadona girl



Primadonna girl, yeah
All I ever wanted was the world
I can't help that I need it all
The primadonna life, the rise and fall
You say that I'm kinda difficult
But it's always someone else's fault
Got you wrapped around my finger, babe
You can count on me to misbehave

יום שני, 7 בינואר 2013

זה עם הטייץ והמגפיים שחוגגים את החורף



פעם החורף היה מביא איתו דברים טובים. אני אוהבת לראות את הגשם יורד מבעד לחלון, כשהבית שקט, בפנים חמים מהחימום ויש אולי חלון שפתוח ממש מעט ומאפשר לריח הנקי הזה של הגשם ששוטף את הרחובות. כל הרחובות היו מבהיקים וטיפות קטנות של גשם היו עדיין יורדים ומתיישבות לך על קצה האף או במרכז המצח בין "גשם" אחד לשני.
פעם באמת ובתמים נהנתי מחורף. מהתקופה היחידה במהלך כל השנה שאני לא מרגישה שאני כבשן בוער. אהבתי את החורף. את זה שרוב האנשים בבית ואין לי ערסים כאלה ואחרים מתחת לחלון. מאפשרים לי להקשיב ללילה, לערב השקט. 
אבל הפעם החורף שלי ממש קשה. כואב לי בקצוות כשמשב רוח קל נוגע בי אז האוזניים והאצבעות כואבות וסובלות מקיפאון תנועתי משהו. אני משתדלת להשתמש במחחמי אוזניים  וכובעים אבל זה גם לא עוזר במיוחד. ובכלל, אין אנרגיה, מצב הרוח ירוד, וכל הגוף סובל מהתקף שרירים תפוסים. ועדיין. אני מנסה להזכיר לעצמי, שבסופו של דבר, אני חובבת חורף די גדולה. אז אני מנסה לגוון, ולהנות מתענוגות החורף שעדיין נותרו בידיי, כמו מגפיים גבוהים.
(בשים לב לצ'ופצ'יק מאחוריי;-))
איפור: מייקאפ שאני מנסה לסיים של רבלון, פודרה של לוריאל על אותו תקן, ובעיניים נייקד של אורבן דקיי
גופייה: רנואר
ג'קט: אסוס
טייץ': אסוס
מגף: טוגו נעליים,
עגילים: אקססוריז

יום שלישי, 1 בינואר 2013

דצמבר 2012 בראי האינסטגרם


התחדשויות:
חבילה מביוטי ג`וינט, סוואצ`ים ל-7 אודמי מאט של NYX,
החבילה שלי מMUA, מחשב חדש (!!!) והביקור הראשון באינגלוט!
3 מברשות של ELF, וחבילה מצ`רי קולטור.


שיק, צ`ינה גלייז,
ערה ב-6 בבוקר עם הכלב בחוץ, והפעם מהצד השני, ערה משעה 3 בבוקר...


הוי אימלדה, אימלדה...


לצערי, כבר בפעם הראשונה שענדתי את סט הטבעות האלה, הצלחתי איכשהו לאבד אחת מהן... :-( יש למישהי רעיונות?


משחק בפייסבוק שהניב במתנה מלה-קט!, וצ`ופצ`יק בוגד בי. :-(
give a cat a box - give him them world....

שתי אורחות: אחת אצל הוטרינרית ואחת ליד הסופר שאני מאכילה כשאני יוצאת משם. (מסתבר שהיא בהריון ואני מחפשת בנואשות אומנה שתוכל לקחת אותה!)

פרטים עלי

התמונה שלי
Israel
sometimes all a girl needs is a brand new pair of shoes.... 27 year old law student lives in Israel.

קוראים